6 מיתוסים על הקפאת ביציות - ומולם: 6 עובדות

מאגר הביציות בשחלות נקבע עוד בחיים העובריים של כל אישה, בהיותה ברחם אימה. למעשה, ניתן להמשיל את מאגר הביציות למעין חשבון בנק, בו הופקד כסף טרם לידת התינוקת, כסף, שאמור להספיק לכל שנות הפוריות. נכון למידע שבידינו היום, בכל שנה, כמות הביציות באותו מאגר יורדת ללא יכולת להתחדש. לכן, לגיל האישה חשיבות מכרעת בכל הנוגע לשארית הביציות שנותרות בשחלה ומשכך -  גם ליכולת להרות. ככל שהאישה מתבגרת, כך מתדלדל מאגר הביציות ובנוסף, נראית ירידה גם באיכותן. מאגר זה אינו מושפע רק מהגיל והוא עלול להיפגע גם כתוצאה מגורמים נוספים, בהם מחלות ממאירות, טיפולים כמו כימותרפיה והקרנות, ומצבים בריאותיים נוספים, למשל, אנדומטריוזיס.

Syda Productions | Shutterstock

מהי הקפאת ביציות ומה הקשר בינה לבין שימור פוטנציאל הפוריות?

במחזור הפריה חוץ גופית (IVF) רגיל, ניתן לאישה גירוי הורמונלי תרופתי, שמטרתו היא הגדלה מלאכותית של מספר הביציות שמבשילות אצלה באותו החודש (במחזור טבעי, ללא התערבות, מבשילה ביצית אחת בכל מחזור ביוץ). עם תחילת הביוץ, נשאבות הביציות ומופרות על ידי זרע בן הזוג במעבדה. העוברים שנוצרים מוחזרים לרחם המטופלת או מוקפאים להחזרה מאוחרת יותר. במסגרת טיפול להקפאת ביציות, מיד לאחר השאיבה, הביציות מוקפאות, בטרם הופרו ע"י זרע בן הזוג או זרע מתורם.

אפשרות זו מקנה למטופלת את הזכות לשמר את פוטנציאל הפוריות ולהפרות את הביציות בשלבים מאוחרים יותר, בזרע בן הזוג בו תבחר. למרות שמדובר בחלופה ותיקה ובטוחה באופן יחסי, רבות הן הנשים הנמנעות מביצוע של הקפאת ביציות מסיבות שונות, כגון מחסור במידע אמין או חשש. כדי לסייע לך לבצע החלטה מושכלת, אספנו מספר מיתוסים ועובדות על אודות הקפאת ביציות.
 

מיתוס: מחזור של הקפאת ביציות יוריד את מספר הביציות שיש לי ויפגע לי במאגר הביציות

לא נכון

עובדה: בכל חודש, קבוצה של עשרות ביציות מתחילה את הדרך לקראת בשלות. בסופו של תהליך ההבשלה שאורך למעלה מחודשיים, נכנסת לכדי פעולה הבקרה ההורמונלית, ומתרחש ביוץ של ביצית אחת. כל שאר הביציות בקבוצה יעברו תהליך ניוון. זהו תהליך טבעי לחלוטין, אשר מתרחש אצל כל אישה, מדי חודש בחודשו, לאורך כל שנות הפוריות.
הטיפול ההורמונלי שניתן נועד לגרום לכך שיותר ביציות באותה הקבוצה יבשילו וניתן יהיה לשאוב אותן. למעשה, הגירוי ההורמונלי שניתן, כמו גם שאיבת הביציות, אינם משפיעים כלל על המאגר שנותר בשחלות, אלא רק על אותה קבוצת ביציות שממילא החלה את הדרך לקראת בשלות.
 

מיתוס: טיפול בהקפאת ביציות גורם לנזק

לא נכון
עובדה: הטיפול ההורמונלי שניתן לשם שאיבת והקפאת ביציות הוא טיפול קצר טווח. למעשה, המטופלת מקבלת תרופות בהזרקה במהלך 7-14  ימים. הזריקות מכילות הורמונים דומים לאלה הקיימים בגוף האישה.החשש העיקרי שהביעה הקהילה הרפואית בכל הנוגע לטיפולים הורמונליים בגיל הפריון הוא העלייה בסיכון ללקות בסרטן השד. מאות מחקרים בדקו את הסוגיה הזו ונכון למידע שבידינו, לא נמצא קשר ברור בין קבלת טיפול הורמונלי בגיל הפוריות לבין עלייה בסיכון ללקות בסרטן השד. נמצא כי טיפול קצר טווח שכזה אינו גורם לנזק משמעותי לבריאות.

שאלה: ההכנה המקדימה לפני שאיבת ביציות מורכבת ודורשת בדיקות רבות

לא נכון
עובדה: אישה המעוניינת להקפיא ביציות כדי לשמר את פוטנציאל הפוריות נדרשת לבצע פרופיל הורמונלי (בדיקת דם) ועוד מספר בדיקות מעבדה שגרתיות. בנוסף, טרם ביצוע הטיפול יש להיפגש עם מומחה/ית לפריון במרפאת פוריות או ביחידת הפריה חוץ גופית. במהלך המפגש תקבל המטופלת הסבר מקיף על אופן הטיפול וניתן יהיה להתחיל בה מיידית, ללא צורך בהמתנה ארוכה.

מיתוס: אין דחיפות להקפיא ביציות. ראיתי ברשתות החברתיות גם נשים מעל גיל 50 שהרו. לכן אוכל לבצע את התהליך בכל שלב, גם אחרי גיל 40

לא נכון
עובדה: כפי שציינו קודם, גיל האישה משמעותי מאוד בכל הנוגע לכמות הביציות ואיכותן. הקפאת ביציות אחרי גיל 40 לא תתרום רבות לשימוש פוטנציאלי ועל כן מומלץ להתחיל בתהליך מוקדם ככל הניתן וכך לשפר בצורה דרמטית את סיכויי הכניסה להריון מהביציות שהוקפאו והופשרו. נשים שהרו בגיל מתקדם, אחרי גיל 45, הרו מתרומה של ביציות שנשאבו מתורמת צעירה ולא מן הביציות שלהן.

מיתוס: ניתן להקפיא ביציות בלבד ולא ביציות מופרות.

לא נכון
עובדה: תהליך שימור פריון מתייחס הן להקפאת ביציות שאינן מופרות והן להקפאת ביציות מופרות שמכונות "עוברים".
הקפאה של ביציות שאינן מופרות שומרת עבור האישה את האפשרות להפרות אותן  בעתיד עם זרע של בן הזוג שנבחר על ידי המטופלת. אולם, חשוב לציין כי ביציות מופרות עם זרע הן בעלות שרידות טובה יותר.
 

מיתוס: לא כדאי להקפיא ביציות מוקדם מדי כי לא ניתן לשמר אותן לאורך זמן.

לא נכון
עובדה: ביציות שנשאבות ואינן מופרות או ביציות שמופרות עם זרע, מוקפאות בשיטה ייחודית לשימור רקמות ותאים שנקראת ויטריפיקציה, או זיגוג, בעברית. באמצעות שיטה זו  ניתן להקפיא ביציות, ללא גרימת נזק בעת ההקפאה ולהעלות את הסיכויים לשרידותן ולהפרייתן בעתיד בצורה תקינה. שמירת הביציות מתבצעת בטמפרטורה של 200- מעלות צלזיוס לערך, בה ניתן לשמר רקמות בצורה מיטבית ולהפשירן ללא מגבלת זמן.

האם יש דרך להעריך את פוטנציאל הרזרבה השחלתית?

קיימות מספר בדיקות שעשויות לתת אינדיקציה לרזרבה השחלתית, כלומר למספר הביציות שנותרו בשחלות. אחת המוכרות שבהן היא ספירת הזקיקים הקטנים מ- 10 מ"מ בבדיקת אולטרסאונד פשוטה. ישנם גם כמה סמנים בדם הניתנים לבדיקה והמעריכים את הרזרבה השחלתית (AMH, FSH ) .אולם, מידת הניבוי של בדיקות אלה בכל הנוגע ליכולת להרות אינה מאד גבוהה ובעיקר הן אינן מספקות ידע על אודות איכות הביציות. לכן, דרכים אלה להערכת הרזרבה השחלתית נותנות מענה חלקי בלבד לשאלה "עד איזה גיל אישה תוכל להרות".  כפי שצוין לעיל , המדד בעל כושר הניבוי הטוב ביותר הוא הגיל. הקפאת ביציות מהווה דרך מוצלחת לגבור על המכשול המשמעותי – התבגרות הביציות עם הזמן, והיא מאפשרת לנשים רבות להגשים את החלום ולהקים משפחה, גם בגילאים מאוחרים.