מהן דרכי הטיפול באבנים בכליות או בדרכי השתן?
היא נחשבת לאחת מהמחלות הנפוצות ביותר בעולם המודרני ככלל ובישראל בפרט. מדוע מתפתחת מחלת אבנים, אילו סימפטומים יעידו על אבנים בכליות או בדרכי השתן ומהן דרכי הטיפול? התשובות בכתבה
מחלת אבנים היא אחת מהמחלות הנפוצות ביותר של החברה המודרנית. למעשה, שכיחות ההימצאות של אבנים בדרכי השתן בכלל האוכלוסייה עומדת על כ-8.8%. אבנים בכליות נגרמות בשל הצטברות של מלחים שונים. פעמים רבות, לא מתפתחים תסמינים המעידים על המחלה, אולם לעיתים יתפתחו תופעות שונות, כמו למשל כאבים עזים.
Albina Gavrilovic | Shutterstock
מהם גורמי הסיכון להתפתחות של מחלת אבנים?
גורמים ידועים המגבירים את הסיכון להיווצרות האבנים כוללים שינוי במטבוליזם של מינרלים כמו סידן, חומצת השתן, זיהומים בדרכי השתן, מחלות סיסטמיות או גנטיות שונות ועד.
לרוב יש נטייה תורשתית להיווצרות של אבנים. בשל כך שסיכויי חזרת המחלה, גם לאחר טיפול מוצלח עומדים על כ-50% בתוך חמש שנים ו-80% לאחר כעשור, חשוב במיוחד לאתר את הגורמים למחלה ולמצוא דרכים שימנעו הישנות שלה.
מה הסימפטומים שיכולים להעיד על אבנים בכליות?
אבנים בכליות ברוב אינן גורמות לכאבים, להוציא מצבים שבהם האבן גדולה מאוד וגורמת לחסימה של הכליה, או כאשר אבן נופלת אל תוך השופכן וגורמת לחסימה של מעבר השתן. שגורם לכאבי מותן / בטן, הקרנה לאיזור המפשעה, דחיפות ותכיפות במתן שתן. כפי שצוין לעיל, לעיתים המחלה אינה גורמת לתסמינים כלל ומתגלה כממצא אקראי.
איך מאבחנים?
האבחון הראשוני מתבצע באמצעות אולטרסאונד, צילום בטן או צילום CT ללא חומר ניגוד (CT פרוטוקול אבנים). איתור הגורמים להיווצרות האבנים שנועד כאמור כדי למנוע את הישנות הבעיה לאחר טיפול, מתבצע באמצעות איסוף שתן, בדיקות דם ובדיקת הרכב האבן.
האם מדובר בתופעה מסוכנת?
הסיכוי לפליטת האבן באופן טבעי תלוי בגודלה. באבנים קטנות (עד ל-5 מ"מ), הסיכוי לפליטה ספונטנית מגיע על ל-90%. אולם, אם מדובר באבנים בינוניות או גדולות, הסיכוי לפליטה טבעית שלהן מהגוף נמוך יותר וללא טיפול עלולים להופיע סיבוכים שונים, כמו חסימה של מעבר הכליה, אשר מובילה להרחבה ופגיעה בה. בנוסף, האבן עלולה גם להוביל להתפתחות של זיהום כלייתי ולאי ספיקת כליות.על כן, טיפול במחלה מומלץ כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה.
מהן דרכי הטיפול באבנים בכליות?
ישנם שלושה סוגים עיקריים של טיפולים במחלת אבנים
ריסוק חוץ גופי
ריסוק חיצוני של האבן לפירורים קטנים באמצעות שימוש בגלי קול. חלקיקי האבנים נפלטים לאחר הפעולה באופן טבעי מהגוף, דרך מערכת השתן. סיכויי הצלחת הפעולה גבוהים יחסית ויכולים להגיע עד ל-70-80%.
ריסוק האבן תוך שימוש בקרן לייזר (אורטוסקופיה)
במהלך ניתוח אורטוסקופיה חודר הרופא המנתח לשלפוחית השתן דרך צינור השופכה באמצעות צנתר. האורטרוסקופ הוא מכשיר גמיש צר וארוך המכיל סיב אופטי ותעלה המאפשרת החדרה של מכשירים שונים לשם ריסוק והוצאת האבנים. ברוב המקרים, לשם ריסוק האבנים ייעשה שימוש בקרן לייזר. מדובר בפעולה מוצלחת מאוד שתועיל בכ-95% מהמקרים.
ניתוח ריסוק אבנים מלעורי
במהלך הפעולה מבצעים חור זעיר באזור המותן דרכו מתאפשרת הגישה לכליה. עם חדירה לכליה מתבצע ריסוק אקטיבי של האבנים. סיכויי הצלחת הפעולה גבוהים מאוד ועומדים על כ- 95%.
מה חשוב לעשות עם קבלת האבחנה על אבנים בכליות או בדרכי השתן?
לאחר האבחון מומלץ לפנות לרופא אורולוג שיחליט על אסטרטגיית הטיפול בהתאם לממצאי הבדיקות, גודל האבן, הרכבה ומיקומה. כאמור, הסיכוי להישנות המחלה גבוה ולכן גם לאחר הטיפול האקטיבי חשוב לבצע בירור לאיתור הגורמים שהובילו להיווצרות האבנים, להימצא במעקב ולנקוט בטיפול מניעתי במידת הצורך. לרוב, יהיה צורך במעקב תקופתי ארוך טווח שיכלול בדיקת אולטרסאונד כדי לזהות את הישנות הבעיה בשלבים מוקדמים ולטפל בה בהקדם. הכתבה בשיתוף עם ד"ר אולג לוי אורולוג מומחה, מומחה לטיפול באבני כליה ודרכי השתן ואורולוגיה זעיר פולשנית.רופא בכיר בבית חולים אסותא אשדוד ציבורי. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.
אבחון נכון ומעקב תכוף יסייעו במניעת השלכות ארוכות טווח של מחלת האבנים.