הגדלה שפירה של הערמונית: האם בכל מצב יהיה צורך בטיפול?
הגדלה שפירה של הערמונית היא תופעה שכיחה שאינה מהווה לרוב סכנה בריאותית. אולם, כ-15-20% מאלה הסובלים מהבעיה יסבלו גם מהפרעה בזרימת השתן ומפגיעה באיכות החיים. אלו תופעות עלולות להתפתח בשל הגדלה שפירה של הערמונית וכיצד ניתן לטפל בהן? התשובות בכתבה
בלוטת הערמונית היא בלוטה קטנה דמוית אגוז הנמצאת בגופם של גברים. תפקידה העיקרי הוא ייצור של נוזל הזרע וחלבון בשם אנטיגן הערמונית (PSA ),המסייע בוויסות צמיגות נוזל הזרע.
הגדלה שפירה של הערמונית היא מצב נפוץ בקרב גברים מבוגרים. למעשה, החל מהעשור הרביעי לחיים נפח הערמונית גדל בקצב המשתנה מאדם לאדם. הגדלה שפירה של הערמונית אינה נחשבת לתופעה מסכנת חיים, אולם היא עלולה לגרום לתופעות שונות בשל הלחץ אשר מופעל על השופכה שעוברת דרכה.
Rocketclips, Inc | Shutterstock
למה עלולה לגרום ערמונית מוגדלת ואילו תסמינים יעלו חשד?
הגדלה שפירה של הערמונית עלולה לגרום לסימפטומים שונים הנחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
- הפרעה באיכות החיים
מצב בו הלחץ המופעל על צינור השתן מפריע להטלה תקינה של שתן ולקיום של מהלך חיים תקין. במצבים אלה נפוצות תופעות, כמו קימה רבה בלילה, תחושת התרוקנות לא מספקת, דחיפות ותכיפות במתן שתן ועוד.
- פגיעה בשלפוחית או בכליות
אם הגדלת הערמונית אינה מאפשרת ריקון מלא של השלפוחית, עלולות להיאגר בה שאריות שתן שאינן מצליחות להתרוקן אל מחוץ לגוף. לאורך זמן וללא טיפול, שלפוחית השתן עלולה לאבד מגמישותה וכתוצאה מכך לא למלא אתתפקידה כראוי. במקרים קיצוניים, עלולה להיווצר גם חסימה בכליות עד כדי אי ספיקת כליות. חשוב לציין שמדובר במצבי קיצון שלרוב יימנעו בשל טיפול יעיל.
האם התופעה צפויה לחלוף מעצמה?
כאמור, הגדלה שפירה של הערמונית תתרחש ברוב הגברים והיא צפויה להחמיר עם הגיל. למעשה, ללא טיפול הבלוטה תלך ותגדל. אולם, גדילת הערמונית אינה מהווה ניבוי ישיר לחומרת הבעיה שתתפתח ומשכך גם לצורך בטיפול. למעשה, חומרת הבעיה נקבעת על פי מידת הלחץ שהערמונית המוגדלת מפעילה על צינור השופכה שעובר בתוכה. לכן, אלה שאינם סובלים מהפרעות במתן שתן לא יזדקקו לטיפול אקטיבי בשלבים הראשונים, אלא למעקב בלבד.
כיצד מאבחנים?
האבחון מתבצע באמצעות מגוון בדיקות בהן אנמנזה מקיפה וביצוע של בדיקת זרימת שתן (UROFLOW) באמצעות מתן שתן למכשיר מיוחד המכיל חיישנים אשר מודדים את עוצמת ומהירות זרימת השתן. באמצעות בדיקה זו ניתן לבחון באופן אובייקטיבי את קצב זרימת השתן ואם נצפית זרימה מופחתת להניח שמדובר בהגדלה של הערמונית.
לצד זאת, לשם אבחון סופי וקביעת מידת החומרה של הבעיה יתבצע אולטרסאונד של דרכי השתן. בתום הבדיקה המטופל נשלח להתרוקנות כדי לבצע הדמיה נוספת ולבחון אם קיימת שארית שתן בשלפוחית. בדיקה זו משמשת גם לשם מעקב אחר גברים בעלי ערמונית מוגדלת שאינם מטופלים באופן אקטיבי.
מהן דרכי הטיפול בערמונית מוגדלת?
אסטרטגיית הטיפול נקבעת על פי מידת החומרה של הבעיה ותוך התייחסות להפרעות עליהן דיווח המטופל.
אם מדובר בהפרעה קלה בלבד, ניתן להסתפק בטיפול שמרני אלטרנטיבי, כמו לדוגמה טיפול בצמחי מרפא ושינויים תזונתיים, לדוגמה הוספה של גרעיני דלעת לתפריט. במקרים מתקדמים יותר, ברוב המקרים יינתן טיפול תרופתי. ישנן שתי קבוצות תרופות עיקריות המשמשות לטיפול בערמונית מוגדלת:
תרופות מקבוצת חוסמי אלפא
תרופות אלה מסייעות בהרחבת צינור השופכה שעובר בשלפוחית והן נלקחות באופן יומיומי כרוני. הטיפול התרופתי מסייע לכ-50-60% מהמטופלים והוא עלול לגרום לתופעות לוואי, כמו ירידה בלחץ הדם וכן גם ירידה בכמות פליטת הזרע (מצב המכונה גם שפיכה אחורית).
טיפול משולב – תרופות מקבוצת חוסמי אלפא יחד עם טיפול הורמונלי
הטיפול ההורמונלי חוסם את מעבר הטסטוסטרון אל הנגזרת שלו – הידרו טסטוסטרון, וכך מוביל להקטנת נפח הערמונית. אם ניתן בשילוב עם חוסמי אלפא מתרחשת הקטנה של הערמונית ובמקביל גם הרחבה של מקטע צינור השופכה שעובר דרך הבלוטה. למרות שמדובר בטיפול יעיל הוא עלול להוביל לתופעות לוואי שונות הנובעות ממתן הטיפול ההורמונלי, ובהן פגיעה בזקפה ו/או בחשק המיני.
במצבים שבהם הטיפול התרופתי לא הועיל או שהוביל לתופעות לוואי קשות, יהיה צורך בטיפול כירורגי. הבחירה בסוג הניתוח שיבוצע תלויה בגודל הערמונית.
אידוי ערמונית מוגדלת
מדובר בהליך זעיר פולשני המשתמש באידוי לשם העלמה של חלק מרקמת הערמונית. במהלך הפעולה חודר הרופא המטפל אל השופכה הפרוסטטית דרך צינור השתן באמצעות מכשור זעיר פולשני. לאחר פינוי הרקמה אשר מפעילה לחץ על צינור השתן מוחדר קטטר למשך כ-48 שעות. מדובר בפעולה יעילה שיכולה להתבצע גם במקרים שבהם הערמונית גדולה מאוד (90-100 גרם). אולם הדבר תלוי בניסיונו של הרופא המנתח.
טיפולים זעיר פולשניים
טיפולים אלה מיועדים לערמוניות קטנות יחסית, בגודל של עד ל-50 גרם. באמצעות תהליכים שונים, כמו למשל אימבוליזציה אשר חוסמת את הדם לערמונית וכך מובילה להקטנה שלה, או החדרת קפיצים שמרחיבים את פתח השופכה, ניתן לטפל בבעיות במתן השתן שנוצרו בשל הגדלת הערמונית. בהשוואה לטיפול באידוי הערמונית הליכים אלה הם בעלי יעילות מוגבלת אולם הם מערבים סיכון נמוך יותר לדימום.
ניתוח פתוח או HOLET
פעולות אלה נועדו לטיפול בערמוניות גדולות מאוד (מעל ל-100 גרם). HOLET הוא הליך כירורגי הכולל קילוף של רקמת הערמונית באמצעות קרן לייזר.
הניתוח הפתוח יכול להתבצע בשתי גישות: דרך קופסית הערמונית או דרך שלפוחית השתן. ללא כל תלות בטכניקה שתיבחר מדובר בפעולות בעלות אחוזי הצלחה גבוהים שמבוצעות כבר במשך שנים. יש לציין כי הסיכון לדימום בניתוחים אלה גבוה יותר בהשוואה לזה שקיים בפעולת האידוי.
מה חשוב לדעת כדי לאפשר טיפול יעיל ולהימנע מסיבוכים?
בדומה לבעיות בריאותיות רבות אחרות, אבחון מוקדם של ערמונית מוגדלת ימנע סיבוכים שונים וישפר את סיכויי הצלחת הטיפול. לכן, אם עולה חשד לערמונית מוגדלת מומלץ לפנות לרופא אורולוג לשם אבחון מקיף ותכנון אסטרטגיית הטיפול או המעקב. אבחון מוקדם יגדיל את סיכויי הצלחת הטיפולים השמרניים ואף יצמצם את הסיכוי לפגיעה בשלפוחית, או גרוע מכך בכליות. הכתבה בשיתוף עם פרופ' אבי שטיין, רופא בכיר במחלקה האורולוגית בבית חולים כרמל. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד