5 מיתוסים על ספסטיות - והאמת

שירות לציבור. מוגש בחסות מדיסון פארמה

דמיינו לעצמכם מצב: אתם מנסים לבצע תנועה פשוטה כדי ליישר את כף היד, אך ביצוע הפעולה הכה טבעית וכמעט בלתי רצונית מצריך מכם משאבים רבים; אתן מנסות לכופף את הברך, אבל הדבר דורש מאמץ רב ומלווה גם בכאב לא מבוטל. 

תופעות אלה, שנשמעות לרבים מאיתנו כמעט בדיוניות, הן דבר שבשגרה עבור אלה הסובלים מספסטיות. ספסטיות היא פגיעה מוטורית הגורמת לכיווץ לא רצוני של השרירים או מתיחה שלהם ללא יכולת להרפות. ספסטיות נפוצה לאחר פגיעות מוחיות שונות ובהן טראומה לאזור הראש, פגיעה בחוט השדרה ואף תחלואה בטרשת נפוצה ובשבץ. ישנן הנחות רבות בנוגע לגורמים שמובילים לספסטיות, הטיפול בתופעה והסיכוי להשיג שיפור באיכות החיים בזכות הטיפול. בכתבה הבאה אספנו עבורכם מספר מיתוסים נפוצים אודות התופעה ואת האמת לגביהם. 

Emily frost | Shutterstock

ספסטיות היא תופעה נדירה בקרב חולי שבץ 

לא נכון 
ספסטיות נגרמת כתוצאה מפגיעה במערכת מוחית מסוימת ועל כן עלולה להתפתח מסיבות שונות ובהן גידול מוחי, תהליכים דלקתיים במוח, טראומה מוחית או פגיעה בחוט השדרה ועוד. 
ספסטיות נפוצה במיוחד בקרב הלוקים בשבץ. במצבים של אירוע מוחי מתרחשת הפסקה זמנית באספקת הדם לאזור מסוים במוח. הפגיעה התפקודית הנגרמת בשל השבץ תואמת את האזור המוחי שנפגע. 

חולי שבץ רבים, סובלים מפגיעה מוטורית עקב האירוע המוחי והם אלה שיפתחו ספסטיות. במקרים אלה מתרחשת פגיעה בנוירון המוטורי העליון והיא זו שמובילה לטונוס השרירים המוגבר. במצבים שבהם השבץ פגם באזורים אחרים במוח ולא הוביל לפגיעה מוטורית, ככל הנראה שלא תתפתח ספסטיות. 

אין כל קשר בין ספסטיות לבין לחץ נפשי 

לא נכון
מחקר מסוים שבחן 29 מטופלים שסבלו מספסטיות עקב שבץ מצא כי כ-59% מהם חוו החמרה בתסמינים בשל לחץ נפשי מוגבר. הסיבה לכך אינה ברורה במלואה אולם קיימות השערות הגורסות כי עלייה ברמות של הורמונים שונים בזמני לחץ, בהם אדרנלין וקורטיזול, היא זו שמובילה להחמרה הזמנית בספסטיות. 

לרוב ספסטיות תורגש זמן קצר אחרי אירוע מוחי, כבר בזמן השיקום

נכון חלקית
זמן הופעת הספסטיות לאחר האירוע המוחי משתנה ממטופל למטופל: בעוד שבקרב מטופלים מסוימים תופיע חולשת שרירים עוד בזמן השיקום, באחרים הספסטיות תופיע רק לאחר מספר שבועות. 
ברוב המקרים, הסימן הראשון לתופעה יהיה החזקה של הידיים או הרגליים בתנוחות מסוימות ולא שגרתיות, לדוגמה החזקה של המרפק או של כף היד. בגפיים התחתונות אופיינית החזקה של הרגל בתנוחה ישרה והיעדר כיפוף שלה. בהמשך כף הרגל יכולה לפנות פנימה.
 
ככל שהאירוע המוחי הוביל לפגיעה תת קליפתית מוחית עמוקה יותר, כך הספסטיות תהיה משמעותית וחמורה יותר. עם זאת, אבחון מוקדם וטיפול מתאים יעלו את הסיכוי לשיפור הספסטיות ולהגדלת טווח התנועה של הגפה הפגועה. 

ספסטיות היא נכות שאין לה טיפול 

לא נכון
למרות שלא ניתן לרפא את הפגיעה המוחית שהובילה לספסטיות, קיים מגוון רחב של טיפולים המסייעים במיתון טונוס השרירים המוגבר וכתוצאה מכך תורמים לשיפור טווח התנועה של הגפה הפגועה ומיתון הכאב. 
האופציות הטיפוליות  ניתן לחלק לארבע קבוצות גדולות:
א)    טיפולים לא פרמקולוגיים כגון פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, סדים ( ORTHOSES ).
ב)    טיפולים פרמקולוגיים אורליים)  ORAL TREATMENTS) כגון תרופות ממשפחת BENZODIAZEPINES  ותרופות מרפות שרירים. 
ג)    טיפוליים פרמקולוגיים פולשניים כגון הזרקות של טוקסין מרפה שרירים  והדלפת מרפה שרירים  לתוך נוזל עמוד השדרה ( INTRATHECAL Pump ).
ד)    טיפולים כירורגיים כמו MYELOTOMY, TENOTOMY, CORDECTOMY, SELECTIVE DORSAL RHIZOTOMY

הזרקות מקומיות של טוקסין מרפה שרירים תורמות להורדת טונוס השרירים המוגבר, ואם מתבצעות בשילוב עם פיזיותרפיה ו/או ריפוי בעיסוק ניתן לשפר גם את טווח התנועה של הגפה הפגועה. 
מחקרים רבים הוכיחו את היעילות ובטיחות של טיפול בטוקסין מרפה שרירים. 

למרות שהטיפול בטוקסין מרפה שרירים לספסטיות הוכח במחקרים כיעיל ובטוח, רבים נמנעים ממנו

נכון

הטיפול בטוקסין מרפה שרירים הוא טיפול מקומי אשר משמש בתחומי רפואה רבים ובטיחותו הוכחה במחקרים.
 באשר להזרקות המקומיות לטיפול בספסטיות, הן נמצאו כאפקטיביות מאוד. לעיתים עלולה להופיע חולשה זמנית בשריר הנובעת מהרפיה עוצמתית מדי עקב הזרקת החומר, אולם מדובר בתופעה זמנית שתחלוף כאשר השפעת החומר תפוג.

ההיענות הנמוכה לטיפול נובעת ככל הנראה ממספר סיבות: ראשית, כדי להשיג הטבה מתמשכת ולמנוע מצב של הישנות הבעיה וחזרה למצב הבסיס, נדרשות הזרקות תקופתיות, אחת לכל כמה חודשים. החזרה התקופתית על הטיפול גורמת למטופלים להימנע מביצועו. 

שנית, חוסר המודעות לטיפול בקרב ציבור החולים וכן גם בקרב הקהילה הרפואית יכול גם הוא להוות הסבר להיענות הנמוכה. כך לדוגמה, רופאי משפחה רבים אינם מודעים לטיפול זה ועל כן אינם מפנים את המטופלים אל מרכזי ההזרקה.
 
לכן, אם אובחנה ספסטיות מומלץ לפנות לרופא נוירולוג המתמחה בהפרעות תנועה או למרכזי השבץ בבתי החולים. חשוב לזכור כי טיפול יעיל בספסטיות עשוי להוביל להקלה בתסמינים, לשיפור טווחי התנועה ולחזרה לשגרת חיים תקינה.

לאיתור מרכזי ההזרקה לחצו כאן 

למידע נוסף אודות המחלה והטיפולים הקיימים יש לפנות לרופא המטפל