חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים משחקי ילדות עם טוויסט אלים: למה משחקי הדיונון הדירה שינה מעינינו?
זוהי אולי הסדרה המדוברת ביותר של השנה האחרונה. משחקי הדיונון הקוריאנית כבר מזמן פרצה את גבולות המדינה, הפכה פופולארית בכל העולם (גם בישראל) ואף גרמה לרבים מהצופים לכמה לילות רצופי סיוטים. מה הקשר בין תכני מדיה לסיוטים והאם האחרונים מזיקים לבריאות שלנו? התשובות בכתבה
משחקי ילדות עם טוויסט אלים, צבא של רעולי פנים אוחזים ברובים וקבוצה של אנשים נורמטיביים שעומדים על סף חורבן פיננסי ונלחמים על חייהם - הבסיס לתסריט של משחקי הדיונון , הסדרה החמה ביותר בחודשים האחרונים, הוא ללא ספק החומר שממנו נוצרים סיוטים.
אם הקדשתם כמה שעות לבינג' של הסדרה אתם וודאי יודעים במה מדובר ותופתעו לדעת שגם פסיכולוגים ורופאי שינה התעניינו בהשפעה של הסדרה הפופולארית. אגב, לא רק המומחים מסתקרנים מההשפעה של משחקי הדיונון על החלומות שלנו – לפי גוגל טרנדס חיפושים של המונח Squid dream נסקו מאז שעלתה הסדרה באמצע ספטמבר. אז מה גורם לנו לסיוטים ומה הקשר למשחקי הדיונון? בדקנו.
הסיבה לחלום, ולהתעורר מסיוט
למרות שחוקרים לא בטוחים עוד לגמרי מדוע אנו חולמים וחווים סיוטים במהלך השינה, תיאוריות שונות מציעות מספר הסברים: אחת המרכזיות טוענת כי חלומות וסיוטים הם הדרך של המוח שלנו לעבד את המידע שספגנו מהלך היום ולהפוך חלק ממנו לזיכרונות. זאת הסיבה לכך שמומחים שונים טוענים כי מידע "נטמע" טוב יותר במוחנו אחרי שנת לילה טובה[1].
תיאוריה נוספת גורסת כי החלומות שלנו מהווים דרך יצירתית "להתעמת" עם דרמות רגשיות בחיינו. המוח שלנו פועל ברמה הרבה יותר רגשית ופחות לוגית בזמן השינה ולכן הוא עשוי ליצור קשרים רגשיים שהאני המודע לא היה יוצר[2]. למעשה, חוקרים שונים סבורים כי החלומות מסייעים לא רק בהטמעת זיכרונות, אלא משמשים גם לעיבוד רגשות ומהווים מעין טיפול נפשי[3].
ומה גורם לסיוטים? אם המידע שהמוח שלנו מקטלג במהלך היום גורם לנו למצוקה מסוימת בשעות הערות, סביר להניח שגם החלומות שנחלום באותו הלילה יהיו לא נעימים. רגשות שליליים, כמו מתח, חרדה, טראומה ואפילו מחסור בשינה, כולם ידועים כמעודדי סיוטים.[4]
לצד חוויות לא נעימות גם אירועים שאנו מדחיקים בשעות הערות יכולים לגרום לסיוטים. ממחקר שפורסם בכתב העת Dreaming עולה כי אנשים החווים רגשות שליליים, כמו פחד, כעס וחרדה בשעות היום ובוחרים שלא להתמודד איתם יכולים לחוות ביטוי לאותן תחושות בחלומות.[5]
ולמה תכני מדיה יכולים לגרום לנו לסיוטים?
הסיבה לכך לא לגמרי ברורה: תיאוריות שונות גורסות שתכני מדיה אלימים עלולים לגרום לסיוטים אם הם נצרכים בסמוך לשעת השינה. כך למשל מחקר מסוים מצא כי אנשים שצרכו תכני טלוויזיה אלימים ב-90 הדקות שלפני השינה היו בסיכוי גבוה יותר פי 13 לחוות סיוטים במהלך שנת הלילה, בהשוואה לאלה שלא צפו בטלוויזיה בזמן וזה וכן גם לנבדקים שצרכו תכנים קלילים[6].
ואם אנו צופים בתוכן מאיים, אלים או מפחיד, המכיל נרטיבים שחופפים לחלק מהחרדות שאנו חשים בעולם האמיתי, הוא יכול להשפיע גם על החלומות שלנו. משחקי הדיונון אגב, הוא מקרה בוחן מצוין לתיאורה: למרות שמדובר בעלילה בדיונית, היא מכילה לא מעט קווים שנלקחו מהמציאות: חוסר אונים כלכלי, התהייה בנוגע להורות טובה ואפילו משחקי ילדות שכולנו פגשנו בחצר בית הספר. סביר להניח שתכנים כאלה ישפיעו עלינו הרבה יותר מאשר תכנים בדיוניים על ערפדים ומכשפות, "ויחדרו" גם לחלומות שלנו.
האם סיוטים מזיקים לבריאות שלנו?
סיוטים יופיעו לרוב בשנת ה-REM והם יכולים להתעורר בשל מצבים נפשיים, כמו מתח, חרדה, דיכאון ואפילו הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). למרות זאת, חשוב לזכור שכולנו חווים חלומות מטרידים ומתעוררים בבהלה מפעם לפעם, וברוב המקרים לא מדובר בבעיה שדורשת טיפול.
עם זאת, אם אתם חווים חלומות לא נעימים לעיתים קרובות (לפחות אחת לשבוע ובמשך חודש) ומרגישים שהם פוגעים באיכות השינה, במצב הרוח ובתפקוד היומיומי, מומלץ לפנות לאיש/ת המקצוע כדי לאתר את הגורם לסיוטים. לעיתים טיפול בהפרעת שינה, כמו לדוגמה דום נשימה בשינה, או במצבים נפשיים, עשוי לשים סוף לסיוטים ולתרום לשנת ישרים. ואולי כדאי גם לשמור את הבינג' של משחקי הדיונון לשבת בצהריים.[7]
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[1] Rasch, B., & Born, J. (2013). About sleep's role in memory. Physiological reviews, 93(2), 681–766. https://doi.org/10.1152/physrev.00032.2012
[2] Franklin, M. S., & Zyphur, M. J. (2005). The role of dreams in the evolution of the human mind. Evolutionary Psychology, 3(1), 147470490500300106.
[5] Malinowski, J. (2017). High thought suppressors dream more of their negative waking-life experiences than low thought suppressors. Dreaming, 27(4), 269.
https://doi.org/10.1037/drm0000061
[6] Van den Bulck, J., Çetin, Y., Terzi, Ö., & Bushman, B. J. (2016). Violence, sex, and dreams: Violent and sexual media content infiltrate our dreams at night. Dreaming, 26(4), 271–279. https://doi.org/10.1037/drm0000036
האם המאמר עניין אותך?
נושאים מרכזיים
