פטריות עשויות להפחית את הסיכוי לדיכאון
אוהבים פטריות? בחורף הזה יש סיבה טובה לצאת ללקט אותן. ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין אכילת פטריות על בסיס יומי לבין סבירות נמוכה יותר לדיכאון. הפרטים בכתבה
עונת הפטריות בפתח ויש לא מעט סיבות שבגללן כדאי לאכול פטריות. השנה (2021) קבוצת חוקרים פרסמה מחקר[1] שמצא קשר בין צריכת פטריות לבין סיכון נמוך יותר לסרטן. אותה קבוצת חוקרים הספיקה לפרסם מחקר[2] נוסף, שמצא קשר בין אכילת פטריות לבין סיכוי נמוך יותר לחוות מוות בטרם עת. כעת, מטעם קבוצת חוקרים זו מגיע המחקר[3] השלישי השנה, שמצא יתרון נוסף לפטריות – הפחתת הסיכון להתפתחות דיכאון.
New Africa | Shutterstock
פטריות על בסיס יומי – פחות סבירות לדיכאון
לטענת החוקרים, עד כה מעט מחקרים בחנו את התכונות האנטי-דיכאוניות של פטריות, ואלו שחקרו היו מחקרים קטנים. כעת, החוקרים ערכו מחקר גדול ומקיף יותר, שבו הם שלחו שאלונים לכ-25,000 משתתפים.ות בנוגע למאכלים שהם אכלו במהלך 24 השעות הקודמות לשאלון. אוכלי הפטריות היוו כ-6% ממשתתפי המחקר, כאשר מי שצרך הכי הרבה פטריות היו נשים לבנות שלמדו בקולג'. את קבוצת אוכלי הפטריות חילקו החוקרים ל-3 קבוצות, לפי מידת הצריכה שלהם.
מניתוח הנתונים עלה כי אלו שצרכו כמות פטריות יומית מעל הממוצע מבין המשתתפים (4.9 גרם ליום), היו הקבוצה שהייתה בסבירות נמוכה לחוות דיכאון. חשוב לציין שסבירות זו לא עלתה ככל שכמות צריכת הפטריות עלתה מעל לחציון.
המרכיבים האנטי-דיכאוניים שמצויים בפטריות
החוקרים מאמינים שהתכונות נוגדות הדיכאון של פטרייה, עשוי להיות קשור לתרכובת מסוימת שקיימת בפטרייה.
פטריות הם מקור עשיר לחומצת אמינו בשם ארגוטיונין, חומצה אנטי-דלקתית שלא יכולה לעבור תהליך סינתזה (תגובה כימית המובילה ליצירת חומר חדש) בגוף האדם. רמות גבוהות של ארגוטיונין בגוף עשויות להוריד את הסיכון לעקה חמצונית - מצב בו גוברים הרדיקלים על נוגדי החמצון וגורמים לנזק בתאים - מה שעלול גם להפחית את התסמינים של דיכאון.
בנוסף, פטריות מכילות נוגדי חמצון, שלטענת החוקרים גם להם יש תכונות אנטי-דיכאוניות.
עוד מרכיב בפטריות שיכול להשפיע הוא האשלגן. לטענת החוקרים, ישנם מחקרים שהראו קשר בין צריכת אשלגן להפחתה בהפרעת חרדה.
לסיכום, חשוב לציין שלמרות שהממצאים חיוביים, קיימות כמה מגבלות במחקר, ואחת מהן היא, למשל, שלא נעשתה הבחנה בין סוגים שונים של פטריות. עם זאת, למחקר יש ערך חיובי, שכן מדובר בריבוי משתתפים המשווים לקבוצת ביקורים ולאורך תקופה ארוכה.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[1] Advances in Nutrition, Volume 12, Issue 5, September 2021, Pages 1691–1704, https://doi.org/10.1093/advances/nmab015
[2] Nutr J 20, 38 (2021). https://doi.org/10.1186/s12937-021-00691-8
[3] Journal of Affective Disorders. Volume 294, 1 November 2021, Pages 686-692. https://doi.org/10.1016/j.jad.2021.07.080