איך להתווכח, ולהישאר בריאים?

בעבודה, בין חברים, במשפחה המורחבת ובעיקר בזוגיות, אנחנו נוטים להתווכח לא מעט ולמרבה הפלא לא מדובר בסימן לקשרים לא בריאים. ויכוחים עשויים להעיד על אכפתיות גדולה כלפי הצד השני, ואם תחשבו על זה אנו לא נוטים כמעט להתווכח עם אנשים שאנו לא חווים איתם חיבור רגשי.
במערכות יחסים בריאות, רומנטיות או חבריות, אנו תופסים את הקונפליקטים כמעין הזדמנות לשינוי חיובי ורובנו לא סבורים שמדובר באינטראקציה שחשוב להימנע ממנה. אולם, מחקרים שונים הראו כי האופן שבו אנחנו מתווכחים הוא זה שעושה את ההבדל.

 fizkes | Shutterstock

זוגות מאושרים מתווכחים, רק אחרת

מחקר מסוים [1]שפורסם בשנת 2019 מצא כי זוגות הנשואים באושר לא מתווכחים פחות מאשר זוגות החווים משבר, הם פשוט עושים זאת אחרת. זוגות מאושרים נוטים להיות טובים יותר בפתרון בעיות ונמנעים משיח שלילי וכן גם מכפייה של דעתם על האחר. במילים אחרות, הוויכוחים עצמם הם אינם הבעיה, אלא שרובינו פשוט לא יודעים כיצד להתווכח. מחקר מסוים אף הראה כי זוגות שיודעים להתעמת בצורה בריאה ונכונה אף עשויים להתקרב כתוצאה מהריבים. החוקרים מצאו כי למרות שכעס כלפי בן הזוג עלול לגרום לאי נוחות בטווח הקצר, בטווח הארוך הוא עשוי להוות פתח לקשר פתוח וכן.
 

נושא המחלוקת העיקרי – כסף

אם אי פעם התווכחת עם בן או בת הזוג על נושאים פיננסיים את.ה ממש לא לבד: מחקרי עבר הראו כי דאגות כלכליות מהוות את אחד מהמקורות הנפוצים ביותר לאי הסכמה בין בני זוג. סקר מסוים אף הראה כי כמעט שליש מהמבוגרים (31%) מעידים שכסף מהווה סלע מחלוקת משמעותי בקשר הזוגי שלהם. בהשוואה לנושאים רגישים אחרים, ויכוחים של זוגות על נושאים פיננסיים נוטים להיות אינטנסיביים ובעייתיים יותר ופעמים רבות הם נותרים ללא פתרון[2]. עם זאת, התחום הפיננסי ובכלל נושאים המהווים גורם לקונפליקט בזוגיות שלך, לא חייבים להוות "משקולת" על מערכת היחסים. אימון נכון יאפשר לכם.ן ללמוד כיצד להתווכח בצורה בריאה ואפילו לנצל את הריבים כמעין מקפצה לזוגיות טובה יותר.
 

איך לומדים לריב בצורה בריאה ובונה? 5 טיפים שיעזרו

1. שמרו על ישירות
פעמים רבות אנו לא חושפים את הטענות שלנו בצורה ישירה וגלויה, אלא בוחרים בדרכים עקיפות כדי להביע את מורת רוחנו, דרכים שעלולות להחריף את הסכסוך[3]. כך למשל, אנחנו יכולים לבחור להציג את טענותינו בצורה מתנשאת ועקיפה המשדרת עוינות כלפי הצד השני. לעיתים, אנחנו מצפים שהצד השני יבין מה מפריע לנו מבלי להתייחס לנושא בצורה ישירה, או שבוחרים להתעלם מנקודות המחלוקת ולהחליף נושא במהירות ברגע שהן עולות בשיחה. דרכים עקיפות אלה לביטוי של כעס אינן מאפשרות בנייה והתפתחות מאחר שהן לא מספקות לצד השני תמונה ברורה שתאפשר להגיב בהתאם. אם דבר מה מפריע לך במערכת היחסים, מומלץ פשוט להציג את הטענה בצורה גלויה וברורה, ללא הערות עוינות וכך לתת לבן הזוג הזדמנות אמיתית להיחשף לרגשותיך ולהגיב בהתאם[4].

2 אף פעם אל תאמרו אף פעם (או תמיד)
כאשר מתייחסים לבעיה מסוימת במערכת היחסים, חשוב להימנע מהכללות לגבי הפרטנר. במקום לקדם דיונים בנוגע לאופן שבו הפרטנר יכול לעזור יותר או להיות יותר קשוב, הצהרות כמו "אתה אף פעם לא עוזר במטלות הבית" או "את תמיד שקועה בטלפון בזמן שלנו יחד", יגרמו לבן/בת הזוג למנות דוגמאות לפעמים שהוא כן היה קשוב ומסייע, או במילים פשוטות לגרום לו להתגונן[5].

3. תרגלו הקשבה פעילה
האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מגדירה הקשבה פעילה כסוג של טכניקה המשמשת בטיפול הפסיכותרפי שבאמצעותה המטפל מאזין למטופל בקשב רב ושואל שאלות במידת הצורך, כל זאת כדי להבין לעומק את תוכן המסר ואת עומק הרגשות שמבקש המטופל להעביר.[6] שימוש בטכניקה זו במהלך ויכוחים זוגיים עם הפרטנר ואפילו עם חברים ובני משפחה עשוי להיות יעיל, מאחר שהוא מאלץ אותך להתמקד בדברים שהאחר אומר ולהבין מאיפה הוא מגיע, במקום להתגונן.

4. אל תתנגדו באופן אוטומטי לטענות של הפרטנר
כאשר מופנית נגדנו ביקורת קשה מאוד שלא להתגונן. עם זאת, לא מדובר בהתנהגות פרודוקטיבית שתפתור את הבעיה. פעמים רבות כשבן או בת הזוג מציג.ה בפנינו טיעון, ההתייחסות שלנו תחל במילים "כן, אבל...". למרות שאנו מנסים לשקף בפני הצד השני את המגבלות שלנו, או את הסיבות שבגינן אנחנו לא יכולים לבצע את השינוי המיוחל, בעיניי הצד השני אותה הסתייגות גורמת לתחושה שהשקפתו היא חסרת ערך. סוג נוסף של התגוננות היא תלונת נגד, כלומר מצב שבו אנו מגיבים לטענות של הצד השני בטענות משלנו. כדי לייצר שיח פרודוקטיבי חשוב להקדיש קשב רב ואף לשקול את טענותיו של הצד השני. למרבה הפלא, אם תנקטו בגישה כזו אף תוכלו להסכים עם חלק מהביקורת שמופנית כלפיכם ולנצל את השיחה כהזדמנות לשיפור ולגדילה.(5)

5. נסו להבין את העמדה של הצד השני
אם הקשבה היא חלק אינטגרלי ממערכת היחסים, הצעד הבא הוא לנסות ולהבין מאיפה הוא/היא מגיע.ה. אלה שיכולים להבין את נקודת המבט של הצד השני, נוטים לכעוס פחות במהלך ריבים[7]. אם אתם לא מצליחים לאמץ את הפרספקטיבה של הצד השני, תשמחו לדעת שגם נקודת מבט אובייקטיבית יותר יכולה להועיל. במחקר אחד החוקרים ביקשו מזוגות נשואים לכתוב על אי הסכמות מסוימות שהיו להם במהלך הקשר מנקודת מבט של גורם שלישי ואובייקטיבי שרצה את הטוב ביותר עבור שני בני הזוג. זוגות שהתמידו במטלת הכתיבה שלושה פעמים בשנה, הצליחו לשמור על יציבות בשביעות הרצון הזוגית, בעוד שאלה שלא התמידו במטלה דיווחו בסוף התקופה כי הם חשים פחות מסופקים ממערכת היחסים[8].

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.