מה שחשוב לדעת על אי ספיקת ורידים ברגליים
אי ספיקה ורידית היא מחלה שכיחה, בייחוד בנשים, בה מופיעים ורידים מורחבים ובולטים בשל פגיעה בשסתומים המצויים בהם וזליגת הדם מטה אל כיוון הרגליים. המחלה גורמת פעמים רבות לפגמים אסתטיים משמעותיים, אך היא מערבת גם פגיעות רפואיות שעלולות להשפיע על שגרת החיים. על הגורמים למחלה, הסימנים האופייניים ודרכי האבחון בכתבה הבאה
מוגש כשירות לציבור בחסות מדטרוניק ישראל . בשיתוף עם ד"ר אנטוניו ריינה, מנהל מחלקת כירורגיית ורידים בבית החולים אסותא, תל אביב
אי ספיקה וורידית, או בשמה המוכר יותר דליות וורידים, היא תופעה נפוצה במיוחד בקרב נשים. מדובר במצב בו קיימים ורידים מורחבים ותפוחים באזור בגפיים התחתונות, אשר איבדו מהאלסטיות שלהם בשל לחץ תוך וורידי גבוה הנובע מפגיעה בשסתומי הוורידים.
מערכת ורידי הרגליים אמונה על החזרת דם עשיר בפחמן דו חמצני מהגפיים התחתונות אל הלב. בזמן עמידה, הדם המגיע מהרגליים צריך לעלות מעלה אל כיוון הלב נגד כוח המשיכה. הלב עצמו מסוגל לשאוב את הדם רק מגובה האגן ועל כן שרירי הרגליים מתגייסים למשימה, "חולבים" את הורידים ומובילים לכך שהדם יגיע מהגפיים מעלה אל כיוון הלב. עם זאת, פעולה זו של השרירים עלולה לגרום לזרימה דו כיוונית של הדם. מסיבה זו קיימים שסתומי הוורידים שתפקידם למנוע זרימה דו כיוונית של הדם ולוודא כי הוא מגיע כלפי מעלה.
במקרים של אי ספיקת וורידים, זרימת הדם לכיוון הלב מתקיימת כסדרה, אך בעקבות פגם במסתמים חלק מהדם ברגליים דולף חזרה מטה. כתוצאה מכך דם וורידי המכיל כמות גדולה של פחמן דו חמצני מצטבר באזור הגפיים התחתונות, גורם לתחושת כבדות, עייפות ונפיחות ברגליים.
באילו אוכלוסיות נפוצה אי ספיקה ורידית?
אי ספיקה ורידית שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים, ולמעשה כ- 40% מהנשים יסבלו מאי ספיקת ורידים בדרגה מסוימת, שלרוב תהווה בעיה קוסמטית. הבעיה שכיחה בעיקר בשנים שלאחר ההריונות, אך מקורה הוא בנטייה גנטית. סיבות נוספות שעלולות לגרום להחמרה במצב כוללות עודף משקל, עבודה המערבת עמידה ממושכת ועוד.
אילו תסמינים יעידו על אי ספיקת ורידים?
אי ספיקה ורידית גורמת בשלבים הראשונים לפגיעה אסתטית. הדם המצטבר בוורידי הרגליים גורם להם להתנפח ולבלוט דרך העור. תופעה זו מכונה גם דליות ורידיות. בשלבים מתקדמים יותר, הדליות עלולות להוביל לקושי בעמידה ממושכת, נפיחות ובצקות באזור הקרסוליים, כאבים מקומיים ואף שינויים בצבע העור. במקרים חמורים עלולים להתפתח כיבים בעור הרגליים.