מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה חום כבד כבר הפך לדבר שבשגרה
3 דקות קריאה
מזג האוויר בעולם משתגע. שריפות בהוואי, שריפות ביוון, גל חום קיצוני באיטליה, שרב בישראל. ואם נרצה או לא, מסתמן שהאקלים הזה כאן כדי להישאר.
ממחקרים עולה שהתחממות כדור הארץ משפיעה על הבריאות שלנו. שינויי האקלים כוללים עליית טמפרטורות, שינויים במשקעים, עלייה בתדירות או בעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ועלייה במפלס הים. כל אלה עלולים להשפיע על המזון שאנו אוכלים, המים שאנו שותים, האוויר שאנו נושמים, וגם על ההתמודדות של הגוף עם מזג אוויר קיצוני. חומרת הסיכונים הללו תלויה בין היתר ביכולת של מערכות בריאות להתמודד או להתכונן לשינויים הללו, אבל לא רק. גם גורמים אישיים בכל אחד מאתנו, כגון התנהגות, גיל ומגדר, יכולים לעזור לנו להתמודד עם ההשפעות הבריאותיות של התחממות כדור הארץ[1].
אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על ההשפעות ארוכות הטווח, אלא על איך להתמודד עם השרב שתוקף אותנו חדשות לבקרים; איך להכין את הגוף לאירוע הקיצוני הבא במזג האוויר. הנה כמה דברים שעשויים לעזור.
צילום: shutterstock | artem evdokimov
לשינויי האקלים ישנן השפעות פוטנציאליות על דיכאון והפרעות נפשיות אחרות. ממחקרים עולה ששיעורי ההתאבדות עולים כאשר הטמפרטורות גבוהות מאוד. בנוסף, חלק מהאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מגלים יותר רגישות בחום. חולים עם מחלת נפש חמורה, כגון סכיזופרניה, נמצאים בסיכון כשחם מאוד מאחר שהתרופות שהם צורכים עלולות להפריע לוויסות הטמפרטורה של הגוף. השפעות פוטנציאליות נוספות על בריאות הנפש כוללות חרדה משינויי האקלים, מה שעלול לעורר אצל אנשים מסוימים מצוקה נפשית קשה[2].
אם אתם מרגישים/ות שמצבכם הנפשי מושפע ממזג האוויר, זה בהחלט הגיוני. במקרים בהם המצב הנפשי מפריע לתפקוד היומי, יש לפנות לאיש/אשת מקצוע כגון פסיכיאטרית או פסיכולוג.
הזעה היא חלק בלתי נמנע מהקיץ הישראלי. טיפות הזיעה עוזרות לקרר את הגוף כאשר הן מתאדות מהעור. אבל החזרת הלחות לגוף חשובה לא פחות כאשר מאבדים כל כך הרבה נוזלים ומלחים על ידי הזעה.
לצורך הזעה הגוף צריך מים ומינרלים חיוניים אחרים, לרבות נתרן, אשלגן וסידן. מינרלים אלה, הנקראים אלקטרוליטים, מוליכים חשמל כשהם מומסים במים וכך הם עוזרים בין היתר לאיזון תנועת הנוזלים לתוך ומחוץ לתאים בגוף.
בדרך כלל, שתיית מים עם ארוחות מאוזנות אמורה להספיק כדי לשמור על קבלת האלקטרוליטים הדרושים, אלא שהזעה מוגברת בימים שבהם חם מאוד, מצריכה חידוש מלחים בגוף. במילים אחרות, חשוב לא רק לשתות אלא גם להחזיר אלקטרוליטים לגוף על ידי אכילת מזון מעט מלוח ושתיית מים או שתיית משקה ספורט המכיל אלקטרוליטים.
כמה מים זה יותר מדי? עד כמה שזה מפתה לשתות מים כשצמאים או כשחם, אסור להעמיס על הגוף יותר מדי נוזלים ומהר מדי. מצב כזה עלול להוביל להרעלת מים – מצב בו יש יותר מים ממה שהכליות יכולות לשטוף החוצה באמצעות שתן, מה שגורם לחוסר איזון של מים ואלקטרוליטים בגוף. כך למשל, נוצר מצב של רמות נתרן נמוכות בגוף, מה שבתורו עלול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולגרום לסחרחורת וכאבי ראש במצבים חמורים[4].
השנה זה אולי מורגש ביתר שאת: היתושים. החל משעות אחה"צ ועד שעות הבוקר, הם פה. עוקצים, מגרדים, מזמזמים. אבל יתושים הם לא רק מטרד, הם יכולים להיות מסוכנים מאוד לבני אדם. וככל שהאקלים מתחמם, כך תפגשו אותם יותר. יתושים מעבירים מחלות, כגון קדחת הנילוס, הקיימת בישראל.
כדי להפחית את הסיכון להיעקץ על ידי יתושים, מומלץ להשתמש בחומר דוחה יתושים או בשמן אקליפטוס לימון, ולהתלבש בבגדים שמכסים כמה שיותר חלקים מהגוף. מומלץ גם לשקול להתקין רשתות בבית כדי למנוע ככל הניתן את כניסת היתושים לבית.
לסיכום, האקלים משתנה בכדור הארץ, רובנו כבר מרגישים את זה, וזה משפיע על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו. אבל ככל שנהיה ערוכים ונשפר את ההתנהגות האישית שלנו, כך גדל הסיכוי שנוכל לחיות עם זה בשלום ובבריאות.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
ממחקרים עולה שהתחממות כדור הארץ משפיעה על הבריאות שלנו. שינויי האקלים כוללים עליית טמפרטורות, שינויים במשקעים, עלייה בתדירות או בעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ועלייה במפלס הים. כל אלה עלולים להשפיע על המזון שאנו אוכלים, המים שאנו שותים, האוויר שאנו נושמים, וגם על ההתמודדות של הגוף עם מזג אוויר קיצוני. חומרת הסיכונים הללו תלויה בין היתר ביכולת של מערכות בריאות להתמודד או להתכונן לשינויים הללו, אבל לא רק. גם גורמים אישיים בכל אחד מאתנו, כגון התנהגות, גיל ומגדר, יכולים לעזור לנו להתמודד עם ההשפעות הבריאותיות של התחממות כדור הארץ[1].
אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על ההשפעות ארוכות הטווח, אלא על איך להתמודד עם השרב שתוקף אותנו חדשות לבקרים; איך להכין את הגוף לאירוע הקיצוני הבא במזג האוויר. הנה כמה דברים שעשויים לעזור.
צילום: shutterstock | artem evdokimov
שימו לב למצב הנפשי שלכם/ן
אנחנו רגילים לשמוע שהקור מדכא ומשפיע על מצב רוחם של אנשים במדינות קרות. ובכן, מסתבר שגם לחום יש אפקט דומה.לשינויי האקלים ישנן השפעות פוטנציאליות על דיכאון והפרעות נפשיות אחרות. ממחקרים עולה ששיעורי ההתאבדות עולים כאשר הטמפרטורות גבוהות מאוד. בנוסף, חלק מהאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מגלים יותר רגישות בחום. חולים עם מחלת נפש חמורה, כגון סכיזופרניה, נמצאים בסיכון כשחם מאוד מאחר שהתרופות שהם צורכים עלולות להפריע לוויסות הטמפרטורה של הגוף. השפעות פוטנציאליות נוספות על בריאות הנפש כוללות חרדה משינויי האקלים, מה שעלול לעורר אצל אנשים מסוימים מצוקה נפשית קשה[2].
אם אתם מרגישים/ות שמצבכם הנפשי מושפע ממזג האוויר, זה בהחלט הגיוני. במקרים בהם המצב הנפשי מפריע לתפקוד היומי, יש לפנות לאיש/אשת מקצוע כגון פסיכיאטרית או פסיכולוג.
לא רק נוזלים - חשוב גם לאכול נכון
[3]הזעה היא חלק בלתי נמנע מהקיץ הישראלי. טיפות הזיעה עוזרות לקרר את הגוף כאשר הן מתאדות מהעור. אבל החזרת הלחות לגוף חשובה לא פחות כאשר מאבדים כל כך הרבה נוזלים ומלחים על ידי הזעה.
לצורך הזעה הגוף צריך מים ומינרלים חיוניים אחרים, לרבות נתרן, אשלגן וסידן. מינרלים אלה, הנקראים אלקטרוליטים, מוליכים חשמל כשהם מומסים במים וכך הם עוזרים בין היתר לאיזון תנועת הנוזלים לתוך ומחוץ לתאים בגוף.
בדרך כלל, שתיית מים עם ארוחות מאוזנות אמורה להספיק כדי לשמור על קבלת האלקטרוליטים הדרושים, אלא שהזעה מוגברת בימים שבהם חם מאוד, מצריכה חידוש מלחים בגוף. במילים אחרות, חשוב לא רק לשתות אלא גם להחזיר אלקטרוליטים לגוף על ידי אכילת מזון מעט מלוח ושתיית מים או שתיית משקה ספורט המכיל אלקטרוליטים.
מים על הבוקר
כדאי לשתות עם הקימה או עם ארוחת הבוקר כמות נאותה של מים. צריכת מים בתחילת היום יכולה להעניק לגוף בסיס ללחות טובה במהלך היום. כמובן שחשוב להמשיך לשתות מים לאורך היום, בעיקר אם פעילים פיזית, אבל כוס מים בבוקר היא מתנה להמשך היום. עם זאת, גם לא כדאי להגזים כמות המים, אחרת זה עלול להזיק.כמה מים זה יותר מדי? עד כמה שזה מפתה לשתות מים כשצמאים או כשחם, אסור להעמיס על הגוף יותר מדי נוזלים ומהר מדי. מצב כזה עלול להוביל להרעלת מים – מצב בו יש יותר מים ממה שהכליות יכולות לשטוף החוצה באמצעות שתן, מה שגורם לחוסר איזון של מים ואלקטרוליטים בגוף. כך למשל, נוצר מצב של רמות נתרן נמוכות בגוף, מה שבתורו עלול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולגרום לסחרחורת וכאבי ראש במצבים חמורים[4].
יתושים הם לא רק מטרד
[5]השנה זה אולי מורגש ביתר שאת: היתושים. החל משעות אחה"צ ועד שעות הבוקר, הם פה. עוקצים, מגרדים, מזמזמים. אבל יתושים הם לא רק מטרד, הם יכולים להיות מסוכנים מאוד לבני אדם. וככל שהאקלים מתחמם, כך תפגשו אותם יותר. יתושים מעבירים מחלות, כגון קדחת הנילוס, הקיימת בישראל.
כדי להפחית את הסיכון להיעקץ על ידי יתושים, מומלץ להשתמש בחומר דוחה יתושים או בשמן אקליפטוס לימון, ולהתלבש בבגדים שמכסים כמה שיותר חלקים מהגוף. מומלץ גם לשקול להתקין רשתות בבית כדי למנוע ככל הניתן את כניסת היתושים לבית.
לסיכום, האקלים משתנה בכדור הארץ, רובנו כבר מרגישים את זה, וזה משפיע על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו. אבל ככל שנהיה ערוכים ונשפר את ההתנהגות האישית שלנו, כך גדל הסיכוי שנוכל לחיות עם זה בשלום ובבריאות.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
מקורות
[4] The American Journal of Emergency Medicine Volume 60, October 2022, Pages 1-8. https://doi.org/10.1016/j.ajem.2022.07.023
האם המאמר עניין אותך?
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו
מאת: מערכת אינפומד
17/10/2023
מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים ...
לכתבה המלאה
מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
מאת: מערכת אינפומד
15/08/2023
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה ...
לכתבה המלאה
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מאת: מערכת אינפומד
04/07/2023
בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
כך לא תזרקו מזון לא מקולקל
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2022
גל ההתייקרות נמשך בארץ. מה המשמעות של תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון והאם אפשר לסמוך עליהם? הנה כתבה שתעזור לכם/ן ל...
לכתבה המלאה
אבעבועות הקוף: מה זה בכלל והאם יש באמת סיבה לדאגה?
מאת: מערכת אינפומד
22/05/2022
מהי מחלת אבעבועות הקוף, איך היא מועברת, אילו סימנים יעוררו חשד, מה הסיכונים והאם מדובר בסיבוב שני של הקורונה?
לכתבה המלאה
סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?
מאת: ד"ר איתי שגיא, מערכת אינפומד
11/04/2022
בכל שנה מאובחנים כ-1,000 חולים בסרטן שלפוחית השתן – גידול ממאיר שמקורו בתאים המצפים את פנים השלפוחית אשר מהווה את ג...
לכתבה המלאה
תנוחת הצפרדע: האם היא באמת משפרת את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד
11/04/2022
תנוחת הצפרדע הפכה לפופולארית בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות. נכתב עליה שהיא עוזרת לכאב, משפרת את מחזור הדם, עוזרת...
לכתבה המלאה
אי ספיקה ורידית (דליות ורידים): 4 מיתוסים והאמת
מאת: ד"ר מואנס עג'אג'
10/04/2022
מה גורם להתפתחות של דליות ורידים? מי צפוי לסבול יותר מהתופעה – גברים או נשים? מהן הסכנות הכרוכות באי טיפול בדליות? ...
לכתבה המלאה