האם תזונה באמת יכולה לשנות תסמינים של הפרעות נפשיות?

מספר הולך וגובר של ראיות מרמז על כך שהתזונה שלנו משחקת תפקיד מרכזי במניעה, התפתחות וניהול של הפרעות נפשיות מאובחנות. כך לדוגמה, סקירת עבר[1] מצאה כי דיאטה ים תיכונית קשורה בסיכון מופחת יותר לדיכאון בכ-32%. מחקר [2] שפורסם לאחרונה מצא קשר בין רמות חרדה גבוהות יותר לבין תזונה עשירה בשומן רווי וסוכרים בקרב מבוגרים בגילאי 50 ומעלה. מחקר נוסף הראה כי אלה הסובלים מסכיזופרניה מתמידים פעמים רבות בדפוסי תזונה לקויים. [3]

כעת, מחקר חדש ניסה לבחון אם דיאטה קפדנית עשויה לתרום לטיפול בהפרעה דו קוטבית ולהפחית את חומרת התסמינים.
על פי המרכזים האמריקאיים לבריאות, כ-3% מהאוכלוסייה בארצות הברית סובלת מהפרעה דו קוטבית,  20-25% מאלה המשתייכים לקבוצה זו ינסו להתאבד לפחות פעם אחת בחייהם.[4]
הפרעה דו קוטבית היא מצב נפשי בו מתרחשים שינויים קיצוניים במצב הרוח, רמות האנרגיה ודפוסי השינה. שינויים אלה כוללים אפיזודות מאניות או היפומניות שבהן האדם מרגיש התרוממות רוח או עצבות קיצונית.

מספר מחקרים הראו בעבר שעשוי להיות קשר בין צריכה של מאכלי ים עשירים באומגה 3 לבין שכיחות נמוכה יותר של ההפרעה[5]. עם זאת, מחקרים שבחנו את ההשפעה של תחליפים המכילים שמן דגים על הפרעה דו קוטבית לא מצאו קשר שכזה [6].כעת מחקר חדש[7] ביקש לבדוק האם שינויים ספציפיים בתזונה, המותאמים לגורמים ביולוגיים שונים, יכולים ליצור שינוי במצב הנפשי.

 Evan Lorne | Shutterstock

דיאטה לשיפור מצב הרוח

מחקרי עבר הראו כי תרופות המשמשות לטיפול בהפרעה דו קוטבית עשויות לשנות את האופן שבו הגוף מפרק חומצות שומן. החוקרים במחקר הנוכחי התבססו על ממצאים אלה ושיערו כי על ידי שינוי סוג ומספר חומצות השומן בתזונה, הגוף ייצר מטבוליטים עם מטרות ספציפיות, כמו הפחתת דלקת או כאב. באופן ספציפי יותר, החוקרים ביקשו לבחון אם מיתון צריכת חומצת אומגה 6 ובמקביל הגברת צריכה של חומצות שומן מסוג אומגה 3, עשויות להווות גישה טיפולית יעילה להפרעה דו קוטבית.

כדי לבדוק את הטענה בחנו החוקרים 82 משתתפים הסובלים מהפרעה דו קוטבית וחילקו אותן לשתי קבוצות: הקבוצה הנסיינית וקבוצת הביקורת.
חברי הקבוצה הנסיינית הפחיתו את צריכת אומגה 6 באמצעות הגבלה של בשר אדום, ביצים ושמנים מסוימים. זאת ועוד, הם הגבירו את הצריכה של חומצות שומן מסוג אומגה שלוש באמצעות צריכה של זרעי פשתן ודגים שומניים, כמו טונה וסלמון.

כל המשתתפים התבקשו לדבוק בתוכנית התזונה למשך 12 שבועות ולהמשיך בטיפול הרגיל בהפרעה, לרבות נטילה של תרופות המשמשות לייצוב מצב הרוח. החוקרים ביקשו מהמשתתפים להשלים סקרים פעמיים ביום על מצב רוחם, הופעה של כאב ותסמינים אחרים. בנוסף המשתתפים עברו בדיקות דם באופן קבוע כדי לבחון את רמות חומצות השומן בגוף וכך לוודא שהם דבקו בדיאטה שהוקצתה.
בסופו של דבר, החוקרים מצאו כי התזונה הניסיונית הובילה לשיפור בתנודות  מצב הרוח בקרב אנשים עם הפרעות דו קוטביות.

מחקר נוסף נדרש כדי לקבוע מעל לכל ספק שדיאטה קפדנית יכול תרום לטיפול בהפרעה דו קוטבית

למרות שהמחקר החדש שופך אור על האופן שבו שינוי תזונתי עשוי לתרום לטיפול בהפרעה דו קוטבית, החוקרים ציינו מספר מגבלות במחקר. ראשית, מוצאם של הנבדקים וכן גם המגדר היה די הומוגני: רוב הנבדקים היו נשים לבנות. על כן, ציינו החוקרים שממצאי המחקר אינם משליכים בהכרח על כלל האוכלוסייה. בנוסף, החוקרים ציינו כי ייתכן שהמשתתפים במחקר לא חוו את תסמיני ההפרעה באותה העוצמה. כך למשל, בקרב משתתפי הקבוצה שהתמידה בדיאטה הניסיונית, המספר החציוני של אפיזודות הדיכאון במשך זמן החיים היה 30, בעוד שבקבוצת הביקורת המספר החציוני היה 11, והמספר החציוני של התקפי המאניה היה 5 בקבוצה הניסיונית בעוד שבקבוצת הביקורת הוא היה כפול מזה. כדי להסיק מסקנה חד משמעית  טוענים החוקרים כי חשוב לבחון את המחקר בהיקף גדול יותר של נבדקים.

לכל הרופאים/ות בתחום הפסיכיאטריה

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.