עומדים בפני בדיקת קולונוסקופיה? הנה מה שחשוב לדעת

קולונוסקופיה היא בדיקה המאפשרת להתבונן בחלחולת, במעי הגס ובחלקו הסופי של המעי הדק. הבדיקה מתבצעת באמצעות קולונוסקופ – צינור דק שבקצהו מצלמה זעירה. בדיקת קולונוסקופיה משמשת לאבחון מחלות שונות של דרכי העיכול ולעיתים אף לטיפול ולמניעה שלהן. למעשה, אחת הסיבות המרכזיות שבעטיה מתבצעת הבדיקה היא גילוי מוקדם ומניעה של סרטן הגס. פעמים רבות, אופן ביצוע הקולונוסקופיה גורם להימנעות מהבדיקה החיונית, דבר שעלול להוביל להיעדר אבחון ולהשלכות חמורות יותר בעתיד. כדי להבין לעומק כדי מתבצעת הבדיקה ומה צפוי טרם ביצועה ואחריה אספנו עבורם מספר עובדות ומיתוסים על אודות קולונוסקופיה.

Roman Zaiets | Shutterstock
 

בדיקת קולונוסקופיה משמשת אמנם לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אך היא אינה יכולה למנוע את המחלה

לא נכון

ברוב המכריע של המקרים גידולים במעי הגס מתפתחים מפוליפים. מדובר בגידולים שפירים שעלולים לעבור התמרה ולהפוך לממאירים. מטרת בדיקת הקולונוסקופיה היא לאתר את הפוליפים במעי ולהסירם עוד בטרם הם הופכים לממאירים דבר המונע כל צורך בהליך נוסף.

בדיקת קולונוסקופיה נדרשת רק בגילאים מבוגרים, מגיל 50 ומעלה

לא נכון

בדיקת קולונוסקופיה נדרשת כתלות בתלונה של החולה וכמובן https://www.infomed.co.il/diseases/colon-cancer/כתלות בהיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית. כך לדוגמה, לאנשים עם קרוב משפחה בדרגה הראשונה שסבל מגידול במעי הגס מומלץ לבצע קולונוסקופיה החל מגיל 40 או עשור לפני הגיל בו התגלתה המחלה אצל קרוב המשפחה.

לצד זאת, בשנים האחרונות התרחשה עלייה בשיעור הצעירים הסובלים מסרטן המעי הגס. הסיבות לכך אינן ידועות במלואן, אך קיימות השערות הגורסות כי המקור לכך נעוץ בצריכה של מזון מתועש ומעובד ובאורח החיים המערבי. על כן, לצעירים הסובלים מסימפטומים שעלולים בחלק מהמקרים להחשיד על קיום של גידול ממאיר במעי כגון: כאבי בטן, דם בצואה, עצירות חדשה או ירידה לא רצונית במישקל - מומלץ לפנות להערכה אצל רופא גסטרואנטרולוג שיחליט האם יש צורך בביצוע של קולונוסקופיה.

אין צורך בכל הכנה מקדימה טרם הבדיקה

לא נכון

טרם ביצוע בדיקת קולונוסקופיה תתבצע הכנה שנועדה לנקות את המעי ולאפשר סקירה יסודית שלו. הכנה זו כוללת דיאטה מסוימת בה יש לנקוט במשך מספר ימים טרם הבדיקה וכן גם נטילת חומר משלשל על מנת לגרום לניקוי המעי.

בדיקת קולונוסקופיה מתבצעת בהרדמה מלאה

לא נכון

בדיקת קולונוסקופיה מתבצעת בטשטוש בינוני עד עמוק. בשונה מהרדמה מלאה, בדיקה המתבצעת תחת טשטוש אינה מחייבת נוכחות מרדים והכנסת צינור לקנה הנשימה והיא אינה מתבצעת בחדר ניתוח. הטשטוש נועד למניעת הכאב ואי הנוחות במהלך הבדיקה.
בשל הטשטוש על כל חולה להגיע עם מלווה לביצוע הבדיקה, מאחר ונהיגה אינה מותרת כ-10 שעות לאחר מכן. עם זאת, חזרה לשגרת החיים מתאפשרת מוקדם הרבה יותר, לרוב כשעה אחרי הבדיקה. מומלץ להמנע מפעילות מאומצת או כזו הדורשת ריכוז מיוחד.
חשוב לציין כי במיקרים מסוימים יהיה צורך בטשטוש או הרדמה שיבוצעו ע"י מרדים. ההחלטה לגבי סוג הטשטוש ואופן הביצוע יקבע ע"י הגסטרואנטרולוג המטפל.

אני אסבול מכאבים במהלך הבדיקה

לא נכון

הבדיקה מתבצעת כאמור בטשטוש ובמהלכה החולה ישן ואינו מרגיש את הבדיקה. במידה ונוצר הרושם תוך כדי הבדיקה כי הנבדק סובל מחוסר נוחות ניתן להוסיף תרופת טשטוש. למעשה, ברוב המכריע של המקרים הבדיקה חולפת ללא כאבים או תחושת אי נוחות.

ישנו סוג פחות פולשני של בדיקת קולונוסקופיה

נכון

קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקת CT  ייעודית לאבחון מחלות במעי הגס. מדובר בבדיקה מדויקת, אך היא מסייעת רק באבחון מצבים במעי ולא בטיפול בהם. כלומר, אם התגלו לדוגמא פוליפים במעי במהלך הבדיקה הווירטואלית, יהיה צורך בביצוע של בדיקת קולונוסקופיה מסורתית על מנת להסירם. קולונוסקופיה וירטואלית אינה מתבצעת תחת טשטוש, ויש צורך בהכנת המעי – ממש כמו לפי בדיקת קולונוסקופיה מסורתית.

הבדיקה מיועדת לאנשים החוששים מקולונוסקופיה רגילה או כאלה שבשל גילם או מחלות הרקע אינם יכולים לבצע קולונוסקופיה רגילה.

לאחר הבדיקה ישנן מגבלות תזונתיות מסוימות

לא נכון

לאחר ביצוע הבדיקה אין מגבלות מיוחדות מבחינת התזונה, גם אם בוצע טיפול אקטיבי. למעשה, בסיום הקולונוסקופיה המטופל עובר לאזור התאוששות למשך שעה, שלאחריה הוא יכול לחזור לשגרה, לרבות תזונה רגילה.  

אם לא מתפתחים תסמינים אין שום צורך בבדיקת קולונסקופיה

לא נכון

גידול במעי הגס עלול להיות נוכח גם ללא התפתחות של סימפטומים. מעבר לכך, פעמים רבות כאשר מופיעים סימפטומים המחלה עלולה להיות מצויה בשלבים מתקדמים יותר בהם הטיפול מורכב יותר.
מסיבה זו קיימת המלצה לביצוע בדיקות קולונוסקופיה בשגרה לאוכלוסייה המבוגרת מגיל 50 גם אם אין כל סימפטומים.  במקומות מסוימים בעולם הבדיקה מתבצעת גם במטופלים צעירים יותר שהינם מעל לגיל 40. מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לכל 5-10 שנים כתלות בהיסטוריה הרפואית ובממצאי הבדיקה. ההחלטה תתקבל ע"י הרופא המטפל.  בדיקה שגרתית נוספת המתבצעת בשגרה מעל לגיל 50 לשם איתור מוקדם של סרטן המעי הגס היא בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה. תוצאה חיובית בבדיקה זו מהווה אינדיקציה לביצוע של קולונוסקופיה, גם אם לא התפתחו תסמינים.