כמעט 2,000 שנה יחלפו עד ששיטת הטיפול הזו תוכח כאחד מטיפולי החרדה החזקים ביותר של עולם המדע. אבל לפילוסופים היווניים והרומאים כבר הייתה החוכמה והאינטואיציה לגבי הערך של השיטה הזו. הנה הפרטים
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 01/05/2022
3 דקות קריאה
שיטות הטיפול הרבות המוצעות כיום לבעיות בחרדה, עדיין מתנקזות במקרים רבים למקום אחד - לטיפול התרופתי. אבל מה עם שיטות אחרות, יעילות לא פחות, ובעיקר – מה עם השיטה הקדומה הזו שמראה במחקרים עכשוויים שיעילותה גדולה אך היא לא מיושמת מספיק? הנה מה שצריך לדעת עליה.
fizkes | Shutterstock
מה הכי גרוע שיכול לקרות?
כבר בתקופת יוון העתיקה רופאים ופילוסופים הבחינו בחרדה וזיהו אותה כהפרעה רפואית. פילוסופים אפיקוריים וסטואים אף הציעו מגוון טכניקות שיעזרו להגיע למצב נפשי נטול חרדה, חלקן מזכירות את הפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית העכשווית, ה-CBT[1]. אחד מפילוסופים אלו הוא לוקיוס אנאיוס סנקה, שהיה פילוסוף סטואי רומי מתחילת המאה ה-1 לספירה. סנקה האמין שלא משנה כמה ננסה למנוע מעצמנו דברים קשים, חלקם יקרו לנו בכל מקרה. בשל כך, האמין סנקה, כדאי להרהר ולדמיין את אותם דברים לא טובים שעלולים לקרות לנו, כדי שנהיה ערים לתרחישים הכי גרועים, וכך אנו בעצם מקטינים את ההשפעה שלהם עלינו[2]. כ-2,000 שנה חלפו מאז ומסתבר שהמחשבה הזו של סנקה היא אבן דרך לגוף הולך וגדל של מחקרים אשר עוסקים בתרגול של המוח לחזות בפחדים הכי גרועים שעלולים להתרחש. המונח המקצועי של שיטה זו מכונה חשיפה בדמיון (imaginal exposure).
טיפול בחשיפה לחרדה
טיפול בחשיפה הוא טיפול פסיכולוגי שנועד לעזור להתמודד עם פחדים. כאשר אנשים חוששים ממשהו, הם נוטים להימנע ממנו, הן אם זה האובייקט, הפעילות או המצב שממנו הם פוחדים. למרות שהימנעות עשויה לסייע בהפחתת תחושות הפחד בטווח הקצר, בטווח הארוך היא עלולה לגרום לפחד להחריף. במצבים אלו, מטפל.ת עשויים להמליץ על תוכנית טיפול בחשיפה שתעזור לשבור את דפוס ההימנעות והפחד באמצעות יצירת סביבה בטוחה שבה חושפים אנשים לדברים שהם חוששים ונמנעים מהם. טיפול זה עשוי להפחית את הפחד וההימנעות[3]. ישנן מספר טכניקות של טיפול בחשיפה, כגון חשיפה In vivo, שבה מתקיים מפגש ישיר עם הדבר שממנו חוששים, כמו גם חשיפה בדמיון, שבה נעשה שימוש בדמיון כדי לחזות את האובייקט, המצב או הפעילות שמהם פוחדים. כך למשל, מישהו עם PTSDיתבקש להיזכר ולתאר את החוויה הטראומטית שעבר.ה על מנת להפחית את תחושות הפחד [3].
עדיין אין מספיק מודעות
באופן מפתיע, למרות שטיפול בחשיפה נחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר לחרדה, רק אחוז קטן של אנשים הסובלים מחרדה מנצלים טכניקת טיפול זה. במחקר[4] של הרווארד/בראון, שבחן את המאפיינים ומהלך ההתמודדות עם חרדה אצל אנשים הסובלים מסוגים שונים של חרדה, עולה כי פחות מרבע מהמשתתפים דיווחו שהם קיבלו טיפול באמצעות חשיפה בדמיון. במחקר[5] נוסף נמצא כי מטפלים ומטפלות בעלי מומחיות בטראומה (PTSD) לא ניצלו את שיטת הטיפול באמצעות חשיפה בדמיון, כאשר רוב אנשי המקצוע לא היו מאומנים בטכניקה זו, וחלקם אף לא האמינו בשיטת טיפול זו והעדיפו להפנות לטיפול תרופתי ולא להציע טיפול בחשיפה. באופן מפתיע, במחקר[6] אחר שנעשה על מטופלים ומטופלות, נמצא שהם.ן דווקא הביעו העדפה לטיפול בחשיפה על פני טיפולים אחרים. לסיכום, למרות ששיטת טיפול זו, שכבר התפתחה בתקופת יוון העתיקה, אינה מיושמת באופן משמעותי כיום, מחקרים רבים מעידים על כך שהיעילות שלה היא גבוהה מאוד ויש לעודד מטפלים ומטפלות והציע אותה כטיפול קו ראשון בהפרעות חרדה מסוימות[7].
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.