הלב הוא איבר מאוד מורכב ושונה מהרבה איברים אחרים בגוף, שכן יש בו תנועה מתמדת של שריר וכן מסתמים אשר פעולתם מכאנית, בלתי פוסקת ומדויקת (שסתום חד כיווני). תהליך היווצרות הלב מתרחש בשבועות הראשונים להריון ומדובר בתהליך מאוד מורכב וקסום, במהלכו מתרחשים תהליכי קיפול סיבוב וכדומה, וכתוצאה מכך יש בו פתח לתקלות בכל הרמות.
"בזכות העובדה שיש היום אבחנה טרום לידתית הצטמצמה כמות הילדים שנולדים עם מומי לב מולדים קשים", אומר ד"ר גיל באר מומחה ברפואת ילדים ומומחה בקרדיולוגית ילדים, מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים במרכז הרפואי איכילוב. "הלב מעורב בהרבה מהמקרים בהם יש גם מומים שאינם רק לבביים. למעשה, בערך בחצי מהמקרים של מומים רב מערכתיים, תהיה גם מעורבות של הלב, ולכן בחלק גדול מהמקרים של מומים חוץ לבביים, נבדוק גם את הלב כדי לוודא שאין גם בו מום".
צילום: SciePro| shutterstock
איזה מומים עלולים להיות בלב?
"מום בלב הוא בעיה שנוצרת כבר משלבים ראשונים של התפתחות העובר ועד ללידת התינוק. יכולים להיות מומים בדרגות שונות, החל ממומים קלים כמו חור בין החדרים, אשר לרוב נסגרים מעצמם, דרך תקלות בהיווצרות של מסתמים (כגון היצרות או דליפה במסתם), ועד מומים מורכבים יותר כמו חיבורים לא נכונים של כלי דם לחדר לא נכון או לעלייה לא נכונה", אומר ד"ר באר. "מעבר לכך, ייתכנו מצבים בהם יש צירוף של כמה מומים בו-זמנית: גם חור בין החדרים וגם חיבורים לא נכונים של כלי הדם הגדולים, ועוד אפשרויות נוספות. למעשה, מומים יכולים להיות מורכבים וקשים עד שלפעמים לא ניתן לתקן אותם בצורה טובה".
מדוע חשוב לאבחן מומים כבר בשלב ההיריון?
את מרבית המומים, הן הקלים והן המורכבים, מאתרים כיום לפני הלידה. "ישנם מומים קלים שיכולים לחלוף לבד, וישנם מומים משמעותיים שיכולים להשפיע על חיי היילוד או כאלה המחייבים טיפול כדי לחיות. בחלק מהמקרים יש חשיבות גדולה לאבחון טרום לידתי, כיוון שאם התינוק לא יקבל טיפול מיד לאחר הלידה הוא עלול לא לשרוד", מסביר ד"ר באר. "חשוב לדעת שברוב המקרים בהם יש ממצאים לבבים, אין צורך בהפסקת היריון. הפסקת היריון שמורה לממצאים קשים מאוד. עם זאת, האבחון יכול לשפר משמעותית את הטיפול ביילוד לאחר הלידה".
איך נעשה האבחון?
"האבחון נעשה באולטרסאונד בבדיקת אקו לב עובר. המטרה בבדיקה זו היא בעצם לאתר מומים מולדים", אומר ד"ר באר, "בדרך כלל שולחים אימהות לבצע אקו לב עובר במקרים בהם יש סיכון יתר למומי לב, למשל אם האימא סובלת ממחלה מסוימת שמעלה את הסיכון או אם יש מישהו במשפחה אשר ידוע אצלו על מום לב מולד. לפעמים גם יש צורך בבדיקה אם היה ממצא בסקירת מערכות שמעלה חשד באיבר אחר, לא רק בלב".
לדברי ד"ר באר, אם לאחר בדיקות גנטיות עלו ממצאים כלשהם, ייתכן שיפנו את האם לבדיקה של לב העובר. ומאחר שכיום בדיקת האקו יחסית נגישה, הרבה פעמים נשים מחליטות לעשות בכל מקרה בדיקה ללב, גם ללא אינדיקציה ברורה.
"היום כמות הבדיקות והיקף הבדיקות הגנטיות כה רחב, שיש ממצאים שלא תמיד ברורה משמעותם. במקרים אלו, פעמים רבות חשוב לבדוק גם את הלב, כדי לראות שלממצא אין קשר להפרעה לבבית כלשהי, וכך יוצא שמפנים נשים לאקו לב עובר הרבה יותר מפעם ".
מה הם גורמי הסיכון למום בלב?
ד"ר באר מציין כמה מגורמי הסיכון למום בלב:
רקע משפחתי.
מחלות אימהיות שונות כמו סוכרת הריונית וסוכרת מסוג 1 לא הריונית.
מחלות אוטואימוניות כמו לופוס (זאבת) או מחלות אחרות שמעלות הסיכון להפרעות במערכת ההולכה של העובר.
התפתחות לא תקינה בעובר כגון גודל או משקל חריגים.
אימהות הנוטלות תרופות שונות נוגדות דיכאון כגון פרוזק וציפרלקס.
אימהות שעוברות טיפולי הפרייה חוץ גופית (IVF).
"חלק גדול ממומי הלב אינו קשור בהכרח לתסמונות או לבעיות גנטיות, ולכן בדיקת מי שפיר או בדיקה תקינה אחרת לא שוללת בהכרח את קיומו של מום לב", אומר ד"ר באר. "במרבית המקרים גם מום לב אינו תוצר של היסטוריה משפחתית. אם בסקירה לא אותר משהו חשוד ואין גורמי סיכון, עדיין יכול להתפספס משהו. לעומת זאת, בדיקת אולטרסאונד אמורה לעלות על רוב המומים הלבביים".
כיצד ניתן לטפל במומי לב?
"כשמדובר במומים קלים ופשוטים, בחלק מהמקרים הבעיה פשוט מסתדרת מעצמה. לצורך העניין, חלק מהחורים במחיצה שבין החדרים ייסגר מעצמו בשלב מסוים", מרגיע ד"ר באר. "במקרים שבהם כן נדרש טיפול, נטפל בהתאם למום: החל מטיפול תרופתי שיכול לסייע לעובר להתמודד עם הבעיה ממנה הוא סובל, ועד לטיפול פולשני כגון צנתור". למרות שטיפול פולשני נשמע מלחיץ, ובעיקר כשהוא נעשות על תינוק או עובר, ד"ר באר מדגיש כי אלו הליכים שנמשכים בדרך כלל כשעה-שעתיים, לרוב הם אינם כרוכים בצלקות והתאוששות מהם היא מהירה. "במומים הקשים יתבצע ניתוח כבר בגיל מספר ימים ולעיתים יהיה צורך בטיפול תרופתי עד הניתוח. תעשה הרדמה כללית בתינוק, אך אחוז ההצלחות של ניתוחים אלו הוא מאוד גבוה", הוא מוסיף.
לסיכום, בהשוואה לעבר, כיום מצליחים לטפל בחלק גדול ממומי הלב, גם במומים שבעבר נחשבו ללא ברי פתרון. הודות לטכנולוגיה כיום ניתן להגיע לאבחנה מדויקת לפני הניתוח, וכך גם לניתוח מדויק יותר, והודות לתרופות ניתן להביא את התינוק לניתוח במצב אופטימלי, כך שלהבדיל מבעבר, ההתאוששות טובה יותר, התנאים טובים יותר וניתן להגיע לתוצאות יותר טובות.
הכתבה בשיתוף עם ד"ר גיל באר מומחה ברפואת ילדים ומומחה בקרדיולוגית ילדים, מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים במרכז הרפואי איכילוב. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.
ד"ר גיל באר מומחה ברפואת ילדים ומומחה בקרדיולוגית ילדים, מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים במרכז הרפואי איכילוב.