איך להתמודד עם חרדה וטראומה בזמן מלחמה?

שתי התגובות, הן חרדה והן טראומה, יכולות להופיע בצורות שונות, ברמות שונות ולהשפיע על אנשים באופן שונה. יש מי שאירוע כמו מלחמה יקשה עליהם בתפקוד היומיומי וישתק אותם לחלוטין, ויש מי שיוכלו להמשיך ולתפקד למרות המצב. כך גם בעת אזעקה יש מי שיוכלו לקום ולהגיע במהירות למרחב מוגן, ולעומתם יש מי שיחושו  דפיקות לב מהירות ופחד עד כדי שיתוק וקושי בהליכה.


צילום: shutterstock | Ground Picture 

תסמיני חרדה

• אי שקט
• פחד
• דפיקות לב
• כאבים בכל הגוף

דרכי התמודדות עם חרדה

חשוב לזכור כי חרדה וטראומה במלחמה הן תגובות נורמליות למצב קשה שכזה, וכי  ישנן מגוון דרכים להתמודד עימן בצורה בריאה ומקלה. תחושת החרדה היא כמו מגדל קלפים ומשפיעה גם על הסובבים אותנו. על כן יש חשיבות יתרה בטיפול בה.

ישנן מגוון דרכי התמודדות עם חרדה וטראומה. אופן ההתמודדות תלוי ברמת החרדה וכן בגיל.
 

בקרב מבוגרים:

• הגבלת הצפייה בחדשות

בקרב מבוגרים, העצה הכי טובה היא להמשיך לתפקד ולהגביל ככל הניתן את הצפייה בחדשות לזמנים קבועים ומדודים כמו למשל שעה בערב ושעה בבוקר בלבד. הגדרת זמנים שכזו יוצרת מעין מסגרת לחרדה, ומאפשרת התמודדות טובה יותר עם המצב והורדה של רמת החרדה.
ככלל, ההמלצה היא לצפות לכל היותר בשני פרקי זמן מוגדרים בחדשות, ולא יותר מכך. עם זאת, השפעת הצפייה גם היא משתנה מאדם לאדם, ויש מי שיוכלו לצפות בזמן ממושך יותר בחדשות מבלי לחוות קושי בתפקוד לאחר מכן. 

• שיח עם בני משפחה וחברים
  
  שיח עם הקרובים לנו ושיתוף של הרגשות שלנו מסייע משמעותית בהורדת המתח. 

• עיסוק בתחביב אהוב
  
  עיסוק בתחביב אישי כמו ציור, קריאה, בישול וכדומה עשוייה אף היא להפחית את רמת מתח.

• במצבים קיצוניים: טיפול תרופתי
  
  במצבים קיצונים מאוד של אנשים שלא יכולים כלל לתפקד וחווים קושי גדול, יש לגשת לרופא או רופאת המשפחה לקבלת סיוע תרופתי כמו כדורי הרגעה. הטיפול התרופתי יכול להיו זמני לתקופת המלחמה וככל שעולה הצורך ואינו חייב להיות קבוע, בהתאם להיוועצות עם הרופא/ה.

בקרב בני נוער:

• הימנעות מחשיפה לרשתות החברתיות

האתגר הגדול בסיוע להתמודדות עם המצב בקרב בני הנוער הוא הזמן הממושך בו הם צופים ונחשפים  למידע רב וקשה ברשתות החברתיות השונות ובראשן טיקטוק. החשיפה לתמונות קשות של המלחמה עלולה לעורר חרדה וטראומה בקרב בני נוער.הימנעות מכך, עם כל הקושי שבדבר, עשויה להשפיע משמעותית לטובה על בני הנוער.

• שיח פתוח

שיח הורים עם בני הנוער, על המצב הנוכחי, על פעילות הצבא ויכולתו להגן עלינו, עשויה אף היא לסייע. כמו כן מומלץ לעודד את הילדים לדבר עם חברים וקרובים אחרים אליהם.
או להתנדב בצופים או במסגרת אחרת.

• פעילות התנדבותית 

פעילויות חברתיות והתנדבות יכולות לעזור לבני נוער להרגיש מחוברים לאחרים ולתרום למשהו גדול יותר מהם. כך לדוגמה ארגון תרומות שונות  לחיילים יכולה להראות להם תמיכה ולהקל על התחושה שהם לא לבד.

בקרב ילדים קטנים
 

ילדים קטנים עשויים להיות רגישים יותר לחרדה במהלך מלחמה. הם עשויים להיות מוטרדים מחדשות, ממשמעויות של מלחמה, ומחשש לביטחונם, בהתאם לגילם.

• חשוב להסביר לילד שההורים נמצאים שם כדי להגן עליו. גם אם אחד ההורים במילואים, יש להדגיש כי הוא או היא שומרים עלינו ועל המדינה.

• חשוב להבהיר לילד שיש מדינה חזקה ויש צבא חזק ששומר עלינו.

• חשוב להשתמש בכל הכלים האפשריים כדי להבטיח את ביטחון הילד, כגון להישאר בבית בזמן אזעקה, ולחפש מחסה במקרה של פגיעה.

• פעילות מהנה כמו משחק או מפגש עם חברים במידת האפשר, בכוחה גם כן לסייע רבות לחיזוק וסיוע בהתמודדות עם המצב בקרב פעוטות.

לסיכום, חרדה וטראומה במלחמה הן תגובות נורמליות שניתן להתמודד איתן בצורה בריאה ומקלה. במידה והחרדה מגיעה למצבי קיצון עד כדי קושי ממשי לתפקד, יש לפנות לרופא/ה המשפחה לקבלת סיוע רפואי.