גדילה בילדים: איך מבררים אם קיים עיכוב בצמיחה ומהן הסיבות האפשריות?

תהליך הגדילה מתייחס לשינויים בגודלם או בהיקפם  של איברים שונים וכולל את אורך התינוק, משקלו, היקף הראש ועוד. תהליך זה, אינו מתחיל מהרגע שהתינוק הקטן מגיח לאוויר העולם, אלא ראשיתו היא עוד בשלבי התפתחות העובר ברחם. למעשה, קצב התפתחות העובר במהלך ההריון הוא בעל השפעה ניכרת על הגדילה בהמשך החיים, בייחוד בשנים הראשונות. לדוגמה, תינוקות שנולדו קטנים מהממוצע, בשל גורמים עובריים או אחרים, יכולים להיות מושפעים מכך גם בשנים הראשונות ולא להדביק את הפער לאחר הלידה, בכל הנוגע לעלייה באחוזוני הגדילה.


Africa Studio | Shutterstock​​​​​​​

הגדילה מתחלקת למספר שלבים:
שלב הגדילה העוברית
כאמור, תהליך הגדילה של העובר מתחיל עוד בשבועות ההריון והוא תלוי במידה רבה בתפקוד השליה ובבריאות האם. כך לדוגמה, מחלות שונות של האם, כמו גידולים שונים, מחלות לב ואפילו סוכרת, יכולות לפגום בגדילה התקינה של העובר המתפתח. בנוסף, גם הרגלי חיים לקויים, כמו תזונה חסרה ועישון יכולים להשפיע על גדילת העובר. פגיעה באספקת החמצן לעובר הנובעת מבעיה במבנה השליה יכולה גם היא להוביל להפרעות בגדילה.

שלב הינקות
בשנה הראשונה לחיים, קצב הגדילה הוא המהיר ביותר בהשוואה לשלבים האחרים. במצב תקין, תינוקות גדלים בכ-25 ס"מ עד לגיל שנה.

שנות הילדות
בשנים אלה, קצב הגדילה הוא עקבי ועומד על כ-5-6 ס"מ בשנה, עד להגעה לשלב ההתבגרות המינית.

שלב ההתבגרות המינית
בשלב זה מתרחשת האצה בגדילה העומדת על כ- 10 ס"מ בשנה. עם זאת, זמן ההאצה משתנה בין המינים, כמו גם בין ילד לילד. מסיבות אלה קיימים פערים בגובה בין ילדים שונים בגיל ההתבגרות.

מהו מעקב גדילה ומדוע הוא חיוני?

קצב הגדילה מהווה מדד חיוני, אשר יכול להעיד גם על מצב הבריאות הכללי של הילד. לשם הערכת הגדילה, יש לעקוב בתדירות אחר המשקל והגובה, זאת באמצעות ביצוע של בדיקות גובה ומשקל תקופתיות ותיעוד התוצאות בעת המדידה. מדידות אלה יאפשרו להעריך את קו הגדילה של הילד בעקומת הגדילה.

בשנים הראשונות לחיים, מעקב הגדילה מתרחש במסגרת טיפת חלב ולאחר מכן אצל רופא הילדים אחת לשנה. האטה או עצירה בגדילה יכולות להעיד על מגוון בעיות בריאותיות, בהן בעיות גסטרואנטרולוגיות (לדוגמה מחלת צליאק או קרוהן), בעיות לבביות, מחלות כרוניות שונות ועוד. בנוסף, נטילת תרופות מסוימות באופן קבוע יכולה גם היא להשפיע על הגדילה, דבר המתבטא בעצירה או האצה של התהליך. אחד מהגורמים הנפוצים ביותר להתפתחות של הפרעות גדילה הן בעיות אנדוקריניות. מבין המצבים השונים ניתן למנות בעיות בבלוטת התריס או חסר בהורמון הגדילה.

מהו הורמון הגדילה ?

הורמון הגדילה מופרש מבלוטת יותרת המוח. מדובר במתווך המרכזי האמון על תהליך הגדילה התקינה אשר כוללת תהליכים שונים, כמו התארכות העצמות, חלוקת התאים בגוף ועוד. הפרעה בהפרשת הורמון הגדילה משפיעה לרוב באופן ישיר על קצב הגדילה, עד לכדי עצירת תהליך הגדילה בשנות הילדות.

ברוב המקרים, הסיבה להתפתחות הפרעה בהפרשת הורמון הגדילה היא אדיופטית (כלומר, סיבה שאינה מזוהה). עם זאת, לעיתים הדבר יכול לייצג הפרעה מבנית או קיום של תהליך תופס מקום באזור בלוטת יותרת המוח. על כן, בכל מצב בו מאובחן חסר בהורמון הגדילה, יש לבצע גם בדיקת MRI מוח במסגרת הליך הבירור.

אילו תסמינים יעידו על חסר בהורמון הגדילה?

אם המקור לחסר בהורמון החיוני הוא נעוץ בהפרעה מבנית באזור בלוטת יותרת המוח, לעיתים יהיו קיימים גם חסרים בהורמונים נוספים אשר מופרשים מהבלוטה. במקרים אלה, יופיעו גם סימפטומים, כמו חולשה כללית, שינויים במשקל, כאבי ראש, הפרעות בראייה ועוד.
חסר בהורמון הגדילה שהתפתח מסיבה שאינה ידועה יכול לגרום להיפוגליקמיה בגיל הינקות או לצהבת בילוד.

איך ניתן לאבחן הפרעת גדילה?

תהליך הבירור כולל בשלב הראשון שלילת מצבים בריאותיים אחרים, כמו אלו שפורטו לעיל, ויכולים לגרום להפרעות בגדילה. בשלב השני, יש לבחון את הגנטיקה המשפחתית, בכל הנוגע לגובה ההורים ולתהליך הגדילה שלהם בשנות הילדות. הלכה למעשה, לקצב הגדילה של ההורים משקל רב והוא עשוי להוות הסבר לשיעור קומה נמוך בילד ולשלילת בעיות רפואיות שונות. חשוב גם לברר בנוגע לתזמון ההתבגרות המינית אצל ההורים: במקרים בהם ההורים איחרו מאוד בהתבגרות המינית, הדבר יכול להוות הסבר לגובהו הנמוך של הילד וברוב המקרים הוא ידביק את הפער בשנות ההתבגרות המאוחרות.

בעת תהליך הבירור, הרופא יתייחס גם לקצב הגדילה בעבר, כפי שתועד אצל רופא הילדים בבדיקות השנתיות. במקרים בהם קצב הגדילה הוא נורמלי, ייתכן והמקור להאטה בגדילה נעוץ בהתבגרות מינית מאוחרת. אם הקצב אינו תקין ויש חשד להפרעה אנדוקרינית, יתבצעו בדיקות דם שונות. לעיתים יהיה גם צורך בבדיקות לאבחון חסר בהורמון גדילה אשר מתבצעות במסגרת אשפוז יום.

מהן דרכי הטיפול?

אם זוהה חסר בהורמון גדילה, יינתן טיפול בהורמון גדילה סינתטי המהווה תחליף להורמון הטבעי שאינו מופרש או שמופרש בחסר. טיפול זה ניתן באמצעות זריקות תת עוריות אחת ליום (בדומה לזריקות אינסולין הניתנות לחולי סוכרת). לרוב, התגובה לטיפול טובה מאוד והוא יוביל לעלייה מהירה בקצב הגדילה וליכולת לסיים בגובה תקין, זאת בהתאם לגנטיקה המשפחתית. לאחרונה הוכנס לשימוש הורמון גדילה בזריקה שבועית.

מעבר לחסר בהורמון גדילה, קיימות אינדיקציות נוספות לטיפול בעזרת הורמון גדילה סינתטי אשר כלולות בסל הבריאות, כמו ילדים אשר נולדו קטנים בהשוואה לגיל ההריון ולא הדביקו את הפער והגיעו לאחוזוני גובה תקינים עד לגיל ארבע שנים ((Small for Gestational Age – SGA.
אינדיקציות נוספות לטיפול כוללות תסמונות גנטיות שונות שיכולות לגרום לקומה נמוכה, כמו תסמונת טרנר, תסמונת נונאן ותסמונת פראדר-וילי. בנוסף, ילדים אשר סובלים ממחלת כליות כרונית ומאי ספיקת כליות, מצבים שיכולים להיות בעלי השפעה משמעותית על הגדילה, נחשבים כמועמדים מתאימים לטיפול בהורמון הסינתטי.
הילדים שאובחנו כבעלי שיעור קומה נמוך, מתחת לאחוזון שלוש ואינם סובלים מבעיה רפואית אחרית, יוכלו לקבל את הטיפול במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

אם הילד שלי מקבל טיפול בהורמון גדילה, הוא צריך להיות במעקב?

ילדים שמקבלים טיפול בהורמון גדילה חייבים להיות במעקב קבוע על-ידי אנדוקרינולוג ילדים. המינונים של הורמון הגדילה הניתן משתנים בהתאם לקצב הגדילה של הילד, שינוי במשקלו ובדיקות הדם. במקרים מסוימים, הרופא המטפל יכול להורות גם על הפסקת הטיפול, אם הוא אינו מועיל או שנצפו תופעות לוואי קשות. תופעות הלוואי שיכולות להתפתח בשל מתן הורמון הגדילה נדירות מאוד ויכולות לכלול כאבי ראש חזקים כתוצאה מעליית לחץ תוך גולגולתי (תופעה שתחלוף לרוב עם הפסקת הטיפול או שינוי במינון), עלייה קלה בערכי הסוכר, והתפתחות של הפרעה במפרק הירך.
ברוב המקרים הטיפול יינתן עד לסיום הגדילה – גיל 16 בבנים ו-14 בבנות.