בשבועות האחרונות אנו עדים להתגברות מקרי התחלואה של קדחת מערב הנילוס – מחלה הנישאת על ידי יתושים ועלולה לעבור לאדם בעת עקיצה. עדיין לא ידוע אם שינויי האקלים בעולם יובילו להתגברות תופעת היתושים, אך מה שבטוח זה שהם לא צפויים להיעלם כל כך מהר מן העולם. למה חשוב להימנע מעקיצות וכיצד אפשר לעשות זאת? על כך ועוד, בכתבה שלפניכם/ן.
צילום: shutterstock | Jelena Stanojkovic
איך יתוש מדביק אדם במחלה?
יתוש הוא יצור הניזון מדם. בזמן עקיצה של יתוש, או ליתר דיוק עקיצה של נקבת היתוש, נבלע דם ואיתו נבלעים למעשה גם וירוסים, חיידקים או טפילים החיים בדם. את הנגיפים והטפילים הללו ניתן להעביר לאדם הבא שנקבת היתוש תעקוץ באמצעות הרוק שלה[1].
מחלה המתפשטת בדרך זו מיתוש לאדם שייכת לקבוצת מחלות וקטוריאליות - מחלות המועברת על ידי אורגניזם כגון יתושים, זבובי חול, קרציות, פרעושים ועוד[2].
מחלות וקטוריאליות מהוות למעלה מ-17% מכלל המחלות הזיהומיות בעולם, עם יותר מ-700,000 מקרי מוות בשנה שנגרמים על טפילים, חיידקים או וירוסים.
דנגי הוא הזיהום הנגיפי השכיח ביותר המועבר על ידי יתוש. הערכה היא שיש בכל שנה 96 מיליון חולים סימפטומטיים וכ-40,000 מקרי מוות.
מלריה היא זיהום טפילי שגם הוא מועבר על ידי יתוש וגורם בשנה ל-219 מיליון מקרי הידבקויות בעולם, וליותר מ-400,000 מקרי מוות.
מחלות אחרות שעוברות על ידי יתושים כוללות קדחת מערב הנילוס, נגיף הצ'יקונגוניה, מחלת נגיף הזיקה, קדחת צהובה , דלקת מוח יפנית.
רבות מהמחלות הנגרמות על ידי יתושים ניתן למנוע באמצעות אמצעי הגנה וטיפול סביבתי.
אם יתוש נגוע עקץ אותי, האם זה אומר שאדבק במחלה?
לא בהכרח. יש אנשים שלא יחלו לאחר עקיצת יתוש נגוע ולא יפתחו תסמינים; יש אנשים שיסבלו ממחלה קלה וקצרת טווח; לעיתים רחוקות יהיו אנשים שיסבלו ממחלה קשה או ארוכת טווח. מקרים חמורים של מחלות הנישאות על ידי יתושים עלולים להוביל למוות[4].
מי בסיכון גבוה לחלות עקב עקיצה ביתוש נגוע?
האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות עקב עקיצת יתוש נגוע הן:
ילדים.
אנשים מבוגרים.
אנשים שעובדים בחוץ (גננים, קבלנים וכו').
אנשים שמבלים הרבה בחוץ במהלך היום (טיולים, ספורט וכו').
אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.
איך ניתן להקטין את הסיכוי להידבק במחלות הנישאות על ידי יתושים?
התשובה הקצרה היא פשוט לא להיעקץ. התשובה הארוכה יותר היא כדלקמן[5]:
הגנה סביבתית
נטרול מקורות מים - להחליף מים עומדים לעיתים קרובות, כמו בכלי מים לחיות מחמד, ולייבש מים בסביבת הבית ובגינה כגון בתחתיות עציצים ובמרזבים. במידה וקיימים מקורות מים עומדים בסביבת המגורים, יש ליידע את הרשות המקומית.
רשתות - התקנה על חלונות הבית.
מאווררים – מאווררים בבית ובגינה מייצרים רוח שנוטה להרחיק יתושים.
תכשירי שריפה – שימוש בדוחי יתושים במספר עמדות כגון נרות ציטרונלה, סלילים, מקלות, לפידים ועוד.
חימום תכשירים - חימום טבליות או נוזלי הדברה באמצעות מכשיר חשמלי.
ריסוס - ריסוס חומרי הדברה ייעודיים על משטחים בסביבת המחייה.
מלכודות משיכה - מבוססות על חומרים מושכים וחומרים קוטלים.
הגנה גופנית
לבוש ארוך - לבישת חולצה ומכנסיים ארוכים בשעות החשיכה.
תכשירים לגוף – שימוש בדוחי יתושים על הגוף. חשוב לבחור תכשיר שזמן פעולתו מתאים לזמן החשיפה או לרענן את השימוש. יש לפעול בהתאם להוראות היצרן.
צמידים, מדבקות שרשראות וכו' – פועלים באופן מקומי בלבד.
מאחר שקשה להשיג הגנה מלאה על ידי שימוש באמצעי אחד, ההמלצה היא לשלב בו זמנית כמה אמצעים כדי ליהנות מהשפעה מקסימלית. לסיכום, עקיצת יתושים היא לא רק מטרד גופני, היא גם יכולה להוות סכנה בריאותית, בעיקר לאנשים הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת. לצד זאת, התגוננות מפני עקיצות יתושים על ידי שילוב של כמה אמצעים, עשויה להפחית משמעותית את הסיכוי לחלות.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דלקת מוח יפנית 
נוגדני IgG לנגיף הזיקה 
