בין עייפות להתמכרות: הסכנות שבשימוש ממושך בכדורי שינה
עונת המעבר, המלחמה, המסכים לפני השינה, המעבר לשעון קיץ – אלה רק מעט מהדברים שגורמים לעלייה בשימוש בכדורי שינה. מתי כדאי לקחת כדורי שינה ולישון טוב ומתי זה מתחיל להיות מסוכן? הפרטים בכתבה
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 01/04/2025
3 דקות קריאה
לא מפתיע שיותר ויותר אנשים מתקשים להירדם בלילה. המלחמה, שינויי האקלים, האביב, שעון הקיץ שהוחלף לא מזמן, וכמובן המסכים - כל אלה מעלים את הסיכון לכך שלא נישן טוב בלילה ושאיכות השינה תהיה ירודה.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשימוש בכדורי שינה. הפרעות שינה פוגעות באיכות החיים של מיליוני אנשים, כאשר כשליש מהמבוגרים מתמודדים עם נדודי שינה בשלב כלשהו בחייהם. רופאים/ות וארגוני בריאות מודאגים מהמגמה הזו, בעיקר בגלל הסיכונים שבשימוש ממושך בתרופות אלה[1].
צילום: depositphotos
כדור הארץ חי על כדור שינה
בשנים האחרונות מצטברים נתונים המצביעים על כך ששינה איכותית הפכה למצרך נדיר עבור רבים, בעיקר במדינות המערב. כך למשל יותר משליש מהמבוגרים בארה"ב ישנים פחות מהכמות המומלצת (7 שעות בלילה), ותופעת נדודי השינה, כמו גם שימוש קבוע בכדורי שינה, נמצאת בעלייה. נתונים אלה משקפים גם את ההשפעה המתמשכת של מגפת הקורונה על בריאות הנפש ואיכות השינה של הציבור הרחב. הנה כמה ממצאים על שינה ממחקר שנעשה בארה"ב[2]:
בארה"ב כ-70 מיליון איש סובלים מהפרעות שינה, כולל נדודי שינה, דום נשימה בשינה ועוד.
8.4% מהמבוגרים נוטלים תרופות לשינה לפחות 4 פעמים בשבוע.
השימוש בכדורי שינה גבוה יותר בקרב נשים (10.2%) מגברים (6.6%).
מבוגרים בגיל 65 ומעלה הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להשתמש בכדורי שינה.
בקרב צעירים, קיימת נטייה להפרעות שינה שקשורה למסכים וסטרס.
במהלך מגפת הקורונה, למעלה ממחצית מהאוכלוסייה דיווחו על שינויים בדפוסי השינה.
קורונסומניה – שמה של התפתחות הפרעת שינה הקשורה ללחץ וחרדה שנגרמו בתקופת הקורונה.
מה קורה בישראל?
גם אצלנו המגמה ברורה - לפי משרד הבריאות, בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המרשמים לתרופות שינה, כאשר נשים נוטות יותר לחוות הפרעות שינה מגברים. מאז ה-7 באוקטובר המצב אף החמיר בצורה דרמטית באיכות ובמשך השינה. הנה הנתונים מאז תחילת המלחמה[3]:
משך השינה הממוצע ירד בחצי שעה.
מדד איכות השינה ירד מ-7.64 ל-6.30.
שיעור האנשים בארץ הסובלים מנדודי שינה בדרגה בינונית עד חמורה עלה בכ-20%.
צריכת כדורי שינה בישראל עלתה בכ-5%.
הנתונים לא השתנו גם בבדיקת המעקב לאחר 3 חודשים, מה שמעיד על השפעות ארוכות טווח.
מה פחות בריא: מחסור חמור בשינה או התמכרות לכדורי שינה?
שימוש ארוך טווח בכדורי שינה עלול להוביל לסיכונים בריאותיים משמעותיים, כולל פיתוח תלות והתמכרות לתרופות. בנוסף, נטילת כדורי שינה בשילוב עם אלכוהול או תרופות אחרות מסוימות, מגבירה את הסיכון למנת יתר, מה שעשוי לגרום לנזק מוחי קבוע או אף למוות.[4]
מחקר רחב היקף שבחן את הקשר בין שימוש בכדורי שינה לבין שיעורי תמותה מצא כי שימוש בתרופות אלו עלול להיות כרוך בעלייה של כ-30% בסיכון לתמותה מכל סיבה. עם זאת, החוקרים מדגישים שלא נמצאה הוכחה לקשר סיבתי חד משמעי, אך יש מקום לנהוג בזהירות עם השימוש בכדורי שינה[5].
מנגד, מחסור בשעות שינה מהווה סיכון בריאותי משמעותי, שעלול להשפיע לרעה על מערכות רבות בגוף. שינה לא מספקת נקשרת לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2, השמנת יתר, דיכאון והחלשת המערכת החיסונית. בנוסף, חוסר שינה פוגע בריכוז, בזיכרון, ביכולת קבלת החלטות ובתפקוד היומיומי הכללי. מחקרים מראים כי אנשים שישנים פחות מהכמות המומלצת באופן קבוע, נמצאים גם בסיכון מוגבר לתאונות עבודה ותאונות דרכים עקב ירידה בערנות ובתגובות המוטוריות[6].
בסופו של דבר, הבחירה בין התמודדות עם מחסור בשינה לבין שימוש בכדורי שינה צריכה להתבסס על הערכה רפואית אישית ומקצועית, תוך התחשבות בסיכונים ובתועלות של כל אפשרות.
תחלופות לכדורי שינה
במקום שימוש בכדורי שינה, שמומלץ לרוב לטווח קצר, קיימות שיטות לא תרופתיות שיכולות לשפר את איכות השינה באופן בטוח ויעיל. הנה כמה מהן[7]:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) - טיפול ממוקד המסייע בזיהוי מחשבות והתנהגויות שמפריעות לשינה, ובבניית הרגלים בריאים לשינה תקינה. נחשבת לאחת השיטות היעילות ביותר.
היגיינת שינה – הקפדה על שינה בשעה קבועה, הימנעות ממסכים לפני השינה, הגבלת קפאין ואלכוהול, ויצירת סביבת שינה נעימה.
טכניקות הרפיה - מדיטציה, תרגול נשימות עמוקות ודמיון מודרך, יכולות לתרום להפחתת חרדה לפני השינה ולעידוד הירדמות טבעית.
לסיכום, העלייה בשימוש בכדורי שינה היא סימפטום של אורח החיים המודרני המאתגר, וזה לצד המציאות הישראלית שאתה אנחנו מתמודדים אחרי כשנתיים אינטנסיביות של קורונה. בעוד שהכדורים מציעים פתרון מהיר, קיימים גם סיכונים, ומנגד מחסור בשעות שינה עלול לייצר מגוון מצבים בריאותיים. שילוב של מודעות לאפשרויות הטיפול ותמיכה רפואית, יכולים לעזור לכולנו לישון טוב יותר.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אפניאה, דום נשימה בשינה 
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעות שינה 
בדיקת שינה 
