רופקוקסיב (ויוקס) משפיעה על תפקוד הכליות אצל קשישים
רופקוקסיב (ויוקס) משפיעה על תפקוד הכליות אצל קשישים
1 דקות קריאה
על פי דיווח המתפרסם בגיליון יולי האחרון של ה Annals of
Internal Medicine, רופקוקסיב (ויוקס), תרופה נוגדת דלקת לא
סטרואידית, אשר מעכבת באופן בררני את האנזים ציקלואוקסיגנאז 2
(ובקיצור: COX-2), משפיעה על תפקוד הכליות בקשישים בשיעור דומה
לתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות מהדור הישן. ממצאים אלו יכולים
ללמד על מעורבותו של COX-2 בתפקוד הכליות.
על בסיס מחקרים קודמים אשר הראו כי עכברים אשר חסרים את האנזים
COX-2 סובלים מבעיות בכליה, נדרשו החוקרים לבדוק את השפעת
הרופקוקסיב על מטופלים בגילאי 60 עד 80, אשר ניתנה להם דיאטה דלת
נתרן.
במחקר הראשון, נבחרו 15 מטופלים אשר קיבלו מנות בודדות של אין-בו,
או רופקוקסיב 250 מ"ג (פי 5 עד 20 מהמנה המומלצת), או אינדומתאצין
75 מ"ג. התוצאות הראו שגם אינדומתאצין וגם רופקוקסיב הורידו בצורה
משמעותית את קצב הסינון בכליה (GFR = Glomerular Filtration Rate).
במחקר השני נבחרו 60 מטופלים אשר קיבלו אין-בו, או רופקוקסיב בשני
מינונים: 12.5 מ"ג או 25 מ"ג, או אינדומתאצין 25 מ"ג 3 פעמים ביום,
למשך 5 ימים. קצב הסינון בכליה (GFR) נפגע, פחות מאשר במחקר הראשון,
אולם בצורה משמעותית גם כן.
לא היו שינויים משמעותיים בפינוי הקראטינין וברמות הנתרן והאשלגן
בשתן.
התוצאות מוכיחות כי יש הבדלים מעטים בהשפעה על תפקודי הכליה של
מעכבים בררניים של האנזים COX-2 לעומת מעכבים לא בררניים של COX-1
ו COX-2. חשוב לשים לב לתפקוד הכליות גם במתן של נוגדי דלקת לא
סטרואידיים מן הדור החדש.
[13/07/2000]
Internal Medicine, רופקוקסיב (ויוקס), תרופה נוגדת דלקת לא
סטרואידית, אשר מעכבת באופן בררני את האנזים ציקלואוקסיגנאז 2
(ובקיצור: COX-2), משפיעה על תפקוד הכליות בקשישים בשיעור דומה
לתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות מהדור הישן. ממצאים אלו יכולים
ללמד על מעורבותו של COX-2 בתפקוד הכליות.
על בסיס מחקרים קודמים אשר הראו כי עכברים אשר חסרים את האנזים
COX-2 סובלים מבעיות בכליה, נדרשו החוקרים לבדוק את השפעת
הרופקוקסיב על מטופלים בגילאי 60 עד 80, אשר ניתנה להם דיאטה דלת
נתרן.
במחקר הראשון, נבחרו 15 מטופלים אשר קיבלו מנות בודדות של אין-בו,
או רופקוקסיב 250 מ"ג (פי 5 עד 20 מהמנה המומלצת), או אינדומתאצין
75 מ"ג. התוצאות הראו שגם אינדומתאצין וגם רופקוקסיב הורידו בצורה
משמעותית את קצב הסינון בכליה (GFR = Glomerular Filtration Rate).
במחקר השני נבחרו 60 מטופלים אשר קיבלו אין-בו, או רופקוקסיב בשני
מינונים: 12.5 מ"ג או 25 מ"ג, או אינדומתאצין 25 מ"ג 3 פעמים ביום,
למשך 5 ימים. קצב הסינון בכליה (GFR) נפגע, פחות מאשר במחקר הראשון,
אולם בצורה משמעותית גם כן.
לא היו שינויים משמעותיים בפינוי הקראטינין וברמות הנתרן והאשלגן
בשתן.
התוצאות מוכיחות כי יש הבדלים מעטים בהשפעה על תפקודי הכליה של
מעכבים בררניים של האנזים COX-2 לעומת מעכבים לא בררניים של COX-1
ו COX-2. חשוב לשים לב לתפקוד הכליות גם במתן של נוגדי דלקת לא
סטרואידיים מן הדור החדש.
[13/07/2000]
האם המאמר עניין אותך?
רופאים בתחום