"אדיבות, ענה לכל שאלותי בסבלנות רבה, הסביר על כל פעולה שביצע, דאג לשאול לשלומי בכל מהלך הטיפול, ובעיקר האוירה בחדר הייתה נינוחה ונעימה, בלי לחץ, הרגשתי שאני בידיים בטוחות. ועם כל זאת נראה שהוא לא מתפשר על עבודה מושלמת. בתודה ובהערכה"
היי ד"ר אלכס, אני בת 20 סובלת ממגרנות, בשנה האחרונה פיתחתי אלרגיה מסויימת לקפה (שמקל עליי בעת התקף), שמתבטאת בדופק מהיר שיכול להימשך בין יום עד 3 ימים. בנוסף אני לוקחת 2 כדורי אקסידול בעת התקף שמכיל גם הוא הרבה קפאין וגם גורם לי לכך. לפעמים הדופק המהיר מתלווה אחרי שתיית קפה בכאבי בטן והזעה. בלי קשר לכך יש לי דופק מהיר כ90-110 פעימות במנוחה. לפעמים יש לי דופק של כ-120 וזה משתק אותי למיטה ואני מרגישה שכל תזוזה או שינוי תנוחה רק מחמיר את זה, בעיקר אחרי אכילה או שתיית קפה. היו לי בשנה האחרונה 2 התקפים חמורים אף יותר שהגעתי למיון בגלל שהרגשתי שאני עומדת להתעלף ולא ידעו ממה זה נגרם לי. התקף 1 נגרם לי אחרי אכילה- הרגשתי שאני עומדת להתעלף ושהדופק מאוד מהיר. ההתקף השני היה לאחר שתייה מרובה של קפה ונטילת אקסידול. הרופאה שלי טוענת שזה נובע מחרדות למרות שאיני חושבת כך. ביצעתי הולטר שיצא תקין, א.ק.ג גם תקין. הרופאה שלי הביאה לי אלטרולרט ולא התחלתי ליטול כי לא הבנתי למה אני צריכה נוגדי דיכאון, בנוסף רשום באלון התרופה שהיא עושה דופק מהיר. ממה ההתקפים הללו יכולים לנבוע (מלבד הקפה), רציתי לשאול בבקשה, איך ניתן להמשיך בבדיקות? האם זה נכון ליטול את האלטרולרט בשביל הורדת הדופק? או שיש תרופות אחרות שיכולות לעזור? האם מותר לי לבצע פעילות גופנית? תודה רבה!
לינוי, שוב שלום. ממצאי ההולטר הינם תקינים גם הפעם. כאשר הכושר הגופני לקוי - קצב הלב יכול לעלות מאד בזמן פעילות גופנית. לסיכום: לא נראה שקיימת הפרעה אובייקטיבית בקצב הלב, והתלונות נובעות מההרגשה שלך. פעילות גופנית, קבועה וסדירה - יכולה לשפר את המצב, וכמו גם טיפול העוזר לשלוט על מצבי מתח ולחץ.
הולטר חוזר
לינוי15/07/2014 | 20:29
היי דר אלכס, מכיוון שלא היה אירוע בהמלך ההולטר הקודם ביצעתי הולטר נוסף. במהלך הבדיקה הרגשתי כמה פעמים תחושה של דפיקות לב אך איני יכולה להצביע במדויק על הזמנים בהם התופעה מתרחשת. אשמח לקבל את דעתך בנוגע לתוצאות ומה זה אומר: הקצב הבסיסי: קצב סינוס מהירות מינימלית: 61 מהירות מקסימאילית: 158 מהירות ממוצעת: 86 הפרעות קצב חדריות VPC’S:נצפו סה''כ 2 VPC'S במשך הבדיקה.משני מוקדים.( עמ' 6 ) הפרעות קצב על חדריות APC‘S:נצפו סה''כ 5 APC'S במשך הבדיקה .( עמ' 6 ) נצפו קטעי ATRIAL RHYTHM , לדוגמא: עמ' 15 . הפרעות הולכה: לא נצפו. פעילות קוצב: שינויים משמעותיים בקטע st: לא נצפו. הערות/סיכום: בשעה 19:49 נצפה קטע קצר של SINUS TACHYCARDIA במהירות עד 158 פעימות לדקה.( עמ' 9 ,8 ) (-בשעה זו עליתי במדרגות 4 קומות, האם הגיוני שהדופק כה גבוה בפעילות מאומצת? ) תודה רבה.
לינוי, שוב שלום. אני חוזר על שאלתי, שעליה לא ענית "האם היה אירוע כפי שתיארת בזמן מעקב ההולטר ? אם לא - יש לשקול בצוע הולטר חוזר." בכל מקרה, ממצאי ההולטר שצירפת - תקינים. טאכיקרדיה = דופק מעל 100 לדקה.
בדיקת הולטר
לינוי21/06/2014 | 19:40
תודה רבה על המענה דוקטור. מצורפות תוצאות בדיקת ההולטר, אשמח לשמוע את דעתך האם יש מקום לבדיקה נוספת? בנוסף שמעתי על דבר שנקרא טכיקרדיה, יכול להיות שזה קשור? הקצב הבסיסי: קצב סינוס מהירות מינימלית: 65 מהירות מקסימאילית: 151 מהירות ממוצעת: 88 הפרעות קצב חדריות VPC’S: לא נצפו. הפרעות קצב על חדריות APC‘S: נצפו סה''כ 3 APC'S במשך הבדיקה . הפרעות הולכה: מרווח PR קצר. לא נצפו גלי דלתא. יש צורך לאמת מימצא זה בא.ק.ג רגיל. פעילות קוצב: שינויים משמעותיים בקטע st: לא נצפו. תלונות הנבדק: לא נצפו. הממצאים בהתאם לתלונות: הערות/סיכום: בשעות אחה'צ נצפה קטע של סנוס טכיקרדיה במהירות מקסימלית עד 151 פעימות לדקה , שנמשך כ 3-4 דקות . ראה שעה 17:01 עמ' 6-8. Short PR Interval.
לינוי, שלום רב. אני ממליץ להמשיך ברור על ידי בצוע בדיקת אקו-דופלר, הבודקת את תפקוד הלב והמסתמים שבו, וכן על ידי מבחן מאמץ, הבודק את תגובת הגוף לפעילות מאומצת. רשמת שההולטר היה תקין, האם היה אירוע כפי שתיארת בזמן מעקב ההולטר ? אם לא - יש לשקול בצוע הולטר חוזר. נראה לי שפעילות גופנית יכולה רק לשפר את מצבך, ואם הבדיקות שציינתי יהיו תקינות - תוכלי לקבל אישור רפואי לפעילות במכון.
ד"ר גביש שלום לא קיבלתי תשובה ממך לגבי האם היתה ישיבה של רופאים והאם יש לך עבורי תשובה מה יכולה או ממה נגרמת לי אותה ויברציה אותה תיארתי מספר פעמים כשמהו שמרטיט לי את אזור החזה העליון, לכיוון צלעות צד שמאל חיצוני שם אני מרגישה את הויברציה/רטט הכי חזק. אני חוששת שמצבי יהיה בלתי הפיך, מכיוון שחלפו מספר רב של חודשים ללא אבחהב וללא שום טיפול למעט כפי שסיפרתי לך קיבלתי במשך חודש ליריקה 300 מ"ג שלא עזר לי. שוב אספר כי אותה תחושה מורגשת לי באופן קל כנראה בכל הגוף משהו חלש, אך מרגיש לי כאילו אותה ויברציה מצד שמאל היא אחראית על התחושה בכל הגוף. האמנם יתכן מצב כזה? כל הנוירולוגים שהלכתי אליהם אמרו לי שהבדיקה הנוירולוגית תקינה ולא נותנים לי כיוון מה זה כן יכול להיות. רופאת המשפחה אינה יודעת לאיזה בדיקות להפנות אותי. אני לא יודעת כיצד לעזור לעצמי ולמי לפנות! אנא תשובתך, עזרתך מה דעתך ומה אני יכולה לעשות על מנת לברר את בעייתי . תודה מראש שוב וסליחה באם אני מתנהגת כ"נודניקית", אך אני ממש נואשת ומבקשת עזרה. תודה ובברכה
פתח בחלון חדש
מדובר כנראה במכשיר רטט מהשכן בקומה מתחת!
אני18/02/2023 | 16:44
מכשיר ייעודי כזה נמכר באינטרנט ומטרתו לא פחות ולא יותר: הפרעה לשכן מלמעלה! המכשיר משמיע רעשים שונים או רטט ברמות שונות (או שניהם יחד!). הרטט גורם לפעימות לב חזקות, לסטרס ואי שקט, ועוד. חייבים לאסור את השימוש במכשיר! לתשומת לתשומת לב חברי הכנסת.
יש לי בדיוק את אותם תסמינים כמו שלך!
כינרת29/07/2022 | 20:52
האם מצבך השתפר? מישהו הצליח לעלות על מה הבעיה? אני לא סובלת משום בעיה קרדיולוגית אבל הייתי אצל 3 נוירולוגים ועשיתי את כל הבדיקות הנוירולוגיות והכל תקין! מיואשת לחלוטין ולא יודעת מה לעשות
שירה, שלום ושבוע טוב, בישיבה היו רופאים קרדיולוגים בלבד, הבדיקה שניתן לבצע נקראת הולטר אק"ג (מעקב אק"ג ל-24 שעות), והתרופות שהוצעו - מורידות את פעילות האדרנלין בגוף, ומונעות בדר"כ תופעות של פעילות יתר של הלב.
בהמשך לתשובתך
שירה10/05/2013 | 08:44
ד"ר גביש שלום רב, תודה רבה על היחס האדיב שלך ועל כך שהעלית הענין שלי לישיבת רופאים, תבורך ! שאלתי היא בבקשה אם אפשר לשאול, האם אותה ישיבה היתה עם רופאים קרדיולוגים בלבד, אשר אמרו שלא נתקלו בתלונה דומה, בוודאי שלא בצורה מתמשכת, הכוונה היא בתחום הקרדיולוגי? ו/או שהיו גם רופאים נוירולוגים באותה ישיבה וגם הם לא שמעו על תלונה כזו ובצורה מתמשכת? חשוב לי להבין, מכיוון שאני מנסה להבין לאיזה תחום לשייך את הבעיה שלי, אם זה לא נשמע ממצא קרדיולוגי, האם לדעתך עלי לחפש בתחום אחר? ואיזה? בכל מקרה לגבי ענין הכדורים שהוצע לי כגון דרלין, נורמיטן וקרדילוק, אני מניחה שזה קשור לבעיית לב, האם לא כדאי לבצע איזה שהם בדיקות קרדיולוגיות לפני כן? ואם כן איזה לדעתך? ו/או האם אותם תרופות לאו דווקא קשורות לבעיות לב? ואם אפשר להבין שאם אני אקח אותם על איזה חלק מהסימפטומים שציינתי זה אמור לעבוד? מקווה שהצלחתי להבהיר את השאלות שמטרידות אותי ושאלות שאמורות לכוון אותי לאיזה תחום ברפואה לשייך את הסימפטומים שלי. אודה מראש לתשובתך וכמובן סבלנותך הרבה. תודה ובברכה
שירה, שלום רב. בישיבת הרופאים המומחים שהתקיימה היום, הצגתי את תלונתך. אף אחד מהרופאים לא נתקל בתלונה דומה, בוודאי שלא בצורה מתמשכת. ההצעות לטיפול היו בעזרת טבליות מסוג חוסמי ביתה (דרלין, נורמיטן קרדילוק) להתחיל עם מינונים נמוכים ולהעלות לאט (פעם ב-4 ימים לפחות) במינון עד לתופעות לואי או להצלחה להתגבר על התלונה.
שלום ד"ר אלכס גביש ,אני בן 31 היה לי קוצר נשימה וקצב לא סדיר לפני כחודש ימים , לאחר בדיקה גילו שיש הצטברות נוזלים בלב ,בבדיקה אחרונה שעשיתי היה בכמות בינונית פלוס עם לחץ על צד ימין , יש לציין שאין דלקת בקרום הלב , כרגע לאחר שבועיים של נטילת קולחיצין (3 ביום ) ופוסיד ( 1ביום) הנוזל לו ירד הרופא אמר לי או לנקז נוזלים או ננסה את התרופות 3 חודשים ונראה אם התרופות ישפיעו . אתמול הרגשתי קצב לא סדיר בלב וקצת חוסר נשימה, שאלה שלי האם הפרוצדורה של הוצאת נוזלים היא מסוכנת ? ומה הייתה ממליץ לי לעשות ? תודה מראש
פתח בחלון חדש
צנתור שיש נוזל סביב הלב
ספיר07/03/2022 | 10:01
שלום האם מותר לעשות צנתור כאשר יש נוזל סביב הלב? זה לא מסוכן? קיבלתי מס' חוות דעת שונות . יש לציין שקיים שתי סתימות 70 אחוז ו50 אחוז וקיים נוזל סביב הלב שלא יודעים מה מקורו הומלץ לשקול צנתור. תודה
אריק, שוב שלום. אכן קיימת אפשרות של צבירת נוזלים חוזרת. אולם הניקוז מאפשר לזהות את סוג הנוזל, ומקדם מאד את האבחנה לגבי מקור הנוזל, ובכך מקדם את פתרון הבעיה.
נוזל סביב הלב
אריק07/12/2014 | 09:58
שלום רב! האם יש סיכון שלאחר ניקוז פעם אחת ,יתחיל להצטבר נוזל כל הזמן ואצטרכו לנקז כל הזמן? תודה מראש.
אריק, שלום רב. מסביב ללב יש תמיד נוזל בכמות קטנה - בדרך כלל במקרה של דלקת בקרומי הלב החיצוניים (=פריקרד) הנוזל מתרבה מאד. אם אין שום שינוי בכמות הנוזלים לאחר שבועיים טיפול - עדיף לנקז את הנוזל, ואז ניתן לבדוק את תכולתו ואת מקורו, ואז גם התלונות של קוצר נשימה ודפיקות לב - אמורות להשתפר. הדיקור של הנוזל מסביב ללב - כשהוא מבוע תחת ניטור, בידיים של קרדיולוג או מנתח לב מנוסה - ברמת סיכון מאד נמוכה.
מומלץ לטוס רק לאחר החלמה מלאה וחזרה מלאה לשגרה. אני לא נוקב בזמנים מאחר ולכל אחד לוקח את הזמן שלו להשתקם. כשטסים לחו"ל מומלץ לקחת סיכום רפואי באנגלית או לחילופין לפחות כותרות של מחלות כרוניות ו/או פרוצדורות שעברת שיופיעו באנגלית/לטינית כמו גם רשימת תרופות מעודכנת באנגלית והמינון.