אסינדזיס (asyndesis)

עדיף לך לקחת 10 מג ציפרלקס, לעשות הפסקה 24 שעות. לקחת גלולה פטריות מרפא, רעמת האריה, ריישי וקורדיספס, עם אשווגדה ובאקובה מינורי. היא לי בעיה של חוסר חשק מיני ובעיות שינה כולל רעד בידיים בגלל ציפרלקס. כמו שלקחתי גלולה אחת של הפטריות, כמו קסם הפכתי למאוזן. הדיכאון לא חזר, הרעד נעלם, והחשק המיני חזר בזכות פטרייה קורדיספס ורעמת האריה. אני לא ממליץ מתוך ניסיון לשלב את שניהם. כי הפטריות מפריעות לאנזימים בכבד לפרק את הציפרלקס. הם גם מתערבים בסרטונין ודופמין וכו'. וזה יכול לעשות צרות.

לאני שלום, מהשנה שעברה. בברכה, דר' קרני רובין

זה משו חדש שמותר לתת ציפרמיל עד 40?

לאני שלום, אסור לתת 60 מ"ג ציפרמיל, מותר לתת עד 40 מ"ג. לגבי החרדות, התשובה היא ככה. ייתכן שההורדה של הצורה הרצמית הימנית מורידה את הקטע המרגיע של הציפרמיל. בברכה, דר' קרני רובין

לחיים שלום, אין שום בעיה בשילוב של 10 מ"ג עם הציפרלקס אך בהחלט לא הייתי עולה על 20 מ"ג במיוחד בשילוב זה. בברכה, דר' קרני רובין

אם מותר לתת 60 מג ציפרמיל? ולמה ציפרלקס מגבירה יותר חרדות בתחילת הטיפול מאשר ציפרמיל?

שלום דוקטור אני כעת על 30 מ"ג ציפרלקס . שבועיים עם 30. וכמה חודשים כבר על 20 לפני.. מה שקרה זה שרציתי שיסדרו לי את הכל ויחליפו במסודר ואי אפשר הוסיפה לי נוירולוגית אלטרול 10 בשביל השינה והפסיכיטארית רצתה שאוסיף בונדורמין מה אני עושה אני כבר לא יודע? במיוחד שתציפרלקס אני הולך לרדת ל20 בחזרה :( אי אפשר לעשות סדר בהכל . מה את אומרת לגבי אלטרול?

לחיים שלום, מה פתאום אשפוז? לא מאשפזים כדי להוריד את הכדורים במצב כמו שלך. בנוסף, באשפוז במרבית המקרים הרופאים הם אלו שמחליטים ולא ניתן להכתיב להם דברים. רופא המשפחה שלך יכול לרשום לך צירקאדין, אך עם תרופה זו יש בעיה שהיא רשומה בפנקס התכשירים רק מגיל 45 ומעלה והקופות הגבילו זאת ל55. החברה לעומת זאת, עשתה כבר בדיקות על אנשים צעירים יותר ולדבריה, אפשר לתת את זה גם לצעירים, וכן אפשר לתת את זה לאורך זמן. ניתן להשיג את התרופה עם מרשם בבתי מרקחת פרטיים בגילאים יותר צעירים. ככלל לדעתי, הייתי מנסה אצלך את הפרוזק(פריזמה, פלוטין). בברכה, דר' קרני רובין

יש מצב שבאישפוז יורידו לי את הציפרלקס כדי לבדוק מה קורה איתי אני ממש חושש מזה ולא יודע על מה להמליץ להם. אני לא יכול כבר לעבור עוד ועוד כדורים. מה שבטוח הוא שאני יצטרך שם משהו כדי לישון השאלה אם אני יוכל להכתיב להם מה לתת לי לשינה . אני לא רוצה לוריבן. הוא עזר אבל הרדים למעט זמן ולהפסיק אותו היה מאוד קשה אני רגיש. אם אגיד להם ציקרדין 2 מ"ג הם יסכימו לתת? והאם הוא מותר לתקופות ארוכות? ואני ממש לא יודע איזה כדור לבחור לקחת פרוזק , לוסטרל , פבוקסיל? אני חייב משהו שנותן מרץ ואנרגיה מהבוקר . אבל בלילה לישון עם משהו נעים וזהו אני יהיה מרוצה ..

לחיים שוב שלום, זה רק אומר שבעיית ההרגעה היא לא בעייתך ההעיקרית, וכי הכדורים האלה חזקים מדי בשבילך. אשר לשינה הייתי ממליצה כי תנסה להשיג צירקדין 2 מ"ג, ותיקח את הכדור שעה עד שעתיים לפני השינה. בברכה, דר' קרני רובין

לחיים שלום, 1. אין בדיקת דם כזאת. 2. הרגעת הלוסטרל היא לא כמו של הלוריבן. הלוסטרל אינו מעורר כמו הפרוזק. 3.אם יש לך OCD אז זה לא במקום להפסיק את הטיפול בSSRI'S. ניתן תמיד להוסיף כדור מרדים. 4. לוסטרל וסרטרליין הם באותה יעילות. 5.הטוב ביותר לפוסט טראומה אבל לא לOCD זו הסימבלטה. בברכה, דר' קרני רובין

ד"ר למה אני מגיב בצורה כזו לכדורים שהם לכאורה מרגיעים? שלקחתי 25 מ"ג סרוקוול הרגשתי שאני לא יכול לדבר אחרי שאני לוקח אותו והרגשת דיכאון ממש חזק , כנל רידזין , וגם זיפרקסה שטוענים שהם מרגיעים. אותי הם התישו הרגשתי את העצבים שלי נהרסים עד כדי רעידות של הרגליים וכאבים עזים במצח. מה לא בסדר במערכת העצבים שלי שאני כזה חלש ותשוש ? השינה הגרועה אולי עושה לי את זה? אני נואש כבר :(

דוקטור לקחתי בעבר פריזמה 50 מ"ג היה שיפור אבל לא בחרדה והשינה לא היתה משהו פבוקסיל לקחתי 200 ולא עליתי יותר מזה . זה גם היה מזמן. אני יודע שיצאתי מאיזון מכל התרופות שלקחתי, לקחתי המון, עם שלל אבחנות וטעויות של מטפלים לצערי. 1.אני רוצה לשאול האם יש איזו בדיקת דם שאפשר לעשות כדי לבדוק מדוע אני לא מגיב לכדורים כמו כל אדם אחר? אני כבר מרגיש משהו חסר במוח מרוב חולשה והמון תופעות גופניות שבעצם רק כדורי הרגעה עזרו להם (לוריבן) אני בעצם רוצה משהו שירגיע מצד אחד את הגוף כי כולו מתוח תפוס ומכווץ ומצד שני משהו שיעורר את המוח לחיים והכי מעורר ממה שקראתי זה הלוסטרל וגם קראתי שהוא מרגיע בפני עצמו וזה חשוב לי ההרגעה הזאת (אם היא ברמה מרגיעה של לוריבן ) זה נכון? 3.אם השינה שלי היתה טובה והייתי מצליח לישון באופן רגיל אני בטוח בוודאות שלא היה לי לא תופעות גופניות ולא מחשבות טורדניות . אז אולי לוותר על ה SSRI וללכת רק על משהו מרדים? 4.אם אקח לוסטרל אז איזה מהם לקחת? לוסטרל או סרטרליין ? אני רוצה את ההכי חזק והכי בטוח ויעיל 5. האם לוסטרל קשור לפוסט טראומה ?

לחיים שלום, במקום ציפרלקס 30 מ"ג הייתי נותנת פבוקסיל 300 מ"ג או פרוזאק 60 מ"ג. לוסטרל 200 מ"ג פחות אפקטיבי מציפרלקס 30 מ"ג. בגלל הפרעות השינה הייתי מנסה את הטיפול בפבוקסיל. המעבר צריך להיות 5 מ"ג ציפרלקס תמורת פבוקסיל 50 מ"ג עם ירידה כל חמישה ימים ב-5 מ"ג בציפרלקס ועלייה ב-50 מ"ג פבוקסיל. תחילה עולים עד 150 מ"ג פבוקסיל בערב ואז מתחילים למלא את הבוקר. לבסוף אתה אמור להגיע לפבוקסיל 150 מ"ג בוקר וערב. מאוד ייתכן שבגלל נזעי החשמל התגובה שלך תהיה יותר יעילה וייתכן אפילו שלוסטרל היה מספיק אך, מחמת הספק הייתי הולכת על הפבוקסיל. בברכה, דר' קרני רובין

האם במקום הציפרלקס 30 כדאי להחליף ללוסטרל ולהגיע עד 200 מג? ואיך עושים את זה? הבעיה שלי היא בעיקר הפרעת שינה שממנה לדעתי יש לי OCD וחוסר ערנות מוחלט וחוסר כח במשך היום. האם לוסטרל נחשבת די חזקה? נ.ב עברתי לפני כמה חודשים 12 נזעי חשמל. האם זה יכול לעזור שהכדורים שאקח עכשיו יקלטו יותר טוב במוח? תודה לך דוקטור

לחיים שלום, 1. ניתן להוסיף טרזודיל בתקווה שיחזיר לך את החשק המיני ואת השינה. 2. כיום חל איסור לתת ציפרלקס 30 מ"ג. במידה ויקרה לך משהו, הפסיכיאטר איננו מכוסה. 3. בגלל הבעיה מהסוג שאתה מתאר אני ממליצה תמיד לטפל ב- OCD או בפבוקסיל או בפרוזאק שבהם ניתן לעלות למינונים גבוהים. בברכה, דר' קרני רובין

הי. לא ציינת את גילך, מאד רלוונטי לנושא. כעיקרון ציפרלקס עיכול לגרום להזעות ליליות

הזעת לילה חדשה

היי, אני בת 50 וגם אני לוקחת ציפרלקס חצי שנה ולאחרונה החלו אצלי הזעות הלילה עד כדי להחליף בגדים בין שלוש לארבע פעמים בלילה . שאלתי האם יש קשר בין נטילת התרופה לבין ההזעות, ושנית מה אפשר לעשות בנדון.

בלעתי הרגע 1500 מילגרם של טרזודיל עם ערבוב של בקבוק יין של 12% אלכוהול: לא מרגישה כלום ( משקל 64) מטר 60 האם אני צריכה להגיע למיון לשטיפת קיבה

היי, טרזודיל הינה תרופה ותיקה וטובה המשמשת למצבים של טיפול בדיכאון, פרט כזה המגיע עם נדודי שינה. במינון נמוך (סביב 50 מ״ג) זה עוזר לישון, במינונים גבוהים יותר (300-400 מ״ג) נהוג לרשום אותו כנוגד דיכאון. חושב להיות בטיפול אצל פסיכיאטר מומחה, על מנת לקבל יותר ביטחון והסברים לגבי התוכנית הטיפולית שלך, הקשר שלך עם הפסיכיאטר ודיאלוג קרוב עמו, לדעתי חיוני בהצלחת הטיפול. לצד זה, חשוב לשלב טיפול שיחתי רגשי טוב, ושינוי אורחות חיים (פעילות גופנית מתונה, תזונה, שינה..). בהצלחה!

האם תופעות הלוואי כמו הסחרחורות העייפות וראיה לא ברורה, חולפות באיזשהו שלב או שזה ממשיך לאורך כל זמן לקיחת התרופה?

לעייף שלום, התרופה איננה יעילה כטיפול נוגד דיכאון במינון זה. המינון היעיל כנגד דיכאון הוא 150-300 מ"ג וייתכן אף עד 600 מ"ג. יש המשתמשים בתרופה זו במינונים נמוכים כתרופת שינה, בנוסף לנוגדי דיכאון מקבוצת ה- SSRI'S. בברכה, דר' קרני רובין

לעייף שלום, טראזודון איננו גורם להשמנה או לתיאבון מוגבר. תופעות הלוואי הנפוצות של טראזודון הינן: סחרחורת, בעיקר במעבר מהיר משכיבה לעמידה, טשטוש, יובש בפה, בחילה וכאב ראש. תופעות לווואי פחות נפוצות הינן: ראייה מטושטשת, כאבי שרירים, התכווצויות שרירים, עצירות ועייפות. באופן נדיר יותר יתכנו תופעות לוואי כגון: פריחה, פריאפיזם, פגיעה בתפקוד המיני והפרעות בקצב לב. בברכה, דר' קרני רובין

עצירות כן עושה והרבה! לא פוגע בתפקוד המיני כלל אלא ההפך גורם לזקפה חבלז...

עצירות כן עושה והרבה! לא פוגע בתפקוד המיני כלל אלא ההפך גורם לזקפה חבלז...

במינון50 ממש לא אבל ממש לא!יעילה לא לחרדות ולא לדיכאון. לעיתים נדרש מינון של 400 לצורך בעיה זו. 50 זה בקושי מספיק לשינה(בין 50ל200בדכ)

1. האם הטראזודיל מוביל להשמנה או לרעב מוגבר? 2. האם יש תופעות לוואי אופייניות לתרופה (עצירות, השמנה, מיניות, נעילת לסתות ועוד)? ממש תודה!

מצאתי תחליף ל SEMAP בסין אבל הם מסרבים לשלוח מחוץ לסין. איך אפשר ליב את התרופה מסין? תודה

למוטי שלום, תתן לנציבות הקבילות להתמודד. בברכה, דר' קרני רובין

תודה דוקטור. אני מקווה שנוכל להתמודד גם עם הבירוקרטיה של קופת החולים, כצפוי השינוי עם התרופה לא עושה טוב לאח.

למוטי שלום, לאחר בדיקה, ASEMAP 20mg היא גנריקה של SEMAP 20mg והינה בעלת אותה פעילות וניתן להחליף בין שתי התרופות ללא התדרדרות במצב. על קופת החולים חלה החובה להשיג את התרופות שייבואן לארץ הופסק. לעיתים קופות החולים עושות בעיות בנדון. במקרה כזה עליך לפנות לנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, עם התלונה, כיצד ניתן לחזור אליך ותשובת קופת החולים למייל: kvilot@moh.health.gov.il. לנציבת הקבילות החדשה קוראים עו"ד אסתי בן חיים. עליך לציין בדיוק מה שכתבת אליי ולצרף את תשובת קופת החולים. אם יתעוררו קשיים נוספים, פנה אליי שוב. בברכה, דר' קרני רובין

שלום אשמח להמלצות על מקום טוב ללכת עליו זה די דחוף לנו. אשמח באימייל rentbetshemesh@013.net

אני לא יודע מי את/ה אבל אתה גאון

אפשר ליצור איתך קשר

גדולים בראש5 סרטן זבל שהוכנס לראש. בצי כף

רספירדל לא מטפל בבעיה עצמה אלא בסממנים חיצוניים בלבד כמו לחיות עם פילטר של אינסטגרם כשלמעשה הבן אדם מכוער התרופה גורמת להחרפת הבעיות הנפשית במעטפת של נורמליות חיצונית במידת מה שכולנו יודעים שהדחקה שכזאתי רק גורמת להחרפת שבסופו של דבר תתפרץ החוצה בדרך כזאת או אחרת מי שלקח את התרופה יודע שמה שאתה עובר כאשר אתה לוקח אותה למעשה הוא סבל נפשי ומנטלי כמו התעללות בתוך המוח של עצמך ברמה כזאת שאתה נכנע אומר אני אעשה מה שאני יכול אני אוותר על עצמי על העקרונות החלומות על מי שאני רק שיסתיים הסבל הזה! התרופה גורמת לך לסתום ת'פה ולהגיד אמן לסביבה שלך ולרצות כל מי שעומד בפניך בסופו של דבר המוח שלך נכנע בתוך עצמו לריקבון הריקני שהתרופה מייצרת לך בתוך הראש וכמובן שתיכנע כי החומר יותר חזק ממך מהמוח שלך וממערכת העצבים הטבעית שלך חזקה ככל שתהיה

וגם ריספרדל גורם לעלייה בשיעור התמותה אצל מי שלוכח את הכדור- פי שלושה מי מה שבדכ!

אני נטלתי ריספרדל כבר כמה שנים ואחרי שלקחתי כמה ימים ריטלין גמרתי בבית חולים אז העלו לי את המינון ל3 מד ריספרדל ולקחתי אותו בערך שנה, אני לא אוטיסט, בחיים לא שמעתי קולות או ראיתי דברים שלא קיימים ובקיצור אני רגיל לגמרי אבל דחפו לי את הכדור הזה במינון שמיועד כמעט לסכיזופרנים במשך שנה ועוד שנים של מינון אחר ועכשיו אני צריך לדאוג איך אני אגמל ממנו, חוץ מזה מאז שלקחתי את הכדור ניהייתי אדיש, סגור ומבולבל, והילדים בכיתה התרחקו ממני ולא אהבו אותי מרוב האדישות, וגם בבית חולים הפסיכיאטרי אחד מאלה שמחלקים תרופות צחק עליי ואמר לי שאני מאושפז בכפייה. קראתי המון מאמרים מדעיים שבהם מדובר על כך שיש ירידה משמעותית בנפח המוח אצל מי שלקח את הכדור ועכשיו אני צריך להיות מוטרד כבר שאין סיכוי לחזור מהפגיעה הזאת. ביום שלא קחתי ריספרדל פעם אחת הרגשתי מצויין, מלא באנרגיות וחיובי אבל לא יכלתי להמשיך שלא לקחת את הכדור כי הגוף שלי לא רגיל להיות בלעדיו. אני אומר בבירור כמה שאפשר: אני בן אדם רגיל לגמרי ובכל מקרה הייתי על ריספונד כמה שנים ועל ריספונד 3 מג שנה ויותר! עוד יותר מעבר גם כשהייתי בבית החולים סבלתי מרשלנות, מדי פעם החריכו אותי לקחת את התרופה ומידי פעם לא ונתנו לי פעם ריספונד ופעם ריספרדל ואימו עליי בזריקה. אני נגד כדורים לטיפול נפשי או לשיפור קוגנטיבי, לדעתי כל הנושא הזה שפסיכאטרים חושבים שאפשר לאבחן בן אדם במחלה נפשית בלי לעשות לו בדיקות mri או כל שהם אמצעים שיכולים להוכיח בבירור שמדובר במחלת מוח זה טעות רצינית! וחוץ מזה בכלל הרעיון המגוכך הזה שניתן לרפא מוח ממחלה בעזרת החדרת כימיקלים זרים למוח היא שגיאה הרסנית. מה ה"שיגעון" הזה של פסיכיאטרים שחושבים שהם פותרים בעיה? כשבכלל אף פעם לא ברור אם יש בעיה כלשהיא בכלל! ושהם לוקחים את התוצאות הלא ברורות האלה? בדכ מתבטעות באדישות, חוסר חיים, אפטיה וחוסר באנרגיה וככה הם פותרים בעיה של אגרסיה?! רשע!!! ועוד בכלל הייתי ילד רגיל מכל בחינה וגם מוכשר מתמטית. וגם לא תיערתי פה את כל מה שעבר עלי עם ה"תרופה" הזאת. תפסיקו עם האבחנות שלכם!

קודם כל את מדבר שטויות דחפו לי ריספרדל מתוך הבחנה רפואית של התקף פסיכוטי רק בגלל שהשתמשתי בקנאביס,לאחר הטיפול שנמשך חודש וחצי של נטילת תרופות פסיכוטיות מתוכם תרופת הריספרדל,לאחר שסיימתי את הטיפול לא יכולתי לחזור לחיים אני מרגיש שריפות ברגליים עלייה החרדות, שיכחון רב, והכי חשוב שיתוק בצד השמאלי ביותר תפקודי חמישי של המוח, הסתדרתי בבית וכל רגע ורגע רק החריף את המצב, מיכאל הביא כאן את התגובה הרצויה של ד"ר כמוך שחושבים שלדחוף לאנשים תרופות פסיכוטיות זה הדרך הטובה ביותר לחזור לבריאות איתנה, אבל את טועה בגדול אנשים שנטלו את התרופות הללו לא רק שלא נכנסו לקו הבריאות, אלא הוציאו אותם לגמרי השיתוק מוחין מאוד חזק, אם לטענתך תרופה פסיכוטית שגורמת לתופעות לוואי מאוד מסוכנות פלוס נלחמת לשיתוק המוח ופעילותו, היא תרופה יעילה לבריאות הנפש אז את ממש לא ד"ר, הלוואי ויכניסו לך ולכל מי שחושב כמוך, את הכדורים האלו במשך חודשיים עד שישרה לכם בגוף ונראה איך תסתדרו אם היום יום, נכנסתי לטיפול בריא יצאתי חולה נפש!

מהניסיון שלך, כמה מטופלי ריספרידל את יכולה להצביע שנרפאו מהתופעות שבעטיין נרשם להם החומר? תוך כמה זמן זה קרה? ואם זה קרה מתוך כמה מטופלים?

שלום היו לי מספר פסיכוזות ונטלתי ריספונד. המצב שלי היה קטסטרופה. לא תפקדתי. הייתי מדוכאת. היו לי חרדת. החיים שלי היו בזבל. התחלתי ליטול המון ויטמינים בהמלצת רופא אורתומולקולרי. (10000 מ"ג ניאצין עם תופעת בעירה. coq10 400 מ"ג- 5 טבליות ביום. b12 10000 mc"g 5 טבליות ביום. וגם עוד 7 ויטמינים נוספים בכמויות שונות.) כיום אני לא נוטלת ריספונד ותרופות פסיכיאטריות. אני מרגישה מצויין. מאושרת. יציבה. ממליצה מאד לכל מי שאוהב את עצמו לפנות לרפואה "אורתומולקולרית"

מה לדעתך המצב האידיאלי? לא לאשפז אף אחד, לא לתת כדורים לאף אחד ולא לטפל באף אחד? להשאיר את כולם סובלים בגלל מבנה מוחם או בגלל סביבתם? מה אפשר לעשות נכון להיות, כשהעולם מדכא ורחוק ממושלם...(דווקא בעיקר בגלל הגישות הישנות והפרימיטיביות)... ואני לא אחת שמעודדת כדורים בכלל.

שהחזירו את החולים לקהילה. שנותנים להם להסתובב חופשי עם התרופות המושלמות דור ראשון ודור שני. תודה לפסיכיאטרים שמאשרים יציאה מהמכלאות שלהם ומחזירים אנשים לקהילה, ואז מטפלים בהם באופן פרטי עם התרופות המושלמות. יש אפילו חולים שגם זוכים לקבל את התרופה בזריקות, שזה הכי שווה. הם גם מסדרים קיצבה לאנשים שלא יכולים בלי התרופות האלה, ומאפשרים להם להתמסטל עם התרופות בלי לעבוד. באמת כל הכבוד, ישר כח! בקיצור, חבל שיש כל כך הרבה רע במערכת שאמורה להיות בריאותית.

למיכאל שלום, מאז ומתמיד בדיכאון, הסכנה הייתה בזמן הכניסה לדיכאון כשיש עדיין מספיק אנרגיה ובזמן היציאה מהדיכאון וזאת ללא קשר לתרופות. עוד בתחילת לימודיי כאשר לא היו בכלל SSRI'S ו SNRI'S. אך היו אז כבר TCA, הדגישו את הסכנה בתקופות אלה. דומני שאין לנו ויכוח שבזמן דיכאון יש ירידה בתינגודת של הגוף ולכן הסכנה לזיהומים ולתאי סרטן. אשר לנוגדי הפסיכוזה, יש אכזבה קשה מתופעות הלוואי של הדור השני אשר כוללות את תופעות הלוואי שהזכרת. יחד עם האמור גם הדור הישן וגם הדור החדש רוקנו את בתי החולים הפסיכיאטריים והוציאו את מרבית החולים לקהילה. אני עוד ראיתי את החולים הכרוניים אשר דעכו בבתי החולים הפסיכיאטריים. נכון יש טרדיב דיסקינזיה וצריך להיות ער לתחילת הסימנים בכדי להפסיק בזמן את התרופות בתקופה שבה התופעה עדיין הפיכה. זה עדיין לא סיבה לא לטפל. יש רגישות יתר לפניצילין שהיא מסוכנת וגם רגישות יתר לשאר האנטביוטיקות. אם זו סיבה לא לתת אנטביוטיקה? וכך גם לגבי תרופות אחרות כמו תרופות אנטיאפילפטיות וכו'. בברכה, דר' קרני רובין

איך אפשר לדעת אם הכדורים עוזרים למערכת החיסון לתקוף תאים סרטניים? הרי לא ניתן לראות תא סרטני אלא אם כן הוא חלק מקבוצה של תאים סרטניים שניתן לראות בגלל הגודל. אם יש אנשים שהאמונה שלהם היא שהכדורים הפסיכיאטרים מזיקים לא צריך לתת אותם בכפייה. נתקלים בהרבה פסיכיאטרים אשר משתמשים בכל מיני שיטות על מנת ללחוץ על בן אדם לקחת כדורים, אפילו שהוא טוען שהכדורים לא עושים לו טוב. או במשפחות שמשתמשות בפסיכיאטרים ככלי נשק נגד בן משפחתם על מנת לכפות עליו את הדעה שלהם. הפסיכיאטריה מתנהגת כמו הדת. לדת אין שום הוכחה שקיים אלוהים, ועדיין הם כופים את דעתם על הציבור החילוני.

ד"ר קרני היקרה לדעתי כדאי לא למהר לאמץ מסקנות של מחקרים כאלו ולבדוק היטב מי מממן מחקרים כאלו. לא אתפלא אם מדובר ביצרני תרופות שמממנים מחקרים כאלו בתקופת שיווק התרופה, שבה היא מוגנת בפטנט ובעוד בעלי אינטרסים. על גבי התרופות "נוגדות הדיכאון" מצויה אזהרה לגבי סיכון מוגבר להתאבדות. הסיכון מצוי בעיקר בתחילת הטיפול, בעליה במינון, או בירידה במינון והפסקת התרופה (כתוצאה מגמילה). הדבר רשום לא מרצון טוב של היצרנים אלא כתוצאה ממקרים חמורים שקרו, ותביעות כנגד היצרנים הללו. חלק מהדברים שכתבת הם בהיפוך גמור למציאות: התרופות גורמות פעמים רבות להשמנה, הן "נוגדי הדיכאון" ובמיוחד "נוגדי הפסיכוזה", וזאת עקב תאבון מוגבר. העייפות שנגרמת מקשה על מטופלים לעסוק בפעילות גופנית ומטופלים הנוטלים תרופות אנטי פסיכוטיות נוטים לעשן בתדירות גבוהה על מנת לזרז פירוק התרופות בגוף (ההשפעה של התרופות לא נעימה עבורם). כן נצפים לרוב סוכרת, השמנה, וטוקסיות ללב בתרופות הנוירופלטיות בנוגדיד דיכאון גם יש השמנה וסוכרת. התרופות נוגדות פסיכוזה ניתנות כיום גם כתוספת בדיכאון, חרדה, אוסידי, נדודי שינה, בעיות התנהגות אצל ילדים ואי שקט אצל קשישים (בדמנציה). התרופות "נוגדי הדיכאון" גורמות לרוב בתחילה לאופוריה ולאחר מכן לרוב זו מתחלפת באדישות ואפתיה, והקהיית רגשות, ולא שיפור מצב רוח. אצל חלק מהמטופלים האופוריה מתפתחת למאניה של ממש ולהפחתת עכבות ומעצורים, מה שעלול כנראה לגרום להתאבדות או למקרי רצח המוניים (כפי שקורה לעתים בארהב שם יש זמינות של נשק וכן פסיכיאטריה מאוד מתקדמת שבה המון אנשים מטופלים במס' תרופות במקביל). המוח הוא איבר מאוד מורכב של אלפי שנות אבולוציה. יודעים עליו מעט מאוד היום, ולא הצליחו ממש לפענח אותו עד היום, וכנראה שגם לעולם לא יצליחו. בברכה

לא כתבתי שאלה עובדות החקוקות בסלע, אלא שיש חוקרים הטוענים כך ומציגים מחקרים המאששים את דבריהם לגבי האטרופיה של המוח לאחר שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות. אני אינני בקיא עד הסוף בנושא (וגם אין לי מספיק זמן לעסוק ולהתעמק בכך), אז אני רושם מה שידוע לי ומסייג את דבריי. אם אינני טועה, אחד המחקרים בנושא נעשו על קופים ובו נתנו לקבוצה אחת הלידול וקבוצה שניה זיפרקסה, והתוצאה הייתה הקטנה של המוח בשתי הקבוצות, אבל בקבוצת הזיפרקסה ההתכווצות של המוח הייתה קטנה יותר (ייתכן בגלל מינונים יחסיים נמוכים יותר). למיטב זיכרוני המחקר מומן על ידי אליי לילי במטרה להראות עדיפות של זיפרקסה על הלידול. הטענה הדומיננטית שכנראה הופצה על ידי יצרני התרופות בזמן שהיה פטנט ושיווקו התרופות האנטיפסיכוטיות היה שהסכיזופרניה גורמת להתכווצות המוח ולנזק המוחי ושבעצם התרופות האנטיפסיכוטות כמו זיפרקסה מגנות על המוח ושהן בריאות למוח. כיום יש חוקרים (ובהם גם פסיכיאטרים) שמפקפקים בעניין ולטענתם התרופות גרמו להתכווצות המוח (הסריקות נעשו על חולי סכיזופרניה שנטלו התרופות אם ינני טועה), ומדובר על אנשים בעלי קומה, חלקם הי במינסטרים של הפסיכיאטריה והמחקר הפסיכיאטרי, ולא מדובר על סיינטולוגים. לגבי טרדיב דיסקינזיה, ידוע שזה נזק מוחי, וידוע שהתופעה פעמים רבות היא בלתי הפיכה, ויכולה גם לפגוע בצעירים (ולא רק בקשישים). (כך שלא ברור למשל אם התרופות בראות למוח ומגנות עליו אז כיצד הן גורמות למחלה כמו טרדיב דיסקינזיה?). אם אינני טועה אז בשנות ה-50 של המאה הקודמת, שהופיעו התסמינים של טרדיב דיסקינזיה לראשונה, פסיכיאטרים מובילים וידועים טענו שזה לא נגרם מהתרופות ושהתסמינים של דיסקינזיה נבעו כתוצאה מסכיזופרניה והיו קיימים אצל החולים עוד לפני נטילת התרופות. (וזה כנראה מדגים את אלמנט ההכחשה שקיים לעתים בתחום הפסיכיאטריה). אני באופן כללי חושב שהפציינטים צריכים לקבל את כל המידע לגבי התרופות והטיפולים, וזה כולל גם נזקים אפשריים וחסרונות אפשריים של טיפולים אלה, כמו על טרדיב דיסקינזיה, סוכרת, טוקסיות ללב, אפשרות לאטרופיה של המוח (atrophy(( ועוד. וזה כנראה דבר שלא נעשה מספיק (ולעתים קרובות לא נעשה בכלל). חוק זכויות החולה מחייב את הרופאים לכך ורופא שלא פועל כך חשוף לתביעות, זאת למרות שכנראה בארץ כמעט ולא תובעים רשלנות רפואית במקרים אלו (בארהב דווקא כן). גם המוסר האנושי מחייב זאת. אני מתאר לעצמי שבעבר טרם עידן האינטרנט אנשים כמעט ולא היו מצליחים להגיע למידע הזה, וזה לא היה נושא לשיחה בין מטופל לרופא.

למיכאל שלום, חבל שאתה כותב דברים שנויים במחלוקת כאילו אלו עובדות שחקוקות בסלע. יש הרבה עובדות שמדברות נגד הטיעונים שלך והייתי מצפה שגם אם אתה מתנג לתרופות, תכתוב את הדברים בפחות פסקנות בלתי מוצדקת. הדבר מסוכן כי אתה מטעה אנשים. בברכה, דר' קרני רובין

ליעל שלום, לגבי תרופות נוגדות דיכאון, מעבר לירידה באחוז המתאבדים, על פי מספר מחקרים, הן עשויות לעזור לגוף להילחם בסרטן. מחקרים אלו מצביעים על כך שתרופות נוגדות דיכאון עשויות לעזור למערכת החיסון להילחם בזיהום חמור. התרופות יכולות להגביר את פעילותם של תאים מסויימים, הנוטלים חלק מהמערכת החיסונית על ידי תקיפת תאים סרטניים, חיידקים ווירוסים. לסיכום, טיפול בדיכאון באמצעות תרופות נוגדות דיכאון יכול לעזור, במקביל לטיפול במצב הרוח, בחיזוק המערכת החיסונית. דיכאון מעורר דלקות, ותרופות נוגדות דיכאון עשויות לצנן את הדלקת. תרופות לטיפול בדיכאון בעלות יתרונות חיוביים אחרים שבעקיפין מסייעים לדלקת, כמו גם, כאשר אנשים מדוכאים שנתם טרודה יותר, הם נוטים לאכול תזונה עשירה בשומן, נמנעים פעילות גופנית, מעשנים ושותים יותר, כלומר מקיימים אורח חיים שעשוי לקדם התפתחות דלקתית. דלקת נקשרת למחלות תלויות גיל רבות, כמו מחלות לב ושבץ, ולכן טיפול בדכאון עשוי לקדם בריפוי הגוף. אשר לתרופות האנטי פסיכוטיות והאם הן גורמות לשריפת תאים מוגברת במוח, מחלת הסיכיזופרניה נקראה ולא בכדי דמנציה פרקוקס - דמנציה מוקדמת כי המחלה הורסת את המוח. התרופות מהדור השני כמו רספרידל אינן אידיאליות ועדין לא משקמות את ההרס הנ"ל אך לפחות הן מאפשרות לקורבנות המחלה הזו לצאת מכתלי בתי החולים הפסיכיאטריים. יש עבודות מעניינות ומחקרים רבים שנעשים כדי למצוא דור שלישי טוב יותר ולמצוא דרכים למנוע את פריצת המחלה. פרופ' וינר: "היום ידוע, משהפגיעה הגורמת למחלת הסכיזופרניה מתרחשת כבר אצל העובר ברחם, ככל הנראה בשל שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים במהלך ההיריון. עם זאת, תסמיני המחלה מופיעים רק שנים רבות לאחר מכן, על־פי־ רוב בגיל הנעורים או הבגרות המוקדמת. כלומר, קיים פרק זמן של 20-15 שנה, שבו הילד ואחר־כך הנער מתפקד לכאורה באופן תקין. מנסים כיום למצוא תרופות שישפיעו בתקופת הביניים וימנעו את התוצאות הרות האסון בשנות ה20. במילים אחרות זה ההפך ממה שאת טוענת. הרספרידל היא תרופה אנטי פסיכוטית, פוטנטית (חזקה, אפקטיבית) מהדור השני. בברכה, דר' קרני רובין

יש הטוענים שתרופות אנטי פסיכוטיות גורמות תוך שנה להתכווצות של המוח, איבוד נפח ומשקל המוח. הדבר נקרא atrophy. בגדול, עדיין לא ברורה לחלוטין ההשפעה של הדבר הזה בפועל מבחינה קלינית על המטופלים, אבל כפי הנראה זהו לא דבר חיובי. בגדול, מדובר בחוקרים רציניים שמעלים טענה זו כגון joanna moncrieff, פסיכיאטרית בריטית מוערכת. בנוסף, פסיכיאטר אמריקאי בשם פיטר ברגין- peter breggin, העלה טענה זו של התכווצות המוח לפני שנים רבות ונתקל בזלזול. היום יודעים שכנראה הוא צדק והקדים את זמנו. דוגמה לנזק מוחי שעשוי להיות בלתי הפיך כתוצאה מתרופות אנטי פסיכוטיות הוא טרדיב דיסקינזיה, הפרעה של תנועות לא רצוניות, שמלווה בדרך כלל בפגיעה/ירידה קוגניטיבית. מדובר בנזק מוחי משום ההשפעה של התרופות הללו על האזור של מערכת התנועה (המוטורית) במוח. לצערנו, יש סוג של קשר שתיקה בעניין זה של נזק מוחי של תרופות אנטי פסיכוטיות (ושל נזק גופני גם כן), ופסיכיאטרים היום רושמים תרופות אלה גם לדיכאון, חרדה, נדודי שינה, בעיות התנהגות אצל ילדים, ואי שקט אצל קשישים עם דמנציה, מבלי להתריע, להזהיר או ליידע את המטופל לגבי נזק אפשרי.