קשב וריכוז (Attention deficit disorder)
קשב וריכוז (Attention deficit disorder)
הפרעות קשב וריכוז
הצירוף קשב וריכוז הינו מונח מקוצר המתייחס לרוב להפרעות קשב וריכוז. הפרעות קשב וריכוז נחלקות לשני סוגים ובהתאם לשמן, מתבטאות בקשיים בהפעלת פונקציות של קשב וריכוז. קשיים אלו ניכרים בקרב מבוגרים וצעירים כאחד ויכולים להשפיע על תחומים רבים - לימודיים, חברתיים, רגשיים ועוד.
קשב וריכוז – שני סוגי הפרעות
מקובל לחלק הפרעות קשב וריכוז לשני סוגים מרכזיים, הנבדלים זה מזה על בסיס נוכחותה או היעדרה של היפראקטיביות:
Attention deficit disorder) ADD) - הפרעה המתבטאת ברגישות להסחות דעת, התנהגות חולמנית, ורגישות לגירויים בסביבה. תסמינים אלו בעלי השלכות רבות, למשל בכל הקשור ליכולת לסגל הרגלי למידה אפקטיביים, פיתוח מיומנויות חברתיות, יישום תהליכי קבלת החלטות ועוד.
Attention deficit hyperactivity disorder) ADHD) - הפרעה בה משולבים תסמיני התנהגות אימפולסיבית וקושי בדחיית סיפוקים, לצד תנודתיות רגשית. התנהלות זו מערימה קשיים נוספים על היכולת לרכוש מגוון כישורי חיים ועלולה להוות מקור לתסכול רב.
קשב וריכוז – מאפייני ההפרעה
לרוב ניתן להבחין בהפרעות קשב וריכוז כבר בגיל הינקות. תינוקות הסובלים מהפרעות אלו לרוב מגלים רגישות גבוהה יותר לגירויים חושיים, למשל מגע של בדים מסוימים, אורות בוהקים או צלילים כלשהם. כמו כן עשוי להופיע אי שקט, אולם יתכן גם דפוס הפוך, של חולשה ושינה מרובה. בגיל מאוחר יותר מופיעים סימנים נוספים, בייחוד קשיי ארגון ופיזור דעת סביב משימות יום יומיות. יחד עם זאת, במקרים רבים ניתן להבחין בשינויים משמעותיים באיכות הביצוע, לפי מידת העניין של האדם במשימה העומדת מולו. ניתן לקבוע האם קיימים קשיי קשב וריכוז באמצעות תהליך של אבחון הפרעות קשב וריכוז.
קשב וריכוז - גורמים להפרעה
נמצא כי להפרעות קשב וריכוז מספר גורמים. ראשית, מחקרים מצביעים על נטייה תורשתית. במידה וישנם בני משפחה מדרגה ראשונה אשר מתמודדים עם ההפרעה, גדלה הסבירות כי תאובחן ההפרעה גם בקרב דור ההמשך. כמו כן, נמצא כי התפקוד המוחי שונה אצל אלו המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, בייחוד באונות הקדמיות, אשר אחראיות על תכנון ושליטה בדחפים. כמו כן, נמצא כי למידת הטיפוח של הסביבה ישנה השפעה מכרעת, כמו גם למידת הנוקשות והתובענות שלה. כך למשל, ציפייה נוקשה למצוינות וכן ענישה חמורה, נמצאו קשורות להחמרת התסמינים של הפרעות קשב וריכוז.
קשב וריכוז – כיצד מטפלים?
• טיפול תרופתי – תרופות פסיכיאטריות נחשבות לטיפול מקובל בהפרעות קשב וריכוז. התרופה הנפוצה ביותר כיום הנה ריטלין, בה נעשה שימוש במינונים משתנים. תופעות הלוואי של תרופה זו נדירות יחסית, וכוללות שיבושים בתיאבון ובשינה. הטיפול ניתן במסגרת של ייעוץ פסיכיאטרי.
• הוראה מתקנת - הוראה מתקנת מבקשת להקנות למתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז אסטרטגיות אשר יסייעו ביישום מיומנויות יום יומית במסגרתן מופיעים הקשיים. לדוגמא הקניית הרגלי למידה ודרכים לפתרון בעיות.
• פסיכותרפיה – סוגים שונים של פסיכותרפיה, כגון טיפול פסיכו דינאמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יכולים להקל על המצוקה הנפשית העשויה להתעורר במסגרת ההתמודדות עם קשיי קשב וריכוז, הכוללת למשל מקרים של ערך עצמי נמוך, דיכאון או חרדות מסוגים שונים. כמו כן, באפשרות ההורים לקבל כלים אשר יסייעו להם לתמוך בילדם ולקדם אותו, במסגרת הדרכת הורים.
• טיפולים נוספים - קיימים כיום מגוון טיפולים נוספים כגון טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, טיפול באמנויות, טיפול בתנועה ועוד. .
קשב וריכוז – שני סוגי הפרעות
מקובל לחלק הפרעות קשב וריכוז לשני סוגים מרכזיים, הנבדלים זה מזה על בסיס נוכחותה או היעדרה של היפראקטיביות:
Attention deficit disorder) ADD) - הפרעה המתבטאת ברגישות להסחות דעת, התנהגות חולמנית, ורגישות לגירויים בסביבה. תסמינים אלו בעלי השלכות רבות, למשל בכל הקשור ליכולת לסגל הרגלי למידה אפקטיביים, פיתוח מיומנויות חברתיות, יישום תהליכי קבלת החלטות ועוד.
Attention deficit hyperactivity disorder) ADHD) - הפרעה בה משולבים תסמיני התנהגות אימפולסיבית וקושי בדחיית סיפוקים, לצד תנודתיות רגשית. התנהלות זו מערימה קשיים נוספים על היכולת לרכוש מגוון כישורי חיים ועלולה להוות מקור לתסכול רב.
קשב וריכוז – מאפייני ההפרעה
לרוב ניתן להבחין בהפרעות קשב וריכוז כבר בגיל הינקות. תינוקות הסובלים מהפרעות אלו לרוב מגלים רגישות גבוהה יותר לגירויים חושיים, למשל מגע של בדים מסוימים, אורות בוהקים או צלילים כלשהם. כמו כן עשוי להופיע אי שקט, אולם יתכן גם דפוס הפוך, של חולשה ושינה מרובה. בגיל מאוחר יותר מופיעים סימנים נוספים, בייחוד קשיי ארגון ופיזור דעת סביב משימות יום יומיות. יחד עם זאת, במקרים רבים ניתן להבחין בשינויים משמעותיים באיכות הביצוע, לפי מידת העניין של האדם במשימה העומדת מולו. ניתן לקבוע האם קיימים קשיי קשב וריכוז באמצעות תהליך של אבחון הפרעות קשב וריכוז.
קשב וריכוז - גורמים להפרעה
נמצא כי להפרעות קשב וריכוז מספר גורמים. ראשית, מחקרים מצביעים על נטייה תורשתית. במידה וישנם בני משפחה מדרגה ראשונה אשר מתמודדים עם ההפרעה, גדלה הסבירות כי תאובחן ההפרעה גם בקרב דור ההמשך. כמו כן, נמצא כי התפקוד המוחי שונה אצל אלו המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, בייחוד באונות הקדמיות, אשר אחראיות על תכנון ושליטה בדחפים. כמו כן, נמצא כי למידת הטיפוח של הסביבה ישנה השפעה מכרעת, כמו גם למידת הנוקשות והתובענות שלה. כך למשל, ציפייה נוקשה למצוינות וכן ענישה חמורה, נמצאו קשורות להחמרת התסמינים של הפרעות קשב וריכוז.
קשב וריכוז – כיצד מטפלים?
• טיפול תרופתי – תרופות פסיכיאטריות נחשבות לטיפול מקובל בהפרעות קשב וריכוז. התרופה הנפוצה ביותר כיום הנה ריטלין, בה נעשה שימוש במינונים משתנים. תופעות הלוואי של תרופה זו נדירות יחסית, וכוללות שיבושים בתיאבון ובשינה. הטיפול ניתן במסגרת של ייעוץ פסיכיאטרי.
• הוראה מתקנת - הוראה מתקנת מבקשת להקנות למתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז אסטרטגיות אשר יסייעו ביישום מיומנויות יום יומית במסגרתן מופיעים הקשיים. לדוגמא הקניית הרגלי למידה ודרכים לפתרון בעיות.
• פסיכותרפיה – סוגים שונים של פסיכותרפיה, כגון טיפול פסיכו דינאמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יכולים להקל על המצוקה הנפשית העשויה להתעורר במסגרת ההתמודדות עם קשיי קשב וריכוז, הכוללת למשל מקרים של ערך עצמי נמוך, דיכאון או חרדות מסוגים שונים. כמו כן, באפשרות ההורים לקבל כלים אשר יסייעו להם לתמוך בילדם ולקדם אותו, במסגרת הדרכת הורים.
• טיפולים נוספים - קיימים כיום מגוון טיפולים נוספים כגון טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, טיפול באמנויות, טיפול בתנועה ועוד. .