בדיקת CT, סי טי (CT scan)

בגיל ינקות הפרעות בשינה שכיחות במיוחד. לרוב הן קשורות במתח ובחרדה אצל ההורים. הפרעות אלו לרוב אינן צריכות להדאיג לדאגה. לעיתים הן זמניות וחולפות, ולעיתים קבועות וכרוניות. הפחד מפני נטישת ההורים הוא לרוב הגורם העיקרי להפרעות אלו. עידוד, הענקת ביטחון ואהבה מצד ההורים לרוב מקלים מאוד. כמו כן יש להקטין למינימום את השינויים בסדר היום ובהרגלי השינה, ולהקפיד על הרגלי שינה נכונים: שעת שינה קבועה, טכסים קבועים סביב השינה באווירה מרגיעה: אמבטיה, קריאת סיפור, מוזיקה רגועה. תופעות אלו לרוב חולפות עם חלוף הקונפליקט שגורם להופעתן. ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

אב העורקים הוא העורק הגדול בגוף האדם. זהו העורק המוביל דם מחומצן מהלב לכל איברי הגוף. הוא יוצא מהלב ועובר בבית החזה ובבטן. קרע גדול/מסיבי באב העורקים מוביל לדימום קשה ביותר שבמרבית המקרים יסתיים במות האדם תוך זמן קצר. לעיתים הקרע נעצר, אך גם מצבים אלה מסכני חיים ומחייבים התייחסות, מעקב וטיפול בהתאם לסוג הפגיעה, גיל המטופל והסימפטומים שלו. הסימפטום הטיפוסי של קרע שכזה הוא כאב חד ביותר באזור הקרע (בחזה - אם הקרע באב העורקים שבחזה, בבטן - אם הקרע הוא באב העורקים שבבטן). אבחנת קרע באב העורקים נעשית באמצעות CT המדגים את אב העורקים לכל אורכו, והטיפול יכול להיות בצנתור או בניתוח פתוח.

אומפרדקס היא תרופה עם תופעות לוואי יחסית מינימליות. היא מפחיתה את רמת החומציות של מיצי הקיבה. יש מחקרים שהראו שבאנשים שנוטלים את התרופה הזאת (וכל תרופה אחרת שמפחיתה חומציות קיבה) מוצאים יותר פטריות מסוג קנדידה ברירית הקיבה ובתריסריון. קנדידה היא פטריה שנמצאת על העור ובריריות (מערכת העיכול, מערכת המין והשתן וכו') של כל אחד מאיתנו. במקומות אלה ישנם גם סוגים רבים של חיידקים, אשר בדרך כלל לא גורמים בעיות בריאותיות. ההפחתה של רמת החומציות בקיבה יכולה לגרום לשינויים באיזון ולצמיחה מוגברת של הקנדידה, אך אצל רוב האנשים זה לא מורגש מבחינה קלינית. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

חומרת העקמת תלויה בזווית המחושבת בין חלקי עמוד השדרה המעורבים ומשפיעה על אופי הטיפול. בדרך כלל ישנם הבדלים בין מה שמודדים רופאים שונים, אולם הבדלים אלה הם זניחים על פי רוב (עד כ-5 או 10 מעלות לפי כמה מחקרים). הבדל של 21 מעלות בין ממצאי רופאים שונים אינו סביר, ודורש בחינה מחודשת של חומרת העקמת, ואולי ביצוע צילומים חדשים. ישנם כמה מחוכים המשמשים לטיפול בעקמת. מחוך מסוג מילווקי, אחד הראשונים שפותחו, משמש לטיפול בעקמת המערבת את החזה העליון. למחוך יש מבנה התומך את עמוד השדרה מאזור הצוואר, בו הוא תומך על ידי מוטות מתכת מרופדים, עד לאזור האגן. מחוך מסוג בוסטון תומך בחלקים נמוכים יותר של עמוד השדרה, מאזור החזה התחתון ועד לאגן. ההחלטה לגבי המחוך שבו נכון להשתמש תלויה בסוג העקמת ובמיקומה. רצוי לבצע במהלך הטיפול מעקב באמצעות צילומי רנטגן לצורך הערכת יעילות הטיפול. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

בדיקות הנערכות תחת שיקוף רנטגן מחייבות חשיפה לקרינה. מינון הקרינה המדויק משתנה מבדיקה לבדיקה. כפי שציינת, מינון הקרינה בבדיקות שיקוף גבוה יותר מאשר בצילום בודד. עם זאת, הנבדק אינו חשוף לקרינה במשך כל הבדיקה, אלא בקטעי זמן קצרים במהלכה. מכשירי השיקוף המודרניים גם מאפשרים להפחית במידה ניכרת את חשיפת הנבדק לקרינת רנטגן. לדוגמה, שיקוף התרוקנות דרכי השתן חושף את הנבדק לפי 10 עד פי 20 מכמות הקרינה בצילום חזה, אולם מידת הקרינה בו נמוכה פי 5 עד פי 10 מזו שבבדיקת CT של הבטן. יש לציין כי כולנו חשופים לקרינת רקע בכל רקע, ומידת הקרינה בבדיקת שיקוף ממוצעת שקולה לכמה חודשים של קרינת רקע כזו. כמו בכל בדיקה, יש לשקול את התועלת שבביצועה מול הנזק האפשרי שבצידה. במקרה של בדיקות שיקוף, הנזק אינו רב. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

אוסטאומה היא גידול שפיר של העצם, המופיע בדרך כלל בעצמות הגולגולת. במקרה שלך, נמצאה אוסטאומה בעצם הגולגולת הפרונטלית, בחלק הקדמי של הגולגולת באזור המצח. בליטת העצם הזו קטנה ואינה לוחצת על המוח, לכן לא סביר שהיא גורמת לפרכוסים. מעבר לכך, לא נמצא אף ממצא לא תקין אחר במוח שיכול להסביר את הפרכוסים. לפיכך איני רואה דחיפות בפניה לנוירולוג לפני התור המיועד, אלא אם כן מופיעים פרכוסים נוספים או סימפטומים אחרים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ההחלטה לגבי טיפול שעובד אך גורם לתופעות לוואי מטרידות היא בעיקר החלטה אישית של המטופל. עד כמה את מסוגלת לחיות עם תופעות הלוואי? לדעתי החשש מתלות אינו צריך להפריע לך להמשיך ליטול את הכדור, מכיוון שאם הוא יעיל ומונע את ההתכווצויות בידיים וברגליים, את תמשיכי לקחת אותו כך או אחרת. השאלה הבעייתית יותר, לדעתי, היא לגבי ההירדמות - עד כמה זה משפיע על יכולת התפקוד שלך ביום-יום. אם זה מפריע לך לנהל חיים רגילים ויצרניים, זה עלול להיות בעייתי לאורך זמן. בעיה נוספת היא שאני מתרשמת שהאפילפסיה שלך לא מאוזנת מבחינת ריבוי ההתנתקויות. לא פירטת מה התדירות הרגילה של ההתקפים שלך ואילו תרופות בדיוק ניסית, אך אני ממליצה מאד לפנות שוב לנוירולוג המטפל וליידע אותו לגבי ריבוי ההתקפים. אולי הוא ירצה לשנות את הטיפול התרופתי שלך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

היסטרוסקופיה היא בדיקה שבאמצעותה ניתן לראות את חלל הרחם. כמו כן ניתן לבצע במהלכה פעולות בתוך חלל הרחם. מכיוון שאת מתארת דימומים וככל הנראה שארית של הריון בחלל הרחם, מטרת הבדיקה היא לאשר את החשד ולרוקן את חלל הרחם מן השארית. זוהי פרוצדורה מקובלת. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

ציסטה היא שק עגול מלא נוזל. ציסטה בכליה היא ממצא שכיח ושפיר ברוב המקרים. בקע היאטלי הוא התבלטות של הקיבה היוצאת מחלל הבטן דרך הסרעפת לתוך בית החזה. אם הבקע גורם בעיות כמו כאבים בחזה, צרבת קשה או קושי באכילה, לעיתים נחוץ ניתוח לתיקון הבקע. מומלץ להתייעץ על כך עם כירורג. קשרית היא ממצא רקמתי עגול. קשרית באדרנל, בדומה לציסטה בכליה, היא ממצא שכיח ושפיר לרוב. לעיתים רחוקות יש צורך לקחת ביופסיה מממצא כזה. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה ומהם התסמינים, ולכן ההתייחסות שלי מאוד כללית. פני לרופא המטפל עם התוצאה כדי לשקול צורך בבירור נוסף. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

לבדיקת בעיות שרירים ושלד, בדיקת MRI היא בדיקה טובה יותר מ- CT, המאפשרת לראות את המבנים האנטומיים טוב יותר. בדיקת MRI, בשונה מבדיקת CT, מבוססת על שדות מגנטיים, ואינה כרוכה בקרינת רנטגן, אשר בכמות רבה עלולה לגרום נזקים לתאים. לא ידוע על נזקים שנגרמים כתוצאה מן השדות המגנטיים בהם משתמשים בבדיקת MRI. חומר הניגוד אותו מזריקים בבדיקת MRI נקרא גדוליניום. תופעות לוואי אפשריות שלו הם כאב ראש, ירידה בלחץ דם, סחרחורת, בחילה, כאב במקום ההזרקה. תופעות אלו אינן שכיחות, ואם מופיעות, הן בדרך כלל קלות וחולפות מהר. כמו עם כל חומר זר לגוף, תיתכן גם תגובה אלרגית לחומר הניגוד. ישנה תופעה נדירה הנקראת Nephrogenic Systemic Fibrosis. תופעה זו עלולה להתרחש באנשים עם מחלת כליות המקבלים גדוליניום. היא מתבטאת בהתעבות והתקשות של העור, חולשת שרירים, כאבי עצמות ועלייה בלחץ הדם. באנשים שהתפקוד הכלייתי שלהם תקין, תופעה זו נדירה ביותר, אבל היות שהיא עלולה להתרחש, מבצעים בדיקת תפקודי כליות לפני ביצוע MRI עם חומר ניגוד. בבדיקת CT מזריקים חומר ניגוד המבוסס על יוד. תופעות לוואי אפשריות שלו הוא חום במקום ההזרקה, טעם מתכתי בפה, וגרד. תופעות אלו שכיחות, ולרוב הן קלות מאוד וחולפות מהר. לעיתים נדירות מופיעה גם תחושה של קושי בנשימה, במיוחד בחולים עם אסתמה. כמו גדוליניום, גם ליוד תיתכן תגובה אלרגית. אלרגיה ליוד שכיחה הרבה יותר מאשר אלרגיה לגדוליניום. יוד גם כן עלול לגרום נזק לכליות, בעיקר בחולי כליות או לחולים קשים עם זרימת דם לקויה כגון אי ספיקת לב, סוכרת, או לחץ דם נמוך. בסך הכל ניתן לומר כי בדיקת MRI היא בדיקה בטוחה יותר מבדיקת CT, הן בשל היעדר הקרינה והן בשל שימוש בחומר ניגוד הרבה פחות בעייתי. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד