בדיקת CT, סי טי (CT scan)

סרטן השחלות לעתים קרובות תוקף נשים לאחר גיל המעבר. נשים שיש להן קרובת משפחה שחלתה בסרטן השחלות, נוטות יותר לחלות במחלה. הנטייה לחלות במחלה, עולה גם אצל נשים שלקו בסרטן השד.

כמו כן, הסיכון לחלות במחלה גדל בקרב נשים אשר:

• לא ילדו מעולם.
• המחזור החודשי החל להופיע אצלן לפני גיל 12 והפסיק להופיע לאחר גיל 50.
• לא מסוגלות להיכנס להיריון.
• נטלו הורמונים לצורך טיפול בתסמינים של גיל המעבר.

הסיבות לכאבי ראש הן רבות מאד, לחלקן המנגנון ברור ולחלקן אין אנו יודעים מהי הסיבה. כאבי ראש המסווגים כמיגרנה הינם כאבי ראש שאין אנו מבינים לחלוטין את מנגנון הופעתם, ותיאור המקרה של בנך יכול להתאים לכאב ראש מסוג מיגרנה (כאבי ראש חזקים בעוצמתם, מלווים בהבזקי אור). כאבי ראש כשלעצמם יכולים להוביל להתקפי זעם. אולם, חולים הסובלים ממיגרנה בד"כ אינם מציגים ממצא פתולוגי בבדיקתם, ולבנך נמצאה פפילאדמה (בצקת של מוצא עצב הראיה). פפילאדמה הינה ממצא המעיד על קיומו של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, וזו הסיבה שבנך נשלח לביצוע CT. לאנשים עם מיגרנה בד"כ אין פפילאדמה, ואין עלייה בלחץ התוך-גולגולתי. עלייה בלחץ התוך-גולגלתי בהחלט יכולה להוביל לכאבי ראש איומים, והסיבות לה הן רבות, החל מדימום מוחי, גידול מוחי, לחץ דם מאד גבוה, הפרעה במערכת הניקוז של נוזל השדרה וחדרי המוח, דלקות או זיהומים בקרומי המוח ועוד. כמובן שחסר מידע לגבי מצב בריאותו הבסיסי של בנך. האם הוא ילד בריא? האם התפתחותו תקינה? האם סבל בעברו ממחלות אחרות או כאבי ראש? אבל בכל אופן הרופא האמור לסייע לכם בנוגע לכאבי ראש הינו נוירולוג ילדים. בפנייתכם לנוירולוג ילדים, תעברו תשאול מסודר בנוגע לכל ההיסטוריה הרפואית והלא רפואית של בנך. לאחר מכן תבוצע בדיקה נוירולוגית מקיפה, ואז הנוירולוג יוכל לסייע באבחנה. ייתכן שתישלחו לבצע בדיקות נוספות, כגון EEG או בדיקות דם. מובן שכדאי להגיע גם אל הנוירולוג עם ה-CT. תיאור הממצא ב-CT מוח נראה חסר. האם קיימים סימני לחץ? מהו גודל המוקד? על מנת לקבל מידע מדוייק יותר עליכם להתייעץ בנוירולוג או בנוירוכירורג. רפואה שלמה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

Poliomyelitis היא מחלה זיהומית נגיפית שפוגעת במערכת העצבים ההיקפית. המחלה מופיעה במגיפות, ופוגעת באנשים שלא חוסנו בילדות. התסמינים מתחילים 12-7 יום לאחר ההדבקה. ברוב המקרים' המחלה חולפת מאליה ולא גורמת לשיתוק. במקרים קשים' התסמינים הקלים מלווים בחולשה, ולאחר מכן בשיתוק של השרירים. ניתן לעשות בדיקת דם הבודקת את כמות הנוגדנים בדם כנגד הווירוס. בנוסף, ניתן לקחת דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי וגם לנסות לבודד את הווירוס ולחפש תאים האחראים על זיהום, אם הזיהום הוא חדש. מעבר לכך, ישנן עוד בדיקות, כגון בדיקות הדמייה ו-EMG, היכולות להעריך את כמות הפגיעה. אם ישנו חשד שהפגיעה במערכת העצבים, או שיתוק של חצי פלג גוף, אינו בשל הווירוס, ניתן לבצע CT או MRI של המוח לראות אם יש פגיעה מוחית מסיבה אחרת. אם אתה חושד במקורות אחרים לפגיעה, אני מציעה שתפנה לבדיקת נוירולוג. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

התוצאות עשויות להתאים לאוסטאוארתריטיס של הירך, אך בכל מקרה מומלץ לפנות לאורתופד ששלח אותך לבדיקה, להראות לו את התוצאה ולדון בטיפול אפשרי. ראי גם תשובה קודמת בנושא- http://www.infomed.co.il/questions/q_021103_7.htm

משמעות הבדיקה שעברת היא כי הריאה הימנית לא התפתחה כרגיל במהלך ההריון. במקום שלוש אונות היא מורכבת מאונה אחת בלבד. הריאה השמאלית גדולה מהרגיל, כדי לפצות על החוסר בריאה הימנית. גורמים רבים יכולים לגרום לתופעה הזו, אולם בדרך כלל לא ניתן לקבוע את הסיבה המדויקת לה. לא ציינת מדוע עברת בדיקת CT. מצב הריאות המתואר כשעצמו אינו משפיע על מידת הפוריות, אולם ב-50% מהמקרים, תת-התפתחות של הריאה מלווה במומים מולדים אחרים: בלב, במערכת העיכול, במערכת המין והשתן או בשלד. אם ישנם מומים במערכת המין, הם עשויים להסביר את הפגיעה בפוריות. כדי לקבוע אם זה המצב, יש צורך לבצע בדיקות ספציפיות למערכת זו. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

לגבי הסיכון לפתח גידול ממאיר בחולי שחמת כבד: חולים בשחמת כבד הם אכן בסיכון גבוה יותר לפתח גידול ממאיר (קרצינומה) בכבד. סטטיסטית, הסיכון הוא כ- 3% לשנה. חולים במרבית הסוגים של הפטיטיס כרונית הם לא בסיכון יתר לפתח גידול ממאיר עד שמתפתחת השחמת. יוצאי דופן הם חולים בהפטיטיס ויראלית מסוג B , שיכולים לפתח קרצינומה בכבד גם בהיעדר שחמת. החולים בסיכון הגבוה ביותר לפתח גידול ממאיר בכבד, הם חולי שחמת שהמחלה הראשונית שלהם היא הפטיטיס B , הפטיטיס C והמוכרומטוזיס (פגיעה באיברים בגוף וביניהם הכבד בשל אגירת ברזל). בגלל ה- "רזרבה" הגדולה שיש לכבד מבחינה תפקודית, חולים עם קרצינומה של הכבד הם לעיתים קרובות אסימפטומטיים בשלבים הראשונים ולכן האבחנה נעשית מאוחר. החשד צריך לעלות בחולה שחמת שהיה עד כה מאוזן ולפתע יצא מאיזון. סימנים נוספים הם: כאבים, ירידה בתאבון, צהבת חסימתית, גוש שניתן למישוש ועוד. דרכי הטיפול הן ניתוחיות או לא ניתוחיות (לדוגמא, כמותרפיה והקרנות). לגבי השתלת כבד כטיפול בשחמת כבד: השתלת כבד היא הטיפול היחיד שיכול למעשה לרפא חולה בשחמת כבד. ההחלטה האם לבצע השתלה תלויה בחומרת המחלה, איכות החיים והיעדר גורמים שלא יאפשרו את ההשתלה. החולה צריך להיות מופנה למרכז רפואי שעוסק בהשתלות כבד, שם תבוצע הערכה האם הוא אכן מועמד מתאים להשתלה.

האם אמך ירדה במשקל לאחרונה? האם היא גם מקיאה? האם השלשולים מלווים בחום? האם ישנן יציאות דמיות? האם התופעות האלה מופיעות במצבי לחץ? ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לבעיות שאת מתארת אצל אמך. ייתכן שכאבי הבטן והשלשולים נובעים מדלקות מעיים, מתסמונת המעי הרגיז, ממחלת קרוהן, או מדלקת כיבית של המעי הגס, וכדי לאבחן את הבעיה, יהיה עליה לעבור בדיקת קולונוסקופיה. ישנן עוד סיבות היכולות לגרום למה שאת מתארת, למשל חיידק או סרטן במעיים, אך כדי למצוא את המקור, היא תצטרך לפנות לרופא המשפחה ולגסטרואנטרולוג להמשך הבירור. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

הבדיקות שציינת הן בדיקות של תפקודי הכבד, ותוצאות גבוהות בהן מעידות על פגיעה כלשהי בכבד. ערך GOT תקין אצל ילדים הוא עד 55, אבל רק ערכים פי שלושה מהנורמה נחשבים לגבוהים. כך גם לגבי GGT ו- GPT. ישנן סיבות רבות היכולות לגרום לעליה, כגון טיפול אנטיביוטי הפוגע קלות בכבד, מחלה זיהומית, אלכוהוליזם ועוד. לא ציינת אם בנך קיבל טיפול אנטיביוטי. סביר יותר כי העליה ברמת מדדי תפקודי הכבד קרתה כתוצאה מהמחלה הזיהומית שלו. לא הייתי מייחסת לזה שום חשיבות בשלב זה, אך כדאי לחזור על הבדיקות בעוד כחודש או חודשיים. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד הכל אודות צליאק

חבלות ראש יכולות לגרום לתסמינים רבים, כולל פגיעות בריכוז ובזיכרון ותופעות כפי שאתה מתאר. מכיוון שבנושא מערכת העצבים והמוח רב הנסתר על הגלוי, אי אפשר לדעת בוודאות כמה זמן ייקח עד שכל התסמינים שלך יחלפו, וייתכן שיישאר נזק שארי מסוים. זה לא מפתיע שאחרי חודש וחצי עדיין לא חזרת לעצמך. לדעתי חשוב שתלך לשיקום אם זה מה שהציעו לך, מכיוון שיש להם הרבה ניסיון עם פגועי ראש ושיטות עבודה שיכולות לשפר את מצבך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

היתרון הבולט והעיקרי של טיפול ניתוחי (בגישה פתוחה או מילעורית) על פני טיפול שמרני בקיבוע, הוא הירידה הניכרת באחוזי היווצרות קרע חוזר של הגיד לאחר זמן. הסיכון לקרע חוזר לאחר טיפול שמרני מגיע לכ- 10% מהמקרים, בעוד שעם טיפול ניתוחי סיכון זה עומד על כ-1-6% . איחוי הקרע בצורה ניתוחית מספק תוצאות טובות יותר אף מבחינת החוזק למפרק, והדבר חשוב בעיקר למטופלים צעירים ופעילים. בנוסף, זמן החזרה לפעילות שגרתית קצר יותר עם טיפול ניתוחי על פני שמרני, שכן בעצם הניתוח מסייעים לרקמה לעבור איחוי והחלמה מהירים יותר ע"י תפירת הקרע.