הערכה חיובית מותנית ובלתי מותנית (Conditional positive regard)

התיאורטיקן והפסיכולוג קארל רוג'רס, ממייסדי הפסיכולוגיה ההומניסטית, האמין כי הדרך הנכונה ביותר לגדל ילדים ולחנכם היא באמצעות הערכה חיובית בלתי מותנית.

רוג'רס הבחין כי רוב ההורים מתנים את אהבתם, את חיבתם ואת הערכתם בכך שילדיהם ינהגו באופן התואם לציפיותיהם. לדוגמא, ילד שמשחק בבובות עלול לקבל נזיפה מהוריו על כך שהוא עוסק במשחק שאינו תואם את מינו. במקום ההערכה החיובית המותנית, הציע רוג'רס להורים ולמחנכים להחליף את גישתם להערכה חיובית בלתי מותנית, קרי, לכבד ולקבל בצורה מלאה את רגשותיו ואת מחשבותיו של הילד, ולהעניק לו חום ואהבה ללא תלות במעשיו, גם אם התנהגותו אינה מקובלת עליהם.

כך, למשל, כאשר ילד מכה את אחותו, על הוריו לומר לו שהם מכבדים ומקבלים את רגשות הכעס והטינה שלו כלפיה, אולם הם לא יכולים להרשות לו להתנהג באלימות. רוג'רס שאב את התימוכין לטענותיו בדבר הערכה חיובית בלתי מותנית, מן האמונה, שכל ייצור נולד עם מנגנון פנימי, אותו כינה הערכה אורגניזמית.

מנגנון זה מאפשר לאדם להבחין בין החוויות אשר נכונות עבורו ובין אלו שאינן. ככל שהסביבה תפריע פחות לתהליך ההתפתחות הטבעי של האדם - המכוון לקראת הגשמה עצמית, כך הוא יגדל ויתפתח להיות אדם אותנטי הפועל בהתאם לתחושותיו הפנימיות, ולא על פי נורמות חברתיות והתניות הסביבה.