בלבול ואי-שקט פסיכומוטורי (Confusion and restlessness)

בלבול בדרגות שונות ואי-שקט פסיכומוטורי שכיחים בקרב חולים הנמצאים בטיפול תומך.

בלבול הוא שינוי במצב הצלילות. טרפון (דליריום) לסוגיו הוא מצב של בלבול חד שסיבתו ליקוי כללי בתפקוד השכלי. מהלכו רצוף תנודות והוא יכול להיות הפיך.

סיבות אפשריות:

- בעיה סביבתית;

- מחלה של המוח שמקורה בחילוף חומרים;

- הפרעות באלקטרוליטים;

- זיהומים;

- אנמיה או בעיות אחרות בדם;

- חסרים תזונתיים;

- תסמונות נלוות לממאירות;

- גושים ממאירים או גרורות במוח;

- ירידה בחמצון במוח;

- פרכוסים;

- תרופות (אופיואידים, קורטיקוסטרואידים, נוגדי קרישה, נוגדי פרכוסים);

- כאב לא מאוזן.

אבחון על פי התנהגות:

- הערכה פסיכיאטרית של המצב השכלי;

- הפרעות שינה;

- הסתגרות, סירוב לדבר עם הסובבים, בני המשפחה ו/או המטפלים;

- עצבנות-יתר;

- שיכחה;

- חוסר שליטה בסוגרים;

- במצב מתקדם יותר: שינויים בולטים במצב הנפשי, סירוב לשתף פעולה;

- תוקפנות, אי-שקט פסיכומוטורי;

- אשליות;

- מחשבות שווא (דלוזיות);

- הזיות (הלוצינציות);

- התקפים פרנואידים.

אבחון באמצעות בדיקות מעבדה:

- סוכר בדם;

- אלקטרוליטים, שיינן, סידן;

- בילירובין;

- אנזימים בכבד;

- קביעת ריכוז הגזים בעורקים;

- תרבית שתן.

טיפולים כלליים אפשריים:

- סביבה חמה, בטוחה ותומכת;

- שינויים בתזונה;

- תוספות של אלקטרוליטים;

- הורדת לחץ תוך-גולגולתי (אם יש גידולים במוח או תהליכים גרורתיים);

- הפסקת התרופות העשויות לגרום לבלבול;

- טיפול במצבים קליניים אחרים שעשויים לגרום לבלבול.

טיפול בדליריום היפראקטיבי: 

הטיפול הוא בתרופות. התרופה הנבחרת היא הלידול (Haloperidol ). אם המטופל לוקה באי-שקט חד מאוד אפשר לשלב תרופות הרגעה במינון נמוך כגון דורמיקום (Midazolam), או נוזינן (Levomepromazine ) בעירוי מילעורי. במצבים קשים, כשאי-השקט הפסיכומוטורי מתמיד גם לאחר הטיפול כדלעיל, מטפלים במינון גבוה יותר של מידזולם בעירוי מילעורי רציף.

דליריום היפואקטיבי

אי-שקט פסיכומוטורי סופני עלול להופיע בימים האחרונים או בשעות האחרונות אצל למעלה מ-40% מהחולים.

הסתמנות קלינית: אי-שקט פסיכומוטורי, סבל, בלבול;

סיבות: עצירת שתן, אבני צואה, כאבים, קוצר נשימה, חרדה, בחילות, תרופות שונות;

טיפול: גישה כללית - חום, ביטחון. טיפול בתרופות - בדרך כלל כדי למנוע סבל נוסף של החולה ושל משפחתו הגישה הטיפולית המומלצת היא הרגעה באמצעות דורמיקום (Midazolam ) בעירוי מילעורי. אפשר לטפל גם באמצעות כלורפרומזין (Phenergan, Chlorpromazine).