תסמונת קושינג

תסמונת קושינג היא, כאמור, ביטוי לחשיפה ממושכת לרמות גבוהות של ההורמון הסטרואידי קורטיזול, ממקור פנימי או חיצוני (1).

הגורם הנפוץ ביותר להתפתחות התסמונת הוא נטילה של טיפול סטרואידי במינון גבוה למשך זמן רב. הטיפול ניתן בדרך-כלל לסובלים ממחלות כגון דלקת פרקים שגרונית, זאבת, ואסתמה כרונית. כמו כן, נעשה שימוש בטיפול סטרואידי כאשר נדרש דיכוי של מערכת החיסון, כמו לאחר השתלת איברים (1).

הגורמים הפנימיים, האנדוגניים, לייצור מוגבר של קורטיזול הם בדרך כלל גידולים, שעלולים להיות בבלוטת יותרת הכליה עצמה, היכן שההורמון מיוצר, או מחוץ לה. גורם נוסף הוא גידול בבלוטת יותרת המוח, שבעצם גורם לייצור מוגבר של ההרומון ACTH, שבאופן עקיף גורם לעלייה בייצור הקורטיזול בגוף (3). 

האבחנה של תסמונת קושינג נחשדת במצב שבו מבחינים בתסמינים ובסימנים הטיפוסיים, וכאשר נוטלים טיפול בסטרואידים (3). 

בשביל לבצע את האבחנה, תחילה נמדדת רמת הקורטיזול בשתן, בדם ולעיתים אף ברוק. במידה ובדיקות אלו מצביעות על רמות גבוהות של קורטיזול, יש לשלול את כל הגורמים השונים שעלולים להוביל לעלייה ברמות הקרוטיזל, ורק אז ניתן לתת את האבחנה, וזאת כמובן על-ידי מומחה או מומחית באנדוקרינולוגיה (3).

בהמשך, במידה ומקור הבעיה אינו בנטילת טיפול סטרואידי, מתחילים בבירור לגבי גידול ומיקומו בגוף - בבלוטת יותרת הכליה, בבלוטת יותר המוח, או במקום אחר. בדרך-כלל החיפוש נעשה באמצעות בדיקות דם נוספות וסריקת MRI (3).

תסמונת קושינג עלולה להוביל גם לבעיות שונות כמו בעיות קרישה, שיכולות להוביל להיווצרות קרישים במוח ובלב ובכך לגרום לשבץ או להתקף לב בהתאמה, ולהיווצרות של קרישים ברגליים ובריאות. כמו כן, הלוקים בתסמונת קושינג נוטים לסבול מזיהומים, אובדן של עצם ושברים בעצמות, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של כולסטרול, דיכאון והפרעות במצב הרוח, בעיות זיכרון וקושי להתרכז, ולהתפתחות של סוכרת מסוג 2 (1).

הטיפול בבעיה תלוי במקורה, והוא בדרך-כלל כולל התערבות כירורגית, טיפול בקרינה, כימותרפיה, או תרופות להפחתת רמות הקורטיזול (1).

במידה והגורם לבעיה הוא שימוש ממושך בסטרואידים, הרופא/ה יחל בהפחתה הדרגתית של מנת הטיפול, ובמידת האפשר יישקל שימוש בטיפול שאינו סטרואידי (1).

כאשר הגורם לתסמונת הוא גידול, הטיפול הוא לרוב באמצעות הסרה שלו (1).

ניתן למנועה התפתחות של התסמונת מגורם חיצוני על-ידי הימנעות ככל הניתן מטיפול סטרואידי, ושימוש בו במידת הצורך למשך זמן קצר כפי הניתן. כמו כן, עדיף שימוש בתכשירים סטרואידים באופן מקומי ולא סיסטמי. במידה ואי אפשר להימנע מטיפול סיסטמי, חשוב להיות במעקב צמוד של הרופא או הרופאה המטפלים (4).

מקורות:

1. https://www.niddk.nih.gov/health-information/endocrine-diseases/cushings-syndrome The National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases Health Information Center. Cushing's Syndrome

2. https://www.nhs.uk/conditions/cushings-syndrome/ United KIngdon National Health Service. Cushing's Syndrome

3. https://www.aans.org/en/Patients/Neurosurgical-Conditions-and-Treatments/Cushings-Disease American Association of Neurological Surgeons. Cushing’s Syndrome/Disease

4. https://www.uptodate.com/contents/prevention-and-treatment-of-glucocorticoid-induced-osteoporosis?search=prevention%20cushings%20syndrome&topicRef=124&source=related_link Harold N Rosen, MDKenneth G Saag, MD, MSc. Prevention and treatment of glucocorticoid-induced osteoporosis. UpToDate(R) Literature review current through: Sep 2020. | This topic last updated: Nov 21, 2019.