חרשות (deafness, hearing impairment)
אובדן מלא או חלקי של השמיעה באוזן אחת או בשתיהן. חרשות הולכתית נגרמת בגלל פגם בהולכת הקול מן האוזן החיצונית אל האוזן הפנימית (ראה מבוך), בדרך-כלל עקב זיהום (דלקת אוזן תיכונה), או בגלל טרשת אוזן באוזן הפנימית. חרשות תפיסתית נגרמת בגלל בעיה בשבלול שבאוזן הפנימית, בעצב השמיעה, או במרכזי השמיעה במוח. היא יכולה להיות מולדת, או להיגרם על-ידי פציעה, מחלה (לדוגמה, מחלת מנייר) או חשיפה ממושכת לרעש. חרשות תפיסתית מתקדמת שכיחה אצל קשישים. ניתן לאבחן את סוג החרשות בבדיקות (ראה בדיקת רינה, בדיקת ובר), והטיפול נקבע על-פי הסיבה. ראה גם עזרי שמיעה.