המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון.
לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.
תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.
מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.
שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.
עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:
1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;
3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;
5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;
6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;
7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;
8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.
למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.
שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי
בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.
בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.
בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.
-
דיכאון תסמינים
-
סיבות וגורמי סיכון
-
אבחון ובדיקות
-
סיבוכים אפשריים
-
טיפולים ותרופות
-
מניעה
-
טיפולים אלטרנטיביים
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
-
שאלה: לפני כ-7 שנים אושפזתי באשפוז יום, ושם אבחנו כי אני סובל מסכיזופרניה. מאז אני מטופל בתרופות. בהדרגה חל שיפור ניכר ומתמשך במצבי, וכיום הפחתתי את המינון למינימום. כיום אני מתלבט אם להפסיקו כליל. האם אפשר להבריא מהמחלה?
-
שאלה: מהו הסיכון הגדול ביותר להפרעה דו-קוטבית?
-
שאלה: כיצד פועלות תרופות נגד דיכאון?
-
שאלה: האם אדם שכבר סבל מדיכאון ילקה בו שוב?
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
תרופות קשורות
- דוקספין
- זוקלופנתיקסול
- קלומיפראמין
- פלובוקסאמין
- נורטריפטילין
- מאפרוטילין
- רבוקסטין
- אימיפראמין
- פנלזין
- לבומפרומאזין
- נפאזודון
- פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין)
- לוסטרל - סרטרלין (סרנדה)
- מיאנסרין
- דולוקסטין (סימבלטה, ינטריב)
- בופרופיון (וולבוטרין)
- היפריקום (רמוטיב)
- טראזודון
- מילנציפרן
- אסציטאלופראם (אסטו)
- פמולין
- אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט)
- פלופנתיקסול
- דסיפראמין
- בוספירון
- מירטאזאפין (מירו, רמרון)
- פארוקסטין (סרוקסט)
- ציטאלופרם (ציפרמיל, רסיטל)
- וורטיאוקסטין (ברינטליקס)
- ונלפאקסין (אפקסור, ויאפקס)
-
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכולוגי - סוגים
- מבחן טובה
-
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול בדיכאון
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
- טיפול בחרדה, טיפול בחרדות
- העצמה אישית
- תרופות פסיכיאטריות
- תרפיה בין אישית לדיכאון
- נוירופידבק
- ביופידבק
-
מחלות קשורות
- סכיזופרניה קטטונית
- טראומה מורכבת
- הפרעות אכילה אצל ילדים
- דיכאון קליני
- הפרעות שליטה בדחף
מאמרים בנושא דיכאון
אם מדי פעם אנו אוכלים כי היה לנו יום קשה או כאמצעי לנחמה, זה בסדר. אבל אם באופן קבוע אנו לא מצליחים להתמודד עם חרדה... לכתבה המלאה
האם אפשר לטפל בהפרעות קשב וריכוז ללא טיפול תרופתי? האם דיקור, נוירופידבק, וואטסו, שינוי באורח החיים וטיפולים נוספים... לכתבה המלאה