התעללות רגשית בילדים (Emotional Abuse)

כמעט כל אחד מאיתנו נושא עמו זיכרון ילדות בו הורה לעג לו ("איך תמיד הכל נופל לך מהידיים?!") או הטיל ספק בכישוריו ("לי כבר היו שלוש חברות כשהייתי בגילך, ואתה עדיין משחק כדורגל בשישי בערב...!"). כל הורה פוגע לעיתים ברגשות ילדיו אך כאשר פגיעות אלו עוצמתיות, חוזרות על עצמן ופוגעניות באופן משמעותי, ייתכן ומדובר בהתעללות רגשית.

מהי התעללות רגשית?

התעללות רגשית היא התנהגות הרסנית שיטתית של ההורה אשר מעוותת, חוסמת או הורסת התפתחות חיובית של תחושת זהות והערכה עצמית ומחבלת בתפקוד הרגשי ו/או האינטלקטואלי של הילד ובסיכוייו ליצירת קשרים בין אישיים בהווה ובעתיד.

התעללות רגשית יכולה להתבטא במספר אופנים:

1. דחייה ו/או התעלמות: התנהגות הורית הגורמת לילד לחוש כי הוא אינו אהוב ואינו חלק מהמשפחה וכן הבעת הסתייגות מתמדת מהתנהגותו ומעשיו.

2. הפחתת ערך: הבעת ביקורת נוקבת והרסנית ואי שביעות רצון, תוך לעג לילד, הבכתו או השפלתו (על מראהו, יכולותיו, דבריו וכד').

3. הפחדה: שימוש באלימות מילולית ואיום לפגיעה פיסית או נפשית.

4. בידוד: ניתוק הילד ומניעתו מיצירת קשרים עם בני משפחה אחרים, בני גילו וכן הלאה.

5. השחתה/הדחה: חינוך הילד להתנהגות שאינה מקובלת חברתית או התעלמות מכך שהוא מתנהג בדרך זו (למשל שידול לשימוש בסמים, התעלמות מגניבות).

6. ניצול רגשי: הכוונת הילד לסיפוק צורכי ההורה ע"י יצירת רגשות אשם ("הנה, תראה כמה אמא חולה. אם היית מתנהג יפה זה לא היה קורה").

7. מניעת גרייה מספקת: מניעה מהילד חשיפה לגירויים אינטלקטואליים ורגשיים שהינם חיוניים להתפתחותו כמשחק, שיחה וכן הלאה.

8. הורות בלתי עקבית: העלאת דרישות מנוגדות או דו ערכיות באופן שאינו מאפשר לילד לחוות תחושת משפחתיות יציבה ולהבין מהי התנהגות מתאימה.

9. חשיפה לאלימות במשפחה: גם אלימות אשר אינה מופנית כלפי הילד, אלא כלפי אח או אחד ההורים, מערערת את בטחונו של הילד.

10. הגנת יתר קיצונית: התנהגות הגנתית המתבטאת בהשתלטות על עולמו של הילד וחדירה קיצונית לחייו.

כאמור, הגבול בו מתחילה התנהגות ההורה להיחשב להתעללות רגשית אינו ברור. חשוב להדגיש כי אף הורה אינו פנוי וסבלני לילדו 24 שעות ביממה במשך 365 ימים בשנה, אך התעללות רגשית מזוהה כאשר מדובר בפגיעה שיטתית ומשמעותית.

סימני זיהוי להתעללות רגשית

אלימות פיסית, פגיעה מינית ולעיתים אף הזנחה מתבטאים לא פעם בסממנים חיצוניים. התעללות רגשית, לעומת זאת, אינה נראית תמיד לעין ואינה ניתנת תמיד להגדרה. יחד עם זאת, ישנם מספר סממנים קליניים והתנהגותיים העלולים לעורר חשד לכך שהילד סובל מהתעללות רגשית. הימצאותם של סממנים אלו אינה מעידה בהכרח על התעללות רגשית, ובאופן דומה, היעדרם אינו מעיד על כך שהילד אינו סובל מהתעללות רגשית.

• סימנים קליניים: הפרעות תקשורת, ליקויים בהתפתחות השפה והמוטוריקה, בעיות בריאותיות ומחלות פסיכוסומטיות ודימוי עצמי נמוך העשוי להתבטא בפסיביות וחוסר אמון של הילד ביכולתו להצליח.

• סימנים התנהגותיים: הפרעות אכילה ודימוי גוף לקוי, פגיעה עצמית, בעיות שינה, התנהגות עבריינית כפייתית או אובדנית, חרדה, היפוכונדריה, הרטבה, קשיים חברתיים ולימודיים.

גורמים להתעללות רגשית

פעמים רבות הורים מתעללים רגשית סבלו בילדותם מיחס דומה. ההורה מזהה בילדו את הילד חסר האונים שהוא היה בעצמו וכך הופך הילד לתזכורת חיה לתחושות ההשפלה, הכאב והפגיעות שחווה ההורה. תזכורת זו מביאה את ההורה להתנהג אל הילד כפי שהתנהגו אליו.

כמו כן, הורים מתעללים נוטים להיות אימפולסיביים, בעלי סף תסכול נמוך, נעדרי מיומנויות בין אישיות וחסרי ידע בסיסי בתחום ההורות (למשל, מאיזה גיל מותר לילד להתקלח/להישאר לבד וכן הלאה).

שימוש בסמים ואלכוהול נפוץ אצל הורים מתעללים, אך גם הורים אמידים ומשכילים עלולים להתעלל רגשית בילדיהם; התעללות זו תתבטא בד"כ בהשקעה חומרית ולימודית ולצד זה הפגנת התנהגות לעגנית, קרה ומאיימת.

מלבד מאפיינים הקשורים בהורה, עלולים דפוסים משפחתיים מסוימים להעלות את הסיכוי להתעללות. לעיתים, קשיים זוגיים מנותבים אל הילד לצורך התחמקות ההורים מעימות; משפחות בהן הגבולות בין תפקידי הילד לתפקידי ההורה אינם ברורים נוטות להעמיס על הילד תפקידים שאינם תואמים את גילו ויכולותיו ולדחות אותו או להאשימו כאשר אינו עומד בהם. כמו כן, משפחות המתמודדות עם קשיי אבטלה, שינוי סטטוס חברתי או כלכלי, הגירה וכן הלאה עשויות להקטין את מידת הפניות של ההורים לילדיהם.

בנוסף לגורמים אלו, נראה כי ילדים הסובלים מנכויות, בעיות התפתחותיות והפרעות קשב וריכוז פגיעים יותר להתעללות עקב צורכיהם הרבים והלחץ הנובע מהטיפול בהם.

השפעות ההתעללות הרגשית

באופן כללי, ילדים הסובלים מהתעללות רגשית נוטים להיות חרדים, מדוכאים וחסרי מנוחה באופן תמידי, כך שנפגעת יכולתם לתפקד ולהתפתח בהתאם לגילם.
עם זאת, השפעותיה של ההתעללות משתנות בהתאם לקבוצות הגיל השונות:

• ינקות: בתקופה זו עלול התינוק לסבול מכשל בשגשוג (אי הגעה למשקל המצופה) ולפתח הרגלים התנהגותיים כגון הטחת הראש בקיר, התנדנדות מונוטונית ונשיכות. התינוק לא יפתח התקשרות תקינה להורה ויכולתו לחקור את סביבתו תפגע. התנהגות זו עלולה להביא לפגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית ובהתפתחות השפה.

• ילדות: בגיל הילדות עלולה ההתעללות לגרום לביטחון עצמי ירוד ורגשות אשם ("אני טיפש ורע, זה מגיע לי"). הילד מבסס דימוי עצמי ירוד ו"רע" וחווה עצמו כחסר אונים ויכולות. תחושות אלו עשויות להביא לחרדה, דיכאון, פגיעה עצמית ואובדנות, בעיות הרטבה וקשיים חברתיים.

• התבגרות: השפעותיה של ההתעללות הרגשית בגיל ההתבגרות עלולות להתבטא בשתי דרכים מרכזיות, הקשורות בין השאר למשך ההתעללות. מתבגר אשר חווה התעללות כבר מילדותו עלול לשמר את הדימוי העצמי השלילי אשר נבנה בילדות ולסבול מדיכאון, אובדנות, הפרעות סומטיות והפרעות אכילה. כמו כן, אופייניים הסתגרות והיעדר קשרים עם בני הגיל והמשפחה.

במקרים בהם מתחילה ההתעללות הרגשית בהתבגרות עשוי המתבגר לחוות אותה כלא צודקת ולפנות להתנהגות מרדנית הכוללת התקפי זעם, אלימות, ונדליזם, בריחה מהבית ושימוש בסמים ואלכוהול.