אנמיה המוליטית היא מחלה המטולוגית, הנחשבת לסוג של אנמיה - הפרעת דם נפוצה המתרחשת כאשר בגוף יש פחות תאי דם אדומים מהרגיל. תאי דם אדומים נושאים חמצן מהריאות לכל חלקי הגוף. באנמיה המוליטית, ספירת תאי הדם האדומים הנמוכה נגרמת בעקבות הרס, ולא בגלל תת-ייצור, של תאי דם אדומים. זה בעצם גורם לכך שתאי דם אדומים נהרסים מהר יותר מייצור של מח העצם. ישנם שני סוגים של אנמיה המוליטית[1]:
אנמיה המוליטית תורשתית - נגרמת בעקבות פגם בתאי הדם האדומים עצמם ונוצרת כאשר גן אחד או יותר השולטים בייצור תאי דם אדומים אינם פועלים כראוי. במצבים אלה, תאי דם אדומים נהרסים מוקדם מהרגיל.
אנמיה המוליטית נרכשת (כולל אנמיה המוליטית אוטואימונית) - נגרמת על ידי גורמים מחוץ לכדוריות הדם האדומות, כגון נוגדנים מהפרעה אוטואימונית, וירוסים, תרופות ועוד. במצבים אלה, בדרך כלל מיוצרים במח העצם תאי דם אדומים בריאים, אך מאוחר יותר הם נהרסים בזרם הדם או נלכדים בטרם עת וממוחזרים בטחול.
[4] אנמיה המוליטית עלולה להיגרם ממצבים תורשתיים המשפיעים על תאי הדם האדומים, מזיהומים מסוימים ואפילו מעירוי דם של סוג דם לא מתאים. מצבים תורשתיים נפוצים הגורמים לאנמיה המוליטית הם:
אנמיה חרמשית - במחלה זו הגוף מייצר תאי דם אדומים בצורה חריגה הלכודים בכלי דם קטנים, בטחול או בכבד.
תלסמיה - קבוצה נוספת של הפרעות דם תורשתיות הגורמות לגוף לייצר תאי דם אדומים לא תקינים שנהרסים בקלות.
מחסור ב-G6PD - הפרעה גנטית המשפיעה על אנזים המגן על תאי דם אדומים. כאשר רמת האנזים הזו יורדת, תאי דם שנחשפו לזיהומים או לתרופות מסוימות מתפרקים.
זיהומים הקשורים לאנמיה המוליטית כוללים:
מלריה - מחלה זו מתרחשת כאשר יתושים נגועים בטפילי מלריה זעירים נושכים אנשים ומשאירים טפילים במחזור הדם. ללא טיפול, מלריה עלולה לגרום לאנמיה המוליטית.
קדחת הכתמים של הרי הרוקי - זיהום המתפשט כאשר קרציות הנגועות בחיידק ריקציה נושכות אנשים.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ספירת דם 
כריתת טחול 
תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפידים 
