היוריסטיקה (Heuristic)
אילו היינו חושבים באופן מקיף ומעמיק על כל שבב מידע אשר נקלט בחושינו, הייתה התנהלותנו בעולם איטית ומסורבלת. התנסיותינו בעולם ויכולות הלמידה שלנו, יוצרות לנו "קיצורי דרך" מחשבתיים אשר הופכים את תהליכי עיבוד המידע למהירים יותר אך גם למדוייקים פחות.
החוקרים הקוגניטיביים זוכי פרס הנובל טברסקי וכהנמן, טענו כי שימוש באותן היוריסטיקות, פעמים רבות מוביל להסקת מסקנות מוטעית, זאת בניגוד לצורת חשיבה איטית יותר, המצריכה מאמץ קוגניטיבי ובעלת ביסוס לוגי. למשל, כאשר שואלים אנשים מה גורם המוות הנפוץ ביותר, תאונות דרכים או דלקת ריאות, רובנו נבחר בתאונות דרכים, למרות שבפועל התשובה הנכונה היא דלקת ריאות. טעות זו, המהווה דוגמא לשימוש בהיוריסטיקת הזמינות, מתרחשת מפני שאמצעי התקשורת מדווחים על יותר תאונות דרכים, מאשר על אנשים הנפטרים מדלקת ריאות, כך אנו מקבלים את הרושם שתאונות דרכים הן שכיחות יותר ואנו נוטים לשכוח שקשישים רבים, למשל, נפטרים מדלקת ריאות.
ישנן מספר סוגים של היוריסטיקות:
• היוריסטיקת הזמינות - הנטייה להעריך את שכיחות האירוע על-פי הקלות בה הוא צץ בתודעתנו.
• היוריסטיקת ההדמיה - הנטייה להעריך את שכיחות האירוע על פי הקלות בה ניתן לדמיין אותו.
• היוריסטיקת היציגות - הנטייה להעריך שתופעה שייכת לקטגוריה מסיימות, על-פי מידת התאמת מאפייניה למאפייניה של הקטגוריה.