בדיקת דימות רפואי לאבחון (Diagnostic medical imaging)

הדימות הרפואי הוא אבחוני במהותו ומטרתו לאפשר התבוננות לתוך הגוף פנימה, לסקור את האיברים הפנימיים ולזהות תהליכים חולניים (פתולוגיים) בתוכם. כל אלו בשיטות שאינן פולשניות, ככל האפשר, כלומר, ללא צורך בניתוח ואף לא בהחדרת מכשירים כירורגיים לגוף. הרופא העוסק בתחום זה נקרא רדיולוג (Radiologist) והוא נעזר בטכנאי רנטגן, רנטגנאי, לביצוע פעולות הדימות השונות.
בדיקות הדימות הראשונות מיוחסות לסוף המאה ה-19 עם גילוי קרני ה-X ותופעת חדירתן אל תוך גוף האדם, על ידי וילהלם קונרד רנטגן (1895). השיטה נקראת על שמו: "קרני רנטגן" והוא זכה לפרס נובל בשנת 1901 על תגליתו זו. העיקרון מתבסס על הפקה של אלומת קרניים אלקטרו-מגנטיות בעלות גל קצר ואנרגיה גבוהה. קרניים אלו יכולות לעבור אל פנים גוף האדם ולהשאיר את רישומן (בדומה לאור) על סרט צילום רגיל הממוקם מאחוריו. לעיתים, מוחדרים לגוף חומרי ניגוד (Contrast agents) בשתייה, בחוקן או בהזרקה לתוך-הווריד, על מנת לצבוע באופן זמני את איברי המטרה. הם מתאפיינים במספר אטומי גבוה, ובעובדה שהם מופרשים מהגוף בתוך זמן קצר. כבר מן הצילום הראשון שצולם מעולם, צילום כף ידה של אשתו של וילהלם רנטגן, ניתן היה לעמוד על הפוטנציאל אך גם על המגבלות של טכנולוגיית הרנטגן. בצילום ניתן היה להבחין בעצמות כף היד, אך המורכבות הגדולה של הרקמות הרכות כגון שרירים, גידים, עצבים וכלי דם לא השתקפה בצילום. השדרוג של הרנטגן הרגיל לטומוגרפיה מחשבית (CT) התאפשר הודות לניצול שפופרת רנטגן נעה, לביצוע מספר רב של חשיפות בזמן קצר, ולהסתייעות בחיישנים לקליטת התמונה. בעזרת ה-CT ניתן להתגבר על המגבלה של צילום הרנטגן המקורי, להבחין בין שלושה סוגי רקמה (עצם, אוויר, רקמה רכה) ולזהות תת-מרכיבים רבים נוספים. כמו כן בעזרת ה-CT ניתן היה לראשונה לבנות תמונה תלת-ממדית של הגוף (במקום דו-ממדית), וחידוש מהותי נוסף - אפשר לתת ערכים מספריים לרקמות שונות, ועל ידי כך לנתח באופן אובייקטיבי יותר ממצאים שונים מבלי להיות תלוי אך ורק בהתרשמות סובייקטיבית של העין.
הדיון בבדיקות רנטגן דורש התייחסות לנושא הקרינה. לרקמות שונות בגוף יש רגישות שונה לקרינה. לכן מנת הקרינה הבטוחה יכולה להיות שונה מאיבר לאיבר. קרינת הרקע הממוצעת שאליה חשוף אדם על פני כדור הארץ במשך שנה היא כ-mSv3 (מקורה בקרינה קוסמית מהחלל החיצון וממקורות רדיואקטיביים על כדור הארץ). צילום בית חזה, לדוגמה, שווה ערך מבחינת קרינה לשלושה ימי חשיפה לקרינת רקע. בדיקת ה-CT לעומת זאת כרוכה במנת הקרינה הגבוהה מבין אמצעי הדימות השונים, ויכולה להגיע לשלוש שנות קרינת רקע.
פיתוח הדימות בעזרת גלי-שמע בתדר גבוה, העל-שמע (Ultra-sound), הביא לשינוי מהותי בדימות. היעדר השפעות של קרינה מאפשר בדיקת נשים בהריון, עוברים וילדים. בבדיקת על-שמע ניתן להפיק כ-25 תמונות בשנייה ולכן היא איננה רגישה לתזוזה של הנבדק. עלותה נמוכה באורח ניכר בהשוואה לטכנולוגיות אחרות ואין לה כמעט דרישות תשתית. מסיבות אלו הטכנולוגיה פופולרית מאוד וקצב התפשטותה הוא המהיר ביותר לרבות בארצות מתפתחות. הבעיה העיקרית היא התלות במיומנות הבודק.
באמצעות הדימות בתהודה מגנטית - MRI (Magnetic Resonance Imaging) אפשר להעמיק את הידע אשר נרכש בבדיקות CT. שיטה זו יכולה לספק את ההפרדה הגבוהה ביותר בין רקמות שונות ומכאן יעילותה הגבוהה בזיהוי מחלות. ניתן בעזרתה לזהות מרכיבים כימיים של רקמות שונות ומרכיבים ממאירים, וכן ניתן לזהות שינויים תפקודיים כמו צריכת חמצן מוגברת (Functional MRI). חרף יעילותה הבדיקה איננה פופולרית בשל שלושה חסרונות עיקריים: עלות הציוד הגבוהה, תשתית מסורבלת וסריקה איטית.
פיתוח טכנולוגי נוסף באותה התקופה (שנות ה-70) היה שפופרת רנטגן המבוססת על מוליבדן אשר הפחיתה במידה רבה את הקרינה, הגבירה את החדות ונתנה תאוצה לממוגרפיה המודרנית (צילום שד).
החשיבות הגדולה של התפתחות אמצעי הדימות היא ביכולת לקבל מידע רב ללא נזק כלשהו, או במינימום נזקים לנבדק. ככל שהשיטה פחות פולשנית ניתן להחיל אותה על אוכלוסיית יעד רחבה יותר ובמקרים קלים יותר.
הדימות שהיה ביסודו תחום אבחוני, מתפתח לכיוונים חדשים אשר המאפיין אותם הוא המגמה הטיפולית.
החשובים שבהם: פעולה מונחית דימות (Imaging guided procedure), דימות לצורך הכוונה של הפעולות הטיפוליות תוך מזעור הנזק של הניתוח. לדוגמה, דגימה של ממצא מעורר חשד בתוך הגוף (ביופסיה) בעזרת מחט מונחית על ידי על-שמע או CT, במקום ניתוח לשם התקנת ביופסיה לאבחון. הכחדת גידולים על ידי הקפאה (Cryogenic therapy) או על ידי חימום לחום שמעל 60 מ"צ (Thermal ablation) או על ידי הזרקת אלכוהול לתוכם.
תפקיד הדימות בשיטות שהוזכרו הוא לאבחן את הגידול, לכוון אליו את המחט, לנטר את השינויים הטיפוליים בזמן אמת ולעקוב אחר נסיגת הטיפול או הצלחתו.
דימות תפקודי - Functional Imaging (תפקוד המוח בזמן אמת). תפעול מרכזים שונים במוח כרוך בצריכת חמצן מוגברת (גם תופעה זו היתה ידועה כבר בסוף המאה ה-19). באמצעות בדיקת MRI ניתן לזהות שינויים הנובעים מצריכה מוגברת, בזמן אמת כמעט, וכך לעקוב אחר המוח בעבודתו ובזמן תגובתו לגירויים יזומים מוטוריים, רגשיים ואינטלקטואליים.

ד"ר גרייף משה