פסיכולוג רפואי (Medical Psychologist)
במחקרים שנערכו בתחום זה נמצא כי משתנים פסיכולוגיים אישיותיים ומצביים משפיעים באופן משמעותי על תחלואה, התמודדות עם מחלות והתערבויות רפואיות, תהליכי החלמה, שיפור המצב הבריאותי ושביעות הרצון הכללית של החולים וכי התערבויות פסיכולוגיות הנוגעות להיבט הרגשי, הקוגניטיבי, וההתנהגותי של האדם ומשפחתו, כמו גם התערבויות פסיכו-חינוכיות, יכולות לסייע בהתמודדות.
פסיכולוג רפואי הינו אדם אשר סיים תואר שני לפחות בפסיכולוגיה והתמחה בתחום הפסיכולוגיה הרפואית.
עבודתו של הפסיכולוג הרפואי מתבצעת בשני תחומים מרכזיים:
א. התחום הטיפולי: במסגרת עבודתו הטיפולית עוסק הפסיכולוג הרפואי בליווי, ייעוץ וטיפול באנשים המתמודדים עם קשיים סביב מצבים רפואיים וגופניים. במסגרת עבודתו הטיפולית מבצע הפסיכולוג הרפואי מספר סוגים של התערבויות רפואיות:
• ליווי והכנה להתמודדות עם טיפולים רפואיים: פרוצדורות רפואיות רבות עלולות ליצור לחץ, חרדה וקושי עבור החולה ובני משפחתו ולפסיכולוג הרפואי ידע וכלים המאפשרים לו ללוות התמודדויות אלו. במסגרת עבודתו מציע הפסיכולוג הרפואי לחולה ולבני משפחתו תמיכה וליווי ומקנה להם כלים ומיומנויות שיקלו עליהם את ההתמודדות. כך, למשל, עשוי המטפל ללמד מטופל העומד בפני ניתוח טכניקות להתמודדות עם מצבי לחץ כגון טכניקות הרגעה עצמית, שימוש בביופידבק וכן הלאה. כמו כן, מלווה הפסיכולוג הרפואי תהליכים רפואיים ממושכים כגון שיקום אורטופדי, שיקום לאחר פגיעת ראש, טיפולים כימותרפיים וטיפולי הפריה.
• טיפול במצבים רפואיים הנגרמים כתוצאה ממצבים נפשיים: הפרעות פסיכוסומאטיות הינן הפרעות פיזיולוגיות בהן קיימים יחסי גומלין מורכבים בין מצבים נפשיים לבין סימפטומים גופניים (בעיות נשימה, לחץ דם, מחלות אוטואימוניות ועוד). ההפרעות הפסיכוסומאטיות מעצימות מצוקה נפשית מחד ומתעצמות כתוצאה ממצוקה נפשית מאידך, וכך יוצרות מעגלים שליליים סגורים. הטיפול בהפרעות אלו משלב טיפול רפואי בתסמונת הרפואית עם התערבויות פסיכולוגיות להפחתת המתח והחרדה הנובעים מהמחלה ומגבירים אותה. כמו כן, נמצאו תכונות אישיות הקשורות להפרעות מסוימות ובמקרים מסוימים אלו עשוי הטיפול להתמקד בהתמודדות עם תכונות האישיות .
ב. התחום המחקרי: התחום המחקרי מתמקד במערך הקשרים בין משתנים פסיכולוגיים לבין משתנים גופניים-בריאותיים וכן בהשפעת התערבויות פסיכולוגיות שונות על התמודדות עם מחלות ועל הטיפול בהן. דוגמא לממצא מסוג זה הינו זיהוי הקשר בין היות אדם טיפוס מסוג A (אנשים הנוטים להתרגז מהר, לנטור טינה וכד') להגברת הסיכון להתפתחות של מחלת לב.