תסמונת מינכהאוזן (Munchausen syndrome)

במחזה "החולה המדומה" מאת מולייר, ארגן, גיבור העלילה, מתאמץ לשכנע את ביתו להתחתן עם רופא משום שהוא רוצה להבטיח לו טיפול רפואי צמוד. באופן דומה, אנשים הסובלים ממחלה מדומה חשים צורך בקבלת טיפול רפואי צמוד ולשם קבלתו מביאים את עצמם לכדי מצבים רפואיים קיצוניים המצריכים אשפוזים, התערבויות רפואיות ואפילו ניתוחים.

תסמינים קליניים

הלוקים בהפרעה זו גורמים באופן מכוון ליצירת סימפטומים של מחלות רפואיות או נפשיות. הם עשויים להתלונן על כאבים גם אם אינם חשים כאב, לעוות את ההיסטוריה הרפואית שלהם ולגרום להקצנה של מצב רפואי קיים.

החולים המדומים רוצים מאד להתאשפז, לעבור בדיקות רפואיות ואף ניתוחים. במידה שמעמתים חולה מדומה עם אופייה המזויף של מחלתו, התגובה היא ברוב המקרים הכחשה ומעבר לבית חולים אחר. נראה כי המניע להתנהגות האופיינית להפרעה הוא הסיפוק הנפשי שהלוקים בה מקבלים מתפקיד החולה. המחלה המדומה המוכרת ביותר היא תסמונת מינכהאוזן.

שכיחות ההפרעה

אין מידע מדויק לגבי שכיחות ההפרעה. נראה כי ישנו אחוז אחד בקרב הלוקים בהפרעות הנפשיות שמחלתם מדומה.

אבחנה עפ"י ה-DSM

האבחנה ניתנת במידה ומתקיימים הקריטריונים הבאים:

• יצירה מכוונת של סימפטומים נפשיים או פיזיים.
• המוטיבציה ליצירת הסימפטומים היא קבלת תפקיד החולה.
• אין לאדם רווח אחר מהתנהגות זו כמו: רווח כלכלי, בריחה מהחוק או שיפור של מצב רפואי אחר.

גורמים להפרעה

ישנו קושי בזיהוי הגורמים להפרעה, בשל שכיחותה הנמוכה והקושי באבחונה. עם זאת ישנם כמה גורמים פסיכולוגיים וביולוגיים שמשערים כי הם קשורים להפרעה.

• גורמים פסיכולוגים - ישנן כמה השערות פסיכולוגיות לגבי התפתחות ההפרעה:

- ישנם חוקרים הסוברים שהפרעה זו נגרמת כתוצאה מדחייה של האם או מהיעדר אב בזמן הילדות. החולה שואף למצוא ברופא או אחות דמות טיפולית בכדי למלא את חסכי הילדות.
- השערה אחרת מציעה כי במקרים קיצוניים ההפרעה היא ביטוי למזוכיזם. החולה המדומה מעוניין לעבור הליכים רפואיים מכאיבים במטרה לכפר על חטאים אמיתיים או דמיוניים.
- ישנה אפשרות כי ההפרעה היא ניסיון לשחזור של טראומת עבר, שכללה אשפוז או התערבות רפואית.
- זהותם האישית של אנשים הלוקים במחלה מדומה מעורערת והדימוי העצמי שלהם משובש, בדומה לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית.

• גורמים ביולוגיים - מחקרים שונים מצאו שהגורם להפרעה זו הוא פגיעה בתפקודים המוחיים.
לא נמצאו גורמים גנטיים המעורבים בהופעת מחלה מדומה.

טיפול

על אף שהרופאים ו/או הפסיכיאטרים מרגישים מרומים עם הגילוי שהסימפטומים של החולה שקריים, עליהם להמשיך להעניק לו טיפול ודאגה. אין טיפול ספציפי שנמצא אפקטיבי, אך נראה כי הטיפול המועיל ביותר להפרעת מחלה מדומה הוא טיפול פסיכותרפי, לצד הליווי הרפואי.