נמק (נקרוזה) (necrosis, necrose)

מוות של חלק מן התאים של איבר או של רקמה, או של כל התאים, שנגרם על-ידי מחלה, פציעה, פגיעה כימית, או הפרעה באספקת הדם (ראה נמק - גנגרנה).
נמק גבינתי קורה בשחפת ריאתית, כאשר רקמת הריאה נעשית רכה, יבשה ודמויית-גבינה.