נפגעי חרדה (People suffering from shock)

"במקום שבעה פצועים ועשרות נפגעי חרדה..." בישראל, למרבה הצער, מכירים כולם את הביטוי נפגעי חרדה שהפך למוכר ושכיח עקב כך שהוא נלווה פעמים רבות לנפילת טילים. מי ומה הם נפגעי החרדה הללו, כיצד ניתן להתמודד במידה ונפגעת, והאם ומתי יש צורך בסיוע מקצועי?

נפגעי חרדה - הגדרה

נפגעי חרדה הם אנשים שהיו נוכחים באירוע טראומתי שכלל איום ממשי על שלמותם הגופנית ו/או הנפשית וכתוצאה מכך מראים תגובות גופניות, התנהגותיות ורגשיות של חרדה. בין התגובות הללו עלולים להכלל: רעד, הזעה, דפיקות לב מואצות, עילפון, צעקות, קפיאה במקום, פחד עז, תחושת חוסר אונים, בכי וכן הלאה. ברוב המקרים, נפגעי החרדה יתאוששו ממצב החרדה בו היו שרויים בחלוף מספר דקות או שעות, כאשר תחלחל ההבנה שהסכנה חלפה.

יש להדגיש שלא כל האנשים הנמצאים באירוע טראומתי מוגדרים כנפגעי חרדה, אלא רק האנשים המראים תגובות חרדה גם לאחר שהאירוע חלף. לא ידועה הסיבה לכך שאנשים מסויימים הופכים לנפגעי חרדה ואחרים אשר עברו את אותה חוויה מגיבים באופן שונה, אך ישנן סברות כי ההבדלים בתגובה נובעים ממידת הסכנה של האירוע, אובדנים בחיים וברכוש שנגרמו או לא נגרמו כתוצאה מהאירוע ומהחוויה הסובייקטיבית: לאנשים שחשו חוסר אונים וקרבה למוות ישנו סיכון גבוה יותר להפוך לנפגעי חרדה מאשר לאנשים אשר חוו שליטה ויכולת התמודדות בזמן האירוע. גם ההיסטוריה האישית משפיעה על האופן בו נגיב לאירוע המאיים ועל התגובה שלנו אליו.

נפגעי חרדה - כיצד מתמודדים?

נפגעי חרדה מטופלים ברוב המקרים על ידי כוחות ההצלה וצוותים פסיכולוגיים המגיעים לאזור בו התרחש האירוע. הטיפול הראשוני כולל בדרך כלל הרגעה ומתן אפשרות לספר על החוויה מהאירוע והרגשות שליוו אותו. כאמור, רוב נפגעי החרדה יתאוששו תוך זמן קצר וישובו לתפקוד רגיל, כאשר ישנם מספר אלמנטים העשויים לסייע בהתמודדות:

• תמיכה: בנאלי - אך בכל זאת נכון: נפגעי חרדה זקוקים לתמיכה, עידוד והקשבה. חלק מהנפגעים ירגישו צורך לחזור על הסיפור שוב ושוב וחלקם לא ירצו לדבר על חוויתם אלא רק להיות עם האנשים שאיתם הם מרגישים בטוחים. יש להקשיב לצרכיהם של נפגעי החרדה ולהיענות להם.

• להישאר יחד: במקרים רבים נפגעי חרדה מורחקים מהאזור בו התרחש האירוע הטראומתי ומשום כך מופרדים מבני המשפחה שלהם והסביבה הקרובה. למרות שההתרחקות ממקום האירוע עשויה להביא להקלה מיידית, שיטה זו אינה יעילה וחשוב להשאיר את נפגע החרדה בקרב האנשים הקרובים לו שיכולים לספק לו את התמיכה והמענה שהוא זקוק להם.

• חזרה לשגרה: על אף הנטייה לתת את האפשרות לנפגעי חרדה "לנוח" ו"להתאושש לאט לאט", החזרה לשגרה של בישול, עבודה, טיפול בילדים וכו' משקמת את האדם מתחושת חוסר האונים ומסייעת להתמודדות.

• להימנע מהימנעות: ישנו היגיון בכך שנפגעי חרדה יעדיפו להתרחק ככל האפשר ממקומות ומצבים המזכירים את האירוע הטראומתי, אך ההימנעות אינה מועילה וגורמת להתקבעות ולהחמרה של הפחד, ולאף להתרחבותו. לדוגמא, נפגעי חרדה עשויים להימנע מלהגיע למקום בו נפל הטיל, ועם הזמן להתחיל להימנע גם מאזורים נוספים ביישוב, ובהדרגה אף להפסיק לצאת מהבית.

נפגעי חרדה ופוסט טראומה, או: מתי צריך טיפול?

נפגעי חרדה הם אנשים המגיבים בחרדה במשך זמן קצר בעקבות האירוע, אך אין זה אומר שמדובר בהפרעה פוסט טראומטית, שכן הפרעה פוסט טראומטית תאובחן רק כאשר גם חודש לאחר האירוע עדיין מתקיימים סימפטומים של חרדה, הימנעות מגירויים שמזכירים לאדם את האירוע, זיכרונות חודרניים של האירוע וכד'.

משום כך, לא כל נפגעי חרדה זקוקים לטיפול במסגרת פסיכותרפיה - רק במידה והקשיים ממשיכים בשבועות שלאחר האירוע וגורמים למצוקה נפשית או לפגיעה בתפקוד, יש לשקול לפנות לסיוע מקצועי, לדוגמא על ידי פסיכולוגית קלינית או עובד סוציאלי, או איש מקצוע אחר. כיום ישנו טיפול קצר מועד המכוון להקלה על הסימפטומים החרדתיים-טראומטיים ולחיזוק יכולות ההתמודדות.