נזלת

תשובה: אלרגיה, על אף הדיעה הרווחת באוכלוסיה הכללית, יכולה להופיע גם בגיל מבוגר. נקודה חשובה נוספת היא העובדה שבמקרים רבים אין אנו מוצאים את האלרגן, כלומר את הגורם המעורר את האלרגיה. אם את רואה קשר ברור לחלוטין בין המעבר שלך לדירת המרתף ובין הופעת האלרגיה והימשכותה עד עתה, ייתכן שהאלרגן קיים בסביבת חייך, וכל עוד את נחשפת אליו, תסבלי מאלרגיה. האם כאשר את נוסעת לתקופת מה, ואינך גרה בדירתך, הסימפטומים שוככים? אם כך הדבר, סביר להניח שאכן קיים גורם המעורר את האלרגיה בסביבת החיים שלך - ייתכן שבדירתך, ייתכן שבעבודתך וייתכן אף שבשכונה בה את מתגוררת. אין ספק שמאוד לא נעים להפוך מאדם בריא לאדם הסובל מנזלת כרונית. האפשרויות הפתוחות בפנייך הן ניסיון חוזר לזהות האלרגן (תבחיני אלרגיה עדכניים) והימנעות ממנו. אפשרות נוספת היא טיפול תרופתי בימים בהם הסימפטומים קשים במיוחד. כיום קיימות תרופות חדשות נוגדות אלרגיה עם תופעות לוואי מינימליות. טיפולים משלימים כאלה ואחרים, אומנם עוזרים בהרבה מקרים של מחלות אחרות, אך אינם מאוד מוצלחים בטיפול באלרגיה. אני ממליץ לפנות שוב למומחה לאלרגיה, לבצע שוב את תבחיני האלרגיה, ליטול טיפול סימפטומטי בימים הקשים יותר, ואם יש קשר ברור לסביבת חייך, אף על פי שזה לא פשוט כלל, ייתכן שמעבר דירה ישפר את איכות חייך מבחינת האלרגיה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: הפרעות בחוש הריח והטעם עשויות לנבוע מגורמים שונים, ולכן ברבים מן המקרים יש צורך בהערכה רב-תחומית, הכוללת את רופא המשפחה, רופא אף-אוזן-גרון (אני מניחה שהוא זה שהמליץ על כריתת הפוליפים), נוירולוג, רופא אלרגיה ורופא שיניים. השכיחות של הפרעה בחוש הריח עולה עם הגיל, ולפי הערכות שונות, ל-50% מן האנשים מעל גיל 60 יש ירידה בחוש הריח. הגורמים האפשריים לאיבוד הדרגתי של חוש הריח והטעם כוללים נזלת אלרגית, פוליפים באף, זיהום ויראלי במערכת הנשימה העליונה שעשוי לגרום לפגיעה קבועה או חולפת בחוש הריח, שימוש בתרופות (ביניהן תרופות הנמצאות בשימוש שכיח, כמו תרופות מסוימות נגד יתר לחץ דם או סוגי אנטיביוטיקה שונים), חבלות ראש, חשיפה לכימיקלים במקום העבודה, עישון וצריכת אלכוהול. סיבות נוספות הן מחלת שיוגרן (Sjogren, דלקת הגורמת להרס בבלוטות הרוק והדמעות, ולכן ליובש בפה הגורם לשינוי בטעם), ובמקרים נדירים גם סוכרת ותת-פעילות של בלוטת התריס. גם חסרים תזונתיים, בעיקר חסרים של ויטמינים (למשל B12) עשויים לפגוע בחוש הריח. במסגרת הערכת הבעיה יש להיבדק על ידי רופא אף-אוזן-גרון, שיבדוק את חלל האף ואת הסינוסים, משום שמחלות באיברים אלה פוגעות לעתים קרובות בחוש הטעם והריח. נחוצה גם בדיקה נוירולוגית, כדי לראות אם יש ממצאים נוירולוגיים נוספים. לרופא המומחה לאלרגיה תפקיד בהערכת נזלת אלרגית ולא אלרגית, וכן בהערכת רגישות יתר לחומרים בבית ובמקום העבודה. גם יש להעריך את מצב חלל הפה, משום שמחלות וזיהומים בחלל הפה עשויים להשפיע על חוש הטעם. ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה: ברצוני לקבל פרטים בנוגע לתוצאות הבדיקה Staph. aureus. תוצאות הבדיקה הן Methycillin Sensitive Staph.aureus (MSSA) הבדיקה נערכה לבני בן השנתיים לאחר שעבר ניתוח כפתורים ואדנואידים לפני כחודש. מאז הוא עם נזלת שלא נגמרת ופצעים מסביב לאף. הוא טופל במוקסיפן ולאחר מכן באוגמנטין, וכעת בתרודרם (משחה אנטיביוטית). אודה לכם על עצה כיצד להמשיך מכאן: האם כדאי לבצע ספירת דם? האם כדאי לבצע תרבית נוספת או יותר רחבה, על מנת למקד את סוג החיידק? כיצד ניתן לפתור את בעיית הנזלת? חשבתי שלאחר הניתוח זה ישתפר. יש כמה אפשרויות. יתכן שזו נזלת אלרגית, ואז הטיפול צריך להיות בתכשירים אנטיאלרגיים המתאימים לטיפול בילדים על גיל שנתיים). אם הנזלת מוגלתית, יתכן שיש זיהום חוזר בחיידק (אם הילד במעון ייתכן שהוא נדבק שם שוב ושוב), או שהאנטיביוטיקה לא עזרה. בדרך כלל אין צורך בתרבית נוספת, אבל אולי יש מקום לטיפול אנטיביוטי מונע אם הנזלת מאוד מפריעה. מה שחשוב מאוד זה ללמד את הילד לקנח את אפו כמו שצריך, וכדאי שיהיה במעקב של רופא אף-אוזן-גרון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [03/03/2009]

תשובה: Somnoplasty ע"י גלי רדיו הוא סוג של ניתוח להפחתה ברקמות החיך הרך לאנשים הסובלים מנחירות, בדומה לניתוח בלייזר. שיטות לא פולשניות אלו הן פיתוח של ניתוח בשם vulopalatopharyngoplasty שמכוון אף הוא להסרת רקמה עודפת מהחיך הרך. לניתוח זה שיעורי הצלחה גבוהים, ועל בסיס זה פותחו שיטות הלייזר וגלי הרדיו שמבוצעות בהרדמה מקומית בלבד, שאף להן שיעורי הצלחה טובים. לפני שפונים לניתוח מומלצת בכל זאת ירידה במשקל, הימנעות מסיגריות ואלכוהול, וטיפול בנזלת אלרגית, אם קיימת. שיטות שמרניות נוספות המפחיתות את הנחירות הן שימוש במרחיב חיצוני לנחיריים ובמתקנים הממוקמים בפה בזמן השינה. אני מציעה להתייעץ שנית עם הרופא שלכם לגבי כדאיות הניתוח בשלב זה, או מיצוי אופציות לטיפול שמרני כאמור, ורק אז פניה לניתוח אם אין שיפור.