אישיות סכיזואידית (schizoid personality disorder)

האם אפשר לקבל את הפרטים של ד"ר קרני? איך אפשר לפנות אליה? מה שמה הפרטי? תודה🙏

אני בגיל ב4 וגיליתי רק עכשיו שיש לי את הבעי׳ה הזאתי עד לפני 3 שנים לא ראיתי שום בעיות בי אבל ב3 שנים האחרונות הכל צף ועד עכשיו אני רואה וחיי את זה, גיליתי שזה בעי׳ה רק לפני כמה שבועות. ואני עושה טיפול עם רופא ואני רואה שיפור גדול אבל עדיין רחוק

אשצח לדעת איך החלמת

דה ריאלי שמחה מריטלין

הי אך אפשר לצור קשר איתך

הי אך אפשר לצור קשר איתך

רציתי לדעת אם יש לך מידע לגביי תוספי תזונה ראיתי שכתבת על זום וכל אומגה אני סובלת מחרדות בעיקר פחד אחרי שנים של התמודדות עם אנורקסיה על רקע תקיפות מיניות וניקור משפחתי זה בשיא הקיצור. אוהבת אלכוהול לכן מחפשת ישועה ומזור לדיכאון וחרדה דרך מוצרים טבעיים . עזרה דחופה

אשמח אם תקדישי לי ותכתבי מה עזר לך לצאת מהבעיה הזאת מה לקחת בפועל בכימי או בטבעי אודה לך מאודדד

פרוויג׳יל עזר לי לצאת מהמחלה הנוראית הזאת אחרי אין ספור תרופות פסיכיטריות וגם אנטי פסכטיות כלום לא עזר עד שאלוהים שלח לי תרופה בשם פרוויגיל ממליץ לכל מי שסובל מהמחלה הזאת לנסות תתרופה למרות שאצל כל אדם היא משפיע אחרת בהצלחה...

הי אשמח לדעת איך את?

דני שלום, אני סובל מהתופעה כבר כמה חודשים, מעניין אותי איך יצאת ממנה.. אם תרצה לספר תודה

אני לא רופא אחי אבל זה נשמע כמו בעיה נוירולוגית כדאי שתבדוק את זה. חוץ מזה טיפ שלי אני מתמודד משהו כמו חודש עם דה ריאליזציה ופרסונליזציה בשילוב עם חרדות, כשאתה בהתקף תזכור להגיד לעצמך אחי אתה בהתקף. זה הכל. זה בא והולך. בעיקר תשלים עם המצב אל תנסה להילחם בזה.

היי תמר אפשר לדעת איך התמודדת עם הבעיה ? איזה טיפול הכי עזר לך ? האם אפשר לצאת מהמצב עם טיפול נוסף חוץ מכדורים ..

לקחתי ריטלין לפני כחצי שנה ומאז התחלתי להרגיש פחות אני זוכר שכבר יום אחרי פחתה לי ההנאה והרגש ממוזיקה וכדו האם זה יכול להיגרם מזה ?

חוויתי התקף חרדה קשה לפני 4 שנים ומאז בערך אני מרגישה חלק מהתופעות של דפסונליזציה, פחות ניתוק מהגוף ומהמציאות, יותר לא מרגישה כלום והרגשה שהמוח רייק לגמריי, לא מצליחה להתרכז ולחשוב אפילו דברים פשוטים גם ירידה בזכרון. ממש קשה לי עם זה אשמח לדעת אם גם חווית את זה ואם זה עבר? תודה.

אני מגיל קטן עם חרדות חוסר ביטחון קשב וריכוז ocd גם הכל נוצר מגיל קטן ההורים לא הסתדרו הכל השפיע עלי ותפס אותי ומגיל קטן שמרתי והדחקתי הכל חרדות מכל דבר מבחוץ מאנשים מכל דבר אבל לא ברמה שזה יורגש אצלי בראש לפני שנה כתוצאה ממשו שקרה לי שפחדתי שחקרה וזה בסוף התממש חוויתי התקף חרדה חזק מאוד אולי גם טראומה לא יודע במדויק איך להגדיר את זה אבל הייתי מאותו בוקר שאחרי הלילה כמו זומבי כמה שבועות לא מדבר עם אף אחד בתוך עצמי זרמים ידים רגליים תחושה מוזרה בראש בעת הליכה שיגרתית מרגיש תחושות שאני כאילו הולך ומזגזג בהליכה וכאילו עומד ליפול תחושות מוזרות שאף פעם לא הרגשתי וגם ניתוק לא באמת חווה תמציאות ותחום יום באופן רגיל כמו בועה וזה כבר שנה איתי ועדיין לא עבר לפעמים זה חוסר והכל רגיל אבל זה חוזר לזמן מאוד קצר..!אני לא משתמש בשום כדורים ושום כלום לא מאמין בכלל בבריאות הנפש לא בכדורים בפרט למרות שמיואש..אולי בטיפול cbt

יצאת מהניתוק לחלוטין? החלמת מזה ? לי זה התחיל אחרי לידה ואני עם זה כבר שנה ו8. יש סיכוי שזה יעבור? במה טופלת אצלה אם אפשר לשאול? באילו תרופות שגרמו לניתוק לעבור?

אפשר לדבר איתי כאן בפורום

היי תמרי אני מעוניינת לדבר איתך איך אפשר?

אני חווה את זה במשך 5 שנים לסירוגין התקפים שהיו באים הולכים, בזמן האחרון במשך חודשיים כבר בנתק תמידי אפשר להתייעת איתך בבקשה

ראשית אציין שאני לא רופא וללא ידע רפואי ומשתף כאן מניסיון מוכר בלבד. תופעת ניתוק הכוללת ניתוק רגשי מהסביבה ומתח וחרדה עקב כך יכולה להגיע כתוצאה משימוש בסמים קלים כמו מריחואנה ממקרה פרטי שידוע לי, זה בהחלט חולף. זה המון בראש. צריך להיות רגועים, לשתף אדם קרוב -שיבין וירגיע אתכם! לאכול אוכל שטוב לפעילות המוח כמו שקדים, אגוזים, בננות, אבוקדו, שיבולת שועל ועוד שניתן למצוא באינטרנט. לא יזיק למוח לקבל קצת חיזוק בתקופה הזאת. עיסוי לראש יכול להזרים את הדם ולהקל את כאבי הראש אם ישנם. והכי חשוב אמונה. אמונה שמצבכם משתפר ויהיה מצויין! הרבה תפילות.. (אינני אדם דתי אך מאמין בכוחה של אמונה ומפרא) באופן אישי הרגשתי שיש מי ששומע ויש מי שמרפא. גם המדע מייחס חשיבות עצומה לכוח של אמונה. הכל חלף. ודי עם העישונים.. המוח דבר חשוב. ממה שאני מבין התופעה יכולה להיות כחלק מגמילה שהגוף חווה גם מסמים הכי קלים גם אם הדעה הרווחת היא שסמים קלים זה שטויות.. ישנו אלמנט של התמכרות. תהיו רגועים ושמחים =)

תוסה על התגובה. השאלה שלי האם הדה פרסונליזציה התפתחה אצלך כתוצאה מעישון או כתוצאה מטראומה? אני רואה שמבחינים בין השניים.. לכן שואל

היי אני בת 14 ועישנתי מריחואנה והתחלתי להרגיש מוזר בסטלה והתחלתי לפחד יום אחרי זה הבנתי שמשהו לא בסדר איתי רק אחרי 3 שבועות פנינו לקופת חולים והפנו אותי למרכז בריאות הנפש ילדים ונוער הם התקשרו אחרי יום ואמרו לגשת למיון .. גשנו אליהם והביאו לי פסכיאטרית והיא הביאה לי כדורים ואני צורכת אותם רק 3 ימים אני לא מרגישה ממש שינוי אבל מקווה שבעוד שבוע שניפגש עם הפסכיאטרית זה ישתפר קצת... איך לך זה עבר ואחרי כמה זמן ?

אני רוצה להתייעץ לגבי הנושא שהתמודדת איתו.

אני סובל מזה הרבה מאוד זמן בערך מאז שנולדתי ויש לפעמים תקופות יותר רגועות מה הסיכויים שזה יעבור לגמרי אם זה כרוני זה עצוב לגמרי בנוסף להפרעה התפתחו לי אוסידי הפרעת חרדה כללית ודיכאון ועוד כמה דברים מה עושים?

עברתי מקרה דומה לשלך , רק שלי זה נתקע לשנתיים ... בסופו של דבר הצלחתי לצאת מזה אבל כשאני חוזר לעשן מריחואנה זה חוזר בפול פאוור, אז נעלם אחרי שבוע. אז העצה שלי עם כמה שזה קשה לעשן כמה שפחות (זה לפחות מה שאני מנסה לעשות). ולכל מי שעדיין נלחם בזה, הכל בסדר זה לגמרי משו שאפשר להחלים ממנו, תשתדלו להיות עסוקים, חברותיים, לא לפחד משום דבר בגלל זה ולהשתדל לא לתת לזה מקום. כמובן שויטמינים כמו מגנזיום, b complex, וכנראה גם אבץ למרות שלא ניסיתי תמיד יכולים לעזור. בתקופות הקשות הייתי לוקח גם ואבן לאירועים גדולים. אבל בכל מקרה אפשר לצאת מזה !! כיום אני 100 אחוז תקין חוץ מכשאני מעשן כמובן ..

https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3189734,00.html

כמויות של אומגה 3,שיסנדרה,בקופה יכולות לעזור לך ולהפחית את הניתוק בהדרגה. תחפש התכתבויות נוספות שלי עם אנשים אחרים פה, פירטתי יותר באשר לטיפול במצב הזה.

איך נפטרים מהחרא הזה אני כבר 21 שנה ככה ואף אחד לא יודע איך לעזור לי חסר לי לדבר עם אנשים להעסיק את עצמי אני לא חי באמת

מרגיש חוסר שליטה לא מזהה את עצמי במראה לא מרגיש את הסביבה אבל רואה אותה אין הרגשה של סרט או חלום לא מרגיש רובוט קושי להנות ממראה עיניים כי הכל שטוח קושי להנות משמיעה מאוכל קשה מאוד יותר מ14 שנים תחושה של חוסר תחושה מטופל כבר הרבה שנים וזה לא עובררר אין חיבור או רגשי או מהעיניים או משמיעה

היי אני סובל מדה ריאליזציה ודה פרסונליזציה עם דיכאון מאז שהייתי קטן היום אני בן 21 מכיתה ג אני באיבחונים בכל מיני מקומות ניסיתי הרבה סוגי כדורים ואף פעם לא חוויתי את החיים הייתה תקופה אחת בחיים שלי למשך שבוע שהרגשתי טיפה יותר טוב, מה אפשר לעשות?

ממליצה לך להיאבק בתחושת הניתוק באמצעות נטילת תוסף תזונה זום + אומגה 3 . יש גם לשלב אבץ, אבל בצורה מבוקרת מאוד. אם אתה מעוניין, יש לי קוקטייל שאני נעזרת בו, מוזמן לכתוב מייל ואשלח לך את הוראות הנטילה. אתה יכול לחפש על כל הרכיבים שציינתי ברשת, הם מאוד עוזרים להפרעות זיכרו ולדיכאון.

היה לי הפרעת ניתוק של חודש עקב סטרס ואובדון מימשהו עבר לי ב"ה וכעבור 4 חודשים חזר לי ניתוק חלקי והייתי בטוח שאני הולך להשתגע החרדה נמשכה 10 ימים ועברה לבד לא השתמשתי בשום כדור האם זה ככה אצל כולם הולך ובא?

שלום, אני בן 18 וחצי , הייתי מעשן מריחואנה וחשיש מגיל 17 , חשוב לציין למי שמבין בזה שהייתי מעשן הכול- כולל חומרים לא הכי טובים בלשון המעטה... באחד מן הימים בדיוק לפני חצי שנה (יש לי תאריך מדויק בראש אך לא אציין אותו ) סיימתי יום עבודה רגיל ושוב הלכתי בלילה לשבת עם חברים ולעשן, בדרך חזרה הביתה אכלתי בום רציני-התחלתי לחשוב על דברים מוזרים שלא הייתי חושב,דימיינתי קולות ורעשים ואני עצמי חשבתי שזה סתם סטלה רעה ושאני ילך לישון וזה יעבור לי . יום אחרי זה קמתי לעבודה שוב ומאז עד היום אני מרגיש מוזר כאילו אני לא אותו אדם שהייתי לפני , הראייה השתנתה , הריגושים מדברים מסויימים ועוד... כמובן שהפסקתי לעשן אבל עדיין זה לא עובר לי . השאלה היא איך אני חוזר לאותו אדם שהייתי פעם לפני אותו יום ארור ? נ.ב-חשוב לציין שבנוסף לסמים הייתי שותה גם אלכוהול מגיל 15 (אם זה חשוב) ולעיתים משלב את זה ביחד

ללילי, לרונית ולחיה שלום, דה פרסונליזציה זה מנגון הגנה מאוד יעיל של המוח. רואים תופעה זו אצל חיילים בשדה הקרב, הם נמצאים שם ולא נמצאים. ניצולי שואה מתארים שהם היו שם בזוועות ולא היו ורק כשהגיעו לחוף מבטחים הם חיו מחדש את הזוועות. ילדים משתמשים במנגנון זה הרבה מאוד. אנו כמבוגרים משתמשים בו במצבי סטרס קיצוניים. מוות של חבר קרוב הוא בהחלט מצב של סטרס קיצוני ורואים לעיתים תכופות את התופעה של דה-פרסונליזציה. הפחד מתופעה זו הרבה פעמים גורם להתמשכותה מאחר ונוצר סטרס מעצם התופעה. חשוב בנוסף לתרופות, לעבור טיפול פסיכולוגי ולעבד את הטראומה אם על ידי CBT ואם על ידי EMDR. כדי לעשות דברים אלה ניתן להגיע למטפל טוב בCBT או בEMDR. בברכה, דר' קרני רובין

תודה, זה מאוד מחזק שיש מי שיצא מזה. אני מטופלת במירו 45, וגם בשיחות, וב"ה תחושת הניתוק משתפרת לאט לאט. שמתי לב שמתי שאני עסוקה פיזית עם דברים, או נמצאת בחברת אנשים וחברה אני פחות מרגישה את הניתוק. אבל בשעות שאני לבד זה מתגבר עלי ומכניס אותי לחרדה.

תמרי תודה על כל הטיפים את נהדרת. אני יודעת שטיפול תרופתי הוא אישי וכל עניין לגופו,אני מאוד סקרנית לדעת מה איזן אותך, כמובן שאקבל בהבנה מוחלטת אם תבחרי לא לשתף. אולי תוכלי לשתף אם האיזון שלך הגיע מתרופוה מהדור החדש, ישן, או תרופה מהדור החדש עם שילוב. תודה.

עוד משהו. אל תשליכי שום דבר ממה שאת קוראת בבלוג על עצמך. זה ממש חשוב. כשקראתי שם דברים בפעם הראשונה זה ממש ייאש אותי. אבל אז העמקתי והבנתי שלכל אחד יש רקע שונה. ויש שם גם סיפורי החלמה מרגשים. ככה שממש חשוב לקחת משם רק רעיונות רפואיים או טיפוליים. תלמדי את המצב שלך. תביני אותו. ברגע שתלמדי להבין את התופעה היא תהיה פחות מלחיצה. אמנם לא נעימה, אבל תדעי לפחות למה לצפות. זה משמעותי. בנוסף תקפידי לישון טוב. ותנסי אולי גם אבץ-לי זה עזר. אבל כמובן שהשינוי המשמעותי ביותר היה כששיניתי את התרופות שלי.

תקראי לאט לאט. יש שם הרבה דברים. תעזרי במורפיקס כדי לתרגם. מי כמוני יודעת שהריכוז והזיכרון במצבי ניתוק הולכים לעזאזל. גם ממליצה לך לא רק לשרוץ ולקרוא על הנושא כל הזמן. תעשי דברים שאת אוהבת. תתנדבי בצער בעלי חיים. בעלי חיים היו אחד הדברים היחידים שהשכיחו ממני קצת את הניתוק. תראי סרטים. תפנקי את עצמך מדי פעם. זה ממש חשוב כשעוברים את התקופות האלו. ואל תשכחי גם להגיד לעצמך מילה טובה מדי פעם. תהיי החברה הכי טובה של עצמך:)

תודה תמרי1 על המענה המפורט,זה לא מובן מאליו. נכנסתי לבלוג,הוא באנגלית, האנגלית שלי טובה,זובכל זאת זה מצריך ממני מאמץ שאין לי.

זה הבלוג שבו קראתי הרבה על הפרעות הניתוק. זה מקום שהוא נטו תמיכה באנשים שסובלים מדה פרסונליזציה ודה ריאליזציה. ראוי לציין שכל העצות והמידע הרפואי שדנים בו בבלוג לא מחליף טיפול רפואי מסודר והולם, אבל בהחלט שאבתי מהבלוג הזה לא מעט. ממליצה לכן להיכנס ולהתרשם:) http://www.dpselfhelp.com/forum/

התחושה מוכרת לי היטב. דווקא התחושה שאת משתגעת מעידה על כך שבוחן המציאות שלך תקין-אנשים עם בוחן מציאות לא תקין לא מודעים לכך שיש בעייה עם תפיסת המציאות שלהם.אחד הדברים שיכולים לעזור לך ברגעים כאלו שאת מרגישה שהמוח שלך מהתל בך היא להשתמש בחושים כמו מגע. קור או חום לי עזרו. הייתה לי תקופה של כארבעה ימים שלא ישנתי והייתה לי מחשבה שהטריפה אותי שהכל חלום והכל לא מציאותי. אז התיישבתי על הרצפה והמגע של הקרקע כנגד הגוף שלי איכשהו גרם לי להבין שאני על משהו מוצק וזה נסך בי איזושהי תחושת רוגע קטנה(ותאמיני לי, זה היה קשה מאוד). תחשבי שאם שום דבר לא קיים והכל חלום-עדיין קיימת המחשבה שלך. ואם קיימת המחשבה שלך-אז משהו בהחלט קיים. זה באמת קשה. אני יודעת את זה כי חוויתי את זה על בשרי.

קודם כל, אני יכולה להרגיע אתכן שניתן להיפטר מהניתוק. אמנם זה לא קל וטריקי, אבל עם הטיפול התרופתי הנכון אפשר לעשות זאת. כמובן שזה לא הדבר היחיד שעשוי להתמודד עם התופעה. סביבה תומכת ורגועה יכולה לעזור המון.בתקופות הקשות שלי נעזרתי באומגה 3(היו לי גם הפרעות זיכרון קשות) שהקלו מעט על הסימפטומים. חשוב שתלכו לפסיכיאטר שיכול לנתח נכונה ממה נגרם הניתוק-יש סיבות רבות לו-ובכך למקד את הטיפול בתופעה. אל תפחדו אם אתן קוראות על כך שלא ניתן להיפטר מהתופעה-גם אני קראתי על כך בכמה פורומים רציניים אבל באמת שכל מקרה הוא לגופו ולא ניתן להסיק מניתוק של אינדיווידואל אחד לאחר. המלצתי היא, לכו לד"ר קרני. מה יש לכן להפסיד??

זה התחיל לי בהתקף חרדה קשה ומאז אני מרגישה סוג של ניתוק, תחושה שלפעמים המציאות היא לא אמיתית, פחד לאבד שליטה וכ"ו

יתמות ושכול

4 שנים, למעט התקופות שהלוסטרל והיפאקס השפיעו לטובה. זה התחיל אחרי מוות של חבר טוב. כשברקע שלי טראומות ילדות של ילדות ושכול.

כמה זמן את סובלת מהניתוק? אשמח אם תפרטי קצת איך הכל התפתח אצלך. גם אני רחוקה מקרני גיאוגרפית, אך הגעתי לנקודה כזאת שכבר הייתי מוכנה לעשות כל דבר בשביל להחלים.

תודה על המענה תמרי.ד"ר קרני רחוקה ממני גיאוגרפית וזה עלול להקשות על הטיפול. אני כבר בניסיון שלישי של טיפול, לוסטרל הגבתי מצויין שנה והתפציה עמידות. ויפאקס, הגבתי מצויין 5 חודשים והתפתחה עמידות וכית שלושה שבועות עם סימבלטה, אין עדיין שיפור,רק גיהנום. החלפתי פסיכיאטר, אני מותשת, סובלת. ובאינטואיציה שלי המזור לא יגיע מהסימבלטה וזה כל כך מפחע. אותי.

החלפתי את הפסיכיאטר הקודם שלי ועברתי לד"ר קרני... :) ממליצה בחום

היי תמרי. איך נפטרת מההפרעה?אני מיואשת לחלוטין

כאחת שסבלה מהתופעה הידועה והחלימה ממנה(מעולם לא צרכתי סמים), אני ממליצה לך בחום רב להימנע מהמשך עישון. דה פרסונליזציה זו תופעה שקשה מאוד להיפטר ממנה, ואם את חווה את התופעה הזאת שוב ושוב כשאת מעשנת-הגוף שלך מאותת לך משהו. אל תתעלמי מהגוף שלך. את לא יודעת איך המוח שלך עשוי להגיב בפעם הבאה שתעשני, ואת עלולה למצוא את עצמך תקועה עם התופעה הזאת זמן רב,ללא הפסק. בתור אחת שחוותה את הניתוק הזה במשך שבע שנים ברציפות, סבל נוראי-ממליצה לך לקחת את העצה שלי בחום ולרדת מעישון הסם כליל. מאחלת לך רק בריאות:)

תדבר עם המוקד של הקופה היכן היא מקבלת

אני לא מכיר את הרופאה אישית, ולא יכול לומר לך היכן היא, אך אם ד״ר בורדה נתנה לך שירות במסגרת ציבורית, המסגרת אמורה לספק לך את האישור (מטעם הרופא שהחליף אותה או מנהל המרפאה), ואם היא נתנה לך שירותי פסיכיאטר פרטי, ולא ניתן להשיגה, לצערי לא רואה ברירה (פרקטית) מלבד פנייה לפסיכיאטר חדש.

מה קורה עם בית שמש אי אפשר ליצור קשר

היי היא מקבלת בשלום יהודה

מאוד קל לתת עצות מסכנות חיים וחברות אחריות באופן משווע. תני לי לנחש, את לא פסיכיאטרית, ספק אם רופאה כלשהי או פסיכולוגית. ספק אם קיימת בכלל השכלה בתחום. עצות מנותקות מהעובדות הרפואיות והכימיות דה פקטו, ומבוססות בעיקר על סמך אידיאולוגיה סובייקטיבית המניחה כי אפרמטיביות בלבד תרפא הכל. תמיכה משמעותית לתהליך, כן. עידוד עצמי והעלאת מוטיבציה, כן. לרפא באופן בלעדי לחלוטין? ממש לא. ובוודאי ובוודאי תלוי אדם מצבו הרפואי, מצבו הנפשי ויכולותיו. מדעית הרפואית את מטעה, טועה ואף מסכנת חיים של אדם זר ששאל שאלה ברשת. את תקחי אחריות על כל הדרדרות/פגיעה שתגרם עקב עצתך המנותגת מהמציאות? סביר לא. את אנונימית ברשת, ככל הנראה צעירה שעוד יש לה מה ללמוד על העולם. בהצלחה ופעם הבאה תחשבי פעמים לפני זריקת עצות בנושאי רפואה. ורצוי גם לוודא את ה"עובדות" שלך. לבדוק לפחות שיש עוד חוקרים ורופאים ומידע רפואי שתומך בדעותייך. (כן, אלו דעות. לא עובדות מדעיות)

ואם אני לוקחת 30 קלונקס ועוד אסיוול ולוריוון? כמה מסוכן זה לקחת?

לא מפסיקים בבת אחת ויכולים לתת משהו אחר.תתיעצי

אני משתמש עם כדור קלונקס 2" מיליגרם כבר שנים האים אני יכול להמשיך האם אני בסיכון כי אני מרגיש שהכול בשבילי תפל ואני תמיד עייף עד כדי כך שאני לא יכול לדבר ויובש בפה וחנק ובקושי אני הולך זה תופעות של קלונקס אוו מי חרדות אוו מי מימחשבות כפייתיות בנוסף נתנו לי קנביס רפואי 7 שנים גם וייפקס אני לוקח של 300 מיליגרם מה עליי לעשות קנביס אני כבר לא מעשן כי זה עושה לי רע מאווד לא יכול ליגוע בקנביס בהתחלה זה עשה לי טוב היום אני נגעל מי זה גם מפחד

תקשיבי נשמה מהקלונקס לא מתים, מהמחשבות הרעות מתים , תעשי מדיטציה , תשתי חליטת צמחים, מליסה. וטליה .6 כוסות ביום, ותהני מהחיים , אל תפסיקי את הכדורים בפעם אחת לעולם!!!!לכי לפסיכיאטר שיסדר לך תפריט גמילה, הכל לאט ובהדרגה, תעשי המוןן מדיטציה, תצאי לים כל יום. לא חייב לישחות. יש גם ימים קרים , תחשבי תמיד חיובי, ותתחילי לאט לאט להבין , שאת ממש לא צריכה שום כדור פסיכיאטרי, כדי להיות רגועה , הכל תלוי רק בך תיזכרי אתזה תמיד!!! הכל בראש ! 💖

ל... שלום, מינון של 1 מ"ג ויותר זה מינון גבוה. מינון נמוך הוא 0.25 מ"ג עד 0.5 מ"ג. בברכה, דר' קרני רובין

?

ל... שלום, השאלה היא תמיד כמה זמן לוקחים את הבנזודיאזפינים ובמיוחד את הקלונקס ובאיזה מינון. אם לוקחים חודשים את הקלונקס במינון גבוה אז לא כדאי להוריד בבת אחת. אם לוקחים מינון נמוך של הקלונקס ותקופה קצרה אפשר לעבור לטיפול בשעת הצורך. בברכה, דר' קרני רובין

לא ידעתי שצריך לרדת בהדרגה מבנזודיאזפינים. חשבתי שברגע שהssri עוזר אז זה בסדר להפסיק איתם. אם נניח יום אחד פה ואחד שם לא היה לי צורך בקלונקס, זה נחשב להפסקה פתאומית ? זה נורא מלחיץ אותי עכשיו...עד שהצלחתי יום אחד בלי. יכול להיות לי התקף רעידות ?

ל"כך החיים?" שלום, אינני מבינה מדוע אני צריכה לחזור על דבריי, הרצ"ב בשנית: אם יורדים במינון הבנזודיאזפינים מאוד בהדרגה, אין שום סיבה שזה יקרה ואין סיבה לדאגה. בברכה, דר' קרני רובין

אז אם למשל אקח כל החיים 0.5 מ"ג - פעמיים ביום .... לא תהיה סכנת מוות או סכנה להתקף אפילפטי, התקף רעידות קשות ודבריפ מהסוג הזה ? גם כשאנסה להפסיק (נניח להשאר בסוף על חצי כדור) ? ברור לי שזה לא הטיפול האידיאלי, אבל כרגע אין משהו אחר שעוזר, כי המצב שלי מאוד קשה בגלל אלפי סיבות. לא ברור לי למה הוא התכוון, אבל הוא טען שאני לא צריכה לפחד מתופעות לוואי של כדורים מסויימים, אלא אם כבר אז לפחד מהקלונקס, כי הוא יכול לגרום לסכנת מוות כשמנסים להגמל.

ל"בבקשה דחוף" שלום, אינני יודעת למה התכוון ד"ר ניר עישר. אולי כוונתו הייתה שאם לוקחים קלונקס במינון גבוה במשך שנים ומפסיקים בבת אחת יכולים לגרום להתקף אפילפטי. אם יורדים במצב זה מאוד בהדרגה במינון אין שום סיבה שזה יקרה ואין סיבה לדאגה. בברכה, דר' קרני רובין

לאיזי מחלה

תוך כמה זמן הזריקה משפיעה

רציתי לדעת אם את עדיין מתמודדת עם אותן תופעות שציינת כי גם אני סובלת מזה

איך מפסיקים את הזריקה בבת אחת או בהדרגה

היי דוד,רציתי להגיד לך שלקחתי את הזריקה כמה חודשים בגלל אבחון שגוי , ואני כרגע מרגישה כמעט כמוך,את התוצאה שזה חוסם את הדופמין וזה גורם לי להרגשה לא טובה. רציתי לשאול אותך הם הרגשת שזה עבר לך כבר אחרי כמה חודשים שהפסקת לקחת את הזריקה? או שעדיין אתה מרגיש את התחושות המוזרות האלה שהזריקה עושה? תודה

לדוד שלום, אני לא מבינה, היום אתה לא מטופל בשום דבר? או שמא אתה מטופל בסרוקל XR וטרזודיל? לא כתבת מדוע הוחל בכלל בטיפול ולכן לא ניתן לייעץ לך אם להמשיך בזריקה או לא. ככלל סרקול גורם לעלייה בתיאבון וגורם ע"י זה לעלייה במשקל ובוודאי לא לירידה במשקל. השילוב של סרקול עם טרזודון אינו מומלץ בגלל הסכנה להארכת קטע QT. אנא התייעץ עם הרופא או קבל חוות דעת נוספת לגבי החלפת אחת התרופות. בברכה, דר' קרני רובין

שלום ד"ר הפסקתי את הזריקה לפני כשלושה חודשים ואני לא מרגיש שום שינוי ביחס למה שהייתי עם הזריקה את הזריקה נטלתי שנתיים רצופות האם ייתכן והמח כבר התרגל לעבוד באותו האופן ולכן עם הזריקה ובלעדיה אני אותו הדבר?? הפסקתי את הזריקה מ3 סיבות שהעיקרית בהן הייתה עלייה במשקל ותאבון מוגבר כפי שניתן להבין המשקל לא יירד מאז שהפסקתי עם הזריקה אלא אף עלה קצת יותר וסיבה השנייה שהפסקתי היא ירידה בחשק המיני וחוסר חשק ופעילות מינית לפני הזריקה הייתי מאוד פעיל מינית אפילו בצורה אובססיבית קצת הייתי גם שומר על כושר ומצב גופי היה טוב לאחר כשנתיים עם הזריקה ושלא שמרתי על פעילות גופנית הגוף שלי קיבל צורה נהייתי מלא(עדיין לא שמן..)וירד לי החשק המיני יש לציין שעם הזריקה בדקתי רמות פרולקטין והם היו בסביבות 500 ומשהו שזה הרבה מעל הנורמה אך אצל הפסיכיאטר שטופלתי בו זה לא נקרא הרבה הוא רק הסכים להוריד לי מ100 מ"ג ל75 מ"ג קספליון מה שלא הוריד את הפרולקטין וכרגע אין לי מושג מה היא רמתו של הפרולקטין אך אני לא מפנטז על בחורות כמו פעם ואין לי כלכך חשק מיני אני לא יודע מה יחזיר לי את החשק המיני אני מקווה שהזמן..ככל שיחלוף מאז הפסקת הזריקה זה מה שייעזור בהקשר זה הסיבה השלישית שבגללה הפסקתי את הזריקה היא בעיות שינה מאז שקיבלתי את הזריקה היו לי בעיות של הירדמות וכן יקיצות כל חצי שעה שעה זאת אומרת שהשינה שלי לא הייתה טובה ורציפה לאחר תלונות חוזרות ונישנות בהקשר זה לפסיכאטר שטיפל בי הוא הוסיף לי סרוקאל 150xr(בעקבות מצב דיכאוני שהייתי בו בתקופת הטיפול בקספליון כלומר הוא עירבב לי קספליון וסרוקאל) ולאחר שטענתי שאני לא יישן טוב הוא הוסיף לי טרזודיל 100 מ"ג את הסרוקאל הוא הוסיף לי לאחר שאמרתי לו שהייתי איתו תקופה ארוכה ויישנתי איתו טוב אך מוזר שעכשיו אחרי שהחלתי לקחת אותה עם הקספליון היא לא מרדימה אותי כמו פעם ואני רק קצת מתעייף איתה לפעמים אך לא במצב שאני לא יכל לתפקד וחייב ללכת לישון (מה שהיה קורה לי איתה בעבר) בכל מקרה מאז שהפסקתי את הקספליון בעיות השינה נשארו אני עדיין מתקשה להירדם..כלל לא מרגיש עייף..וגם כשאני נרדם אני מתעורר בשתיים שלוש בלילה ועוד כמה פעמים אחרי אך יחד עם זאת מתקשה לקום בבוקר מהמיטה ומפספס ימי עבודה בין פעם לפעמיים בשבוע (יש לי מזל שזאת עבודה שהגעתי אליה דרך עובדת סוציאלית ולכן יודעים שאני מתמודד ולא מפטרים אותי ) אני יודע שאני צריך להיות עם הזריקה כל החיים או הרבה שנים טובות אך אני חושש מהמשקל וגם הזריקה לא מיטיבה עם השינה שלי ,על החשק המיני אני מוכן לוותר אם זה יעזור לי במקומות אחרים. מה דעתך מה עליי לעשות? לאחר שתיארתי לך את בעיותיי בפורטרוט האם לחזור לקבל את הזריקה?? או להחליף טיפול? או להישאר ללא טיפול ..טיפול חלקי ..כמו שאני כרגע..תודה על התייחסותך וסליחה על החפירה

ל123 שלום, אני יכולה לענות לך רק על הקליניקה. כאשר מפסיקים את הזריקה או את התרופה הקליניקה חוזרת לקדמותה. בברכה, דר' קרני רובין

שלום האם אם מפסיקים את הזריקה המוח חוזר לעצמו לסיטואציה שהיה לפנייי שזה חסם לו את הדופמין ? ז"א האם המוח ממש חוזר לעצמו אם מפסיקים את הזריקה

לדוד שלום, האינווגה והקספליון, שייכות לתרופות האנטי פסיכוטיות הלא טיפוסיות, הידועות גם בשם תרופות א-טיפיות או SDA‏ - Serotonin Dopamin Antagonists הן תרופות שהן אנטגוניסטים של סרוטונין ודופמין ומשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות שונות, בעיקרן סכיזופרניה, הפרעות נוספות הכוללות מצבי פסיכוזה, טיפול בהפרעות מצב רוח לרבות הפרעה דו קוטבית וכן התוויות נוספות. התרופות נוגדות פסיכוזה פעילות במערכת העצבים המרכזית ובולמות את הפעילות של הדופמין-Dopamine שמאוד חשוב לתפקוד של המוח. קיימות עדויות רבות שבסכיזופרניה הדופמין נמצא בערכים מוגברים במערכת המזולימבית-Mesolimbic system. האינווגה והקספליון הם חוסמים פוטנטיים של קולטנים של סרוטונין מסוג 5-HT2 וחוסמים חלקית או באופן חלש את הקולטנים של דופמין D2. משערים כי מדובר מברירנות גבוהה יותר לחלק מתת-הקולטנים לדופמין במסלול המזו-לימבי, מקישור חלש יותר לתת-הקולטן לדופמין הקשור בבקרת תנועה, ומנטייה פחותה לפעול במערכת הניגרו-סטריאטלית (האזור במוח הקשור בבקרת תנועה). מתברר, כי לצורך התפתחות תופעות לוואי תנועתיות יש צורך בחסימה של 80%-90% מהרצפטורים מסוג D2. לריספרידון יש קישור מוגבר יחסית לתת-קולטן זה ולכן יש לשמור על מינון נמוך כדי לשמר את תכונותיו הלא-טיפוסיות. העיכוב הפוטנטי של הקולטנים הסרוטונרגיים הוא אשר מקנה לתרופות אלה יעילות גבוהה יותר בטיפול בסימנים שליליים, ויעילות מסוימת ביחס לסימפטומים הקשורים למצב רוח וקוגניציה. במילים אחרות זה ההפך ממה שאתה סברת, המנגנון הוא כמו המנגנון של נוגדי דיכאון. יתכן והיעילות הנוספת של התרופות מהדור השני קשורה לעובדה שהן גם פועלות על אזוריים של המוח הקידמי-פרה פרונטליים. בברכה, דר' קרני רובין

היי ד"ר קרני רובין תודה על התגובה האמת שהיא לא חידשה לי כי קראתי על זה גם מאתרי האינטרנט האחרים. את יכולה לתת לי יותר מידע כיצד המנגנון הפעולה של הקספליון עובד??האם זה שמורידים את רמת הסרטונין לא יכול לגרום לדיכאון והאם הוא רק מוריד דופמין או שהוא מעלה גם דופמין במקומות שצריך תודה והמשך יום טוב

לדוד שלום, קספליון (xeplion) היא זריקה חדשה, ארוכת טווח של תרופה בשם אינווגה (paliperidone). הזריקה ניתנת פעם בחודש, בד"כ במינון 75-150 מ"ג. היתרונות של הזריקה כוללים מתן רק פעם בחודש, מתן בכתף (ולא בישבן) . האינווגה היא מטבוליט פעיל של הריספרדל ולמעשה היא די דומה לה במדדים של יעילות ובפרופיל תופעות לוואי. תופעות לוואי שלפעמים רואים - אי שקט (שיכול להיות ביטוי של תופעה בשם "אקטיזיה"), עליה בפרולקטין שמצדו יכול להוביל להפרעות במחזור ו/או הפרעות בתפקוד מיני), ובמינונים גבוהים יותר תופעות של קשיון שרירים, איטיות ורעד. יצויין כי גם לרספרידל קונסטה תופעות דומות. אי השקט האמור לעיל יכול לגרום גם לבעיות שינה. לגבי אי השקט - בד"כ התופעה היא זמנית ובכל מקרה ניתן לתת תוספת של תרופות כגון דרלין או לוריוון שיכולות לעזור. מנגנון הפעולה של התרופה מתבסס על איזון רמות המתווכים העצביים דופמין וסרוטונין במוח, שמסייע לשלוט בתסמינים הפסיכיאטריים. בברכה, דר' קרני רובין

אני הרבה שנים עם תרופות .כרגע מקבלת וולביטרין וויפאקס. אבל לא יכולה בלי קלונקס .האם זה בסדר.לחכות עד שוולביטרין ישפיע. קודם לקחתי , ציפרלקס וויפאקס מחקה לתשובה.

לוקחת שלוש שנים וייאפקס 37.5 הרופא המליץ לעלות ל75 אני בת 63 בריאה לחץ דם נמוך לא מקבלת שום תרופות רק תוספי תזונה מה יקרה לי שמעלה את המינון?? מפחדת והאם ארגיש משהו שונה?

לנדב שלום, מאחר ולא קראת את תשובתי, אני חוזרת עליה: ראשית, פבוקסיל 150 מ"ג הינו מינון נמוך. מנסיוני בדרך כלל נדרשים 200-300 מ"ג וכ6 שבועות על המינון הזה עד שמקבלים תגובה. לעיתים קרובות כאשר יש תגובה חלקית הוספת אלטרול או אנאפרניל מביאה לשיפור מהיר. כנ"ל לגבי האביליפיי. אשר לשילובים עם ויאפקס שהציע ר.צ. אכן לעיתים הוולבוטרין עוזר. אשר לשילוב של אנדרונקס לי עצמי לא היו הצלחות בכך. אינני רואה כל צורך בשימוש בונלה מאחר ואין סיבה שלא לעלות בכל פעם 75 מ"ג. לעיתים הוספה של T3 (טריו-יודו-טירונין) יכול לעזור. ככלל, אתה צריך להבין שכאשר עושים שילוב, תרופה שלא עזרה קודם פתאום עוזרת. אבל בראש ובראשונה, חשוב שהמינון הנלקח יהיה ברמה טיפולית. למשל- 150 מ"ג פבוקסיל, איננה רמה טיפולית טובה לטיפול בחרדות. כפי שכתבתי לך, דווקא בפוסט טראומה הסימבלתה הינה בחירה טובה ויש עוד הרבה שילובים שבדרך כלל אחד מהם עוזר. חשוב לא פחות שתפנה לטיפול התנהגותי קוגנטיבי (CBT) המכוון לפוסט טראומה. בברכה, דר' קרני רובין

דיכאון קשה וחזק שלא הגיב למספר תכשירים? ובאופן כללי מהם התרופות והשילובים של תרופות כשתיים ושלושה תרופות שאת מנסה בטיפול כנגד דיכאון קשה שלא הגיב למספר תכשירים ואם זה משנה אז לאחר טראומה?

דיכאון קשה וחזק שלא הגיב למספר תכשירים? ובאופן כללי מהם התרופות והשילובים של תרופות כשתיים ושלושה תרופות שאת מנסה בטיפול כנגד דיכאון קשה שלא הגיב למספר תכשירים ואם זה משנה אז לאחר טראומה?

לנדב שלום, ראשית, פבוקסיל 150 מ"ג הינו מינון נמוך. מנסיוני בדרך כלל נדרשים 200-300 מ"ג וכ6 שבועות על המינון הזה עד שמקבלים תגובה. לעיתים קרובות כאשר יש תגובה חלקית הוספת אלטרול או אנאפרניל מביאה לשיפור מהיר. כנ"ל לגבי האביליפיי. אשר לשילובים עם ויאפקס שהציע ר.צ. אכן לעיתים הוולבוטרין עוזר. אשר לשילוב של אנדרונקס לי עצמי לא היו הצלחות בכך. אינני רואה כל צורך בשימוש בונלה מאחר ואין סיבה שלא לעלות בכל פעם 75 מ"ג. כפי שכתבתי לך, דווקא בפוסט טראומה הסימבלתה הינה בחירה טובה ויש עוד הרבה שילובים שבדרך כלל אחד מהם עוזר. חשוב לא פחות שתפנה לטיפול התנהגותי קוגנטיבי (CBT) המכוון לפוסט טראומה. בברכה, דר' קרני רובין

ד"ר מקווה שתוכלי להתייחס בעומק והבנה לכל מה שרשמתי, החל מההודעה הראשונה ומההערות של ר.צ, תודה רבה

וולבוטרין לבד או בשילוב תרופה אחרת (לא ויאפקס) גרם לך טינטון. בשילוב עם ויאפקס ספק אם יחזור הטנטון. אתה יכול לשלב אדרונקס במקום וולבוטרין.

וולבוטרין יצר אצלי טנטון באוזניים ככה שזה לא אפשרי

אתה לא מגיב מכיוון שעוד לא מצאו שילוב שמתאים לך. אני במקומך הייתי מבקש מהרופא לשלב וולבוטרין עם ויאפקס, ואם לא תהיה תגובה מספקת לאחר 3 חודשים ניתן יהיה לשלב אביליפי כתרופה שלישית.

לא מגיב

מניסיון שלי כצרכן תרופות: חוץ מאביליפיי שהומלץ על ידי הרופאה, ניתן לשלב עם ויאפקס בהצלחה רבה וולבוטרין או אדרונקס. לגבי מינוני ביניים: ניתן לשלב עם ויאפקס כדורי ונלה (זהה לויאפקס, אבל בשחרור מידי). למשל: למינון של 112.5 מ"ג ניתן לקחת ויאפקס 75 מ"ג ונלה 37.5 מ"ג (או חצי ונלה של 75 מ"ג).

תודה על התשובה ד"ר: אשמח שתתייחסי בפירוט בבקשה כמה שתוכלי להודעות הקודמות בפוסט הזה, בנוגע לפבוקסיל: הוא נוסה עליי במינון של עד 150 מ"ג ללא תגובה, אם ככה כיצד אפשר לשלב איתו תרופות כגון אלטרול או לחלופין בשילוב עם אנפרניל, אם בכלל אין הטבה קטנה עם התרופה? איזה עוד שילובי תרופות ומינונים היית נותנת למצב שהפסיכיאטר שלי מכנה דיכאון שלא מגיב? כולל תרופות מהדור הישן? מהם האפשרויות שאת בדרך כלל מנסה עם מטופלים דומים לי? כמה שינויים וניסיונות עוד אפשר לעשות כדי שתהיה תגובה, ומתי הולכים על נזעי חשמל, וכמובן מה הסיכוי שאחרי שילובי תרופות ועלייה במינונים כולל תרופות ישנות ותוספת ליתיום, יהיה בכל זאת סיכוי שאצטרך מכות חשמל ולא תהיה תגובה לטיפול תרופתי? אלו התרופות שניסה עליי ללא שינוי, ציפרלקס+אדרונקס פבוקסיל+סורבון וולבוטרין, צריך לפנות כבר למכות חשמל?

תודה על התשובה ד"ר: בנוגע לפבוקסיל: הוא נוסה עליי במינון של עד 150 מ"ג ללא תגובה, אם ככה כיצד אפשר לשלב איתו תרופות כגון אלטרול או לחלופין בשילוב עם אנפרניל, אם בכלל אין הטבה קטנה עם התרופה? איזה עוד שילובי תרופות ומינונים היית נותנת למצב שהפסיכיאטר שלי מכנה דיכאון שלא מגיב? כולל תרופות מהדור הישן? מהם האפשרויות שאת בדרך כלל מנסה עם מטופלים דומים לי? כמה שינויים וניסיונות עוד אפשר לעשות כדי שתהיה תגובה, ומתי הולכים על נזעי חשמל, וכמובן מה הסיכוי שאחרי שילובי תרופות ועלייה במינונים כולל תרופות ישנות ותוספת ליתיום, יהיה בכל זאת סיכוי שאצטרך מכות חשמל ולא תהיה תגובה לטיפול תרופתי? אלו התרופות שניסה עליי ללא שינוי, ציפרלקס+אדרונקס פבוקסיל+סורבון וולבוטרין, צריך לפנות כבר למכות חשמל?

לנדב שלום, כפי שהצעתי לך לגבי העליה במינון הויאפקס, ניתן להתחיל עם 75 מ"ג של ויאפקס XR בבוקר ולאחר יומיים להעלות ל150 מ"ג. במידה ולא מסתמן שיפור לאחר כשבועיים, להעלות את הויאפקס ל225 מ"ג (150+75 מ"ג). במידה ומספר שבועות על 225 מ"ג אינו עוזר, ניתן להעלות עד 300 מ"ג (150X2 מ"ג). לא ניתן לחלק את הכדורים מאחר והם יאבדו את תכונת הXR שלהם (ארוכי טווח). אשר לקומבינציות טובות אחרות, אפשר לתת פבוקסיל 200-225 מ"ג בשילוב עם אלטרול 75-100 מ"ג או לחלופין בשילוב עם אנפרניל 112.5 מ"ג (כדור וחצי). לדאבוני כיום אין מקום שניתן לעשות בו בדיקה של רמות דם כמותיות של התרופה. אם זה לא עוזר, ניתן להוסיף לכך את האביליפיי. מאחר ומדובר בפוסט טראומה, יתכן והבחירה באפקסור נכונה. מאחר ואקסל גורם לכאבי אשכים ב7% מהאוכלוסיה, אינני חסידה נלהבת של רישומו לגברים. בברכה, דר' קרני רובין

בהמשך לתגובה הקודמת שלי, ראיתי איזה שילובי תרופות לקחת, ולדעתי יש מקום לנסות ויאפקס. חגבי מה שאמרת שאולי התפספסו שלובים, זה לא בטוח. בדרכ מנסים חיזוק לתרופה אם רואים שהיא עוזרת קצת

הי נדב, ונלפקסין נמכר בארץ בדרכ כויאפקס ונמצא בסל התרופות. הגרסאות האחרות הן זהות מבחינת חומר פעיל. אלו תרופות ניסית שלא עבדו? מניסיון אישי הרבה תרופות לא עזרו אצלי עד שהגעתי לויאפקס שכן עזרה. זו תרופה חזקה שעוזרת להרבה אנשים ויתכנו גם תופעות לוואי, אבל במקרה שלי אני מתמודד עם התופעות כי התרופה יעילה. אני מציע את המינונים בזמנים שהרופאה הציעה. למינון 225 באופן אישי הייתי נותן חודש כדי לראות אם ישפיע. אם עוזר קצת אבל לא מספיק, שווה לשקול עליה ל300, או חיזוק עם אביליפיי או למיקטל, לפי שיקול הפסיכיאטר שלך. חיזוק עם תרופה נוספת הוא פתרון טוב למשל אם תראה שהויאפקס עוזר חלקית לדיכאון, אבל גם גורם קצת חוסר שקט. במקרה כזה הנטיה היא להוסיף מתגבר לויאפקס במקום להעלטת את מינון הויאפקס. בכל מקרה, אני לא רופא ולא מתיימר להיות כזה, כל שינוי תרופתי שתעשה, חייב להיות באישור וליווי הרופא שלך. אשמח לענות על שאלות בנוגע לויאפקס אם תרצה.

הכוונה שהפסיכיאטר היה יכול לשלב לי אבילפיי או נוגד פסיכוזה אחר או מייצב מצב רוח עם התרופות הקיימות במקום לעבור ישר לויאפקס, האם זה אפשרות בכלל, או שהחלטה נבונה לעבור לויאפקס

חוץ מסיבלטה ואבילפיי שנראה לי שמבחינתך זה השילוב המנצח מקריאה מעמיקה שלי בפורום הנהדר שלך, קיימת אפשרויות נוסופות ופחות יקרות ואף זהות מבחינת תוצאות ויעילות כנגד דיכאון עמיד וקשה יחד עם חרדה שלא הגיב לתרופות אחרי טראומה, רק בתקווה לא להגיע לנזעי חשמל: תוספת של ליתיום אריפליי או אבילפיי מייצבי מצב רוח, שילוב של מספר תרופות: האם ויאפקס יכול להיכנס כאן למשוואה כתרופה בודדת או כתרופה עם שילובים נוספים? מה השילובים והמינונים שאת משתמשת במצב הזה? ציינתי בהודעה הראשונה את התרופות שקיבלתי, ואני חושש שלמרות שלקחתי כל תרופה זמן מאוד ארוך עם עלייה במינון, אולי הפסיכיאטר מפספס משהוא והיה יכול לשלב לי תרופה נוספת או גם ליתיום או אריפליי ואולי אף מייצבי מצב רוח

תודה על התשובה הנהדרת ד"ר רובין, את עושה עבודת קודש נהדרת, שמח שאת כאן.. עכשיו ישלי שתי קופסאות של תכשירים: ויאפקס 75 xr ויאפקס מאה ומשהו xr, לא כל כך זכור לי, אני רושם את ההודעה לא בבית לצערי. את אומרת להתחיל עם כדור אחד של 75 ואחרי יומיים לעלות לעוד כדור ל150 סה"כ(בינתיים זה השימוש רק בסוג אחד של ויאפקס), מה לגבי הקופסה השנייה שקיימת אצלי? תוך כמה זמן הכי מהר אפשר לעלות ל200+ מ"ג?, אני מדבר כאן על מצב של דיכאון שלא הגיב לתרופות אחרי שהפסיכיאטר החליף לי המון תכשירים טיפוליים, ככה שיש סבל ורצון לעבור ולהגיע למינונים גבוהים כבר ושהמצב קצת ישתפר..יש אפשרות לחצות את הכדור? באופן כללי, מה את חושבת על ויאפקס במינונים גבוהים לעומת תכשירים אחרים לטיפול בדיכאון וחרדה(פוסט טראומתי) קשים עמידים ולא מטיבים עם תרופות עד הרגע הזה, בשילוב אבילפיי או ליתיום כתוספת לויאפקס או שילוב תרופות? חושבת שיש תכשיר יותר טוב לנסות מעבר לסימבלתה(יקרה לי מאוד), לעומת שאר המתחרים כגון איקסל וכו', פשוט שמתי לב שאת מחבבת סימבלטה, לצערי קשה לי להתמודד עם העלות. יש מצב שהפסיכיאטר שלי מפספס משהו בדרך? זה התרופות שקיבלתי בעבר, היו עליות מינונים אבל בלי הטבה: לוסטרול+אדרונקס+סורבון פבוקסיל++סורבון ציפרלקס+ אדרונקס וולבוטרין , האם נכון לעבור ישר לויאפקס או שהיה אפשרות לבחון תוספת של ליתיום או אבילפיי או כל דבר אחר לציפרלקס או לפבוקסיל ולא ישר למהר לעבור תרופה?

לנדב שלום, ניתן להתחיל עם 75 מ"ג של ויאפקס XR בבוקר ולאחר יומיים להעלות ל150 מ"ג. במידה ולא מסתמן שיפור לאחר כשבועיים, להעלות את הויאפקס ל225 מ"ג. במידה ומספר שבועות על 225 מ"ג אינו עוזר, ניתן להעלות עד 300 מ"ג. ידוע לי שיש הנותנים מינונים גבוהים יותר אך מעולם לא ראיתי שזה הועיל. ניתן לשלב עם ויאפקס אביליפיי 2.5-5 מ"ג. בברכה, דר' קרני רובין