תסמונת הפרעה אפקטיבית עונתית (SADS) (seasonal affective disorder syndrome, SAD, SADS)

דיכאון חורף הינו שמו העממי של הדיכאון העונתי, מדובר באפיזודה של דיכאון קליני אשר נוטה להופיע בעונת שנה ספציפית ובמרבית המקרים בחורף. דיכאון חורף שייך לקבוצה המכונה קבוצת הפרעות מצב רוח ובדומה לדיכאונות מסוגים אחרים, מאופיין בסימפטומים של מצב רוח ירוד, פסימיות, ירידה או עלייה בתיאבון, פגיעה באיכות השינה, הנאה פחותה מפעילויות שהיו מהנות בעבר ולעיתים אף מחשבות וניסיונות אובדניים. המצב הרגשי שבין התקפי הדיכאון העונתיים משתנה מאדם לאדם. חלק מהסובלים מדיכאון חורף ירגישו טוב למדי בין התקפי הדיכאון, וחלקם יחוו רמה מסוימת ומתונה יותר של סימפטומים דיכאוניים גם בין התקף להתקף.

השאלה האם אבחנה של דיכאון חורף או דיכאון עונתי הינה אבחנה בפני עצמה שנויה במחלוקת, אך מספר עדויות מצביעות על קיומו של קשר בין כמות האור לבין סימפטומים דיכאוניים; כך, לדוגמא, נמצא כי דיכאון חורף נפוץ יותר באוכלוסייה ככל שמתרחקים מקו המשווה (בטקסס, למשל, דיכאון חורף תוקף כ-1-2% מהאוכלוסייה בעוד שבסקנדינביה כ-13% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון חורף!). כמו כן, גם אנשים אשר אינם סובלים מסימפטומים דיכאוניים עוצמתיים מגיבים לשינויי האור ומזג האוויר; אחד מכל עשרים אנשים חווה בתקופת החורף דכדוך וירידה מסוימת במצב הרוח. חשוב להדגיש כי אין מדובר בביטוי של דיכאון חורף אלא בתגובה נורמטיבית למדי לשינויי מזג האוויר והפחתת הפעילות אשר נלווית להם פעמים רבות.

יחד עם זאת, שינויי מזג האוויר לעולם אינם מהווים הסבר יחיד להתפרצות דיכאון חורף. בדומה לסוגי דיכאון אחרים, דיכאון חורף נובע משילוב בין גורמים גנטיים, פסיכולוגיים ופסיכו-סוציאליים, כאשר החורף מהווה טריגר להתפרצותם האינטנסיבית.

דיכאון חורף אף אינו שונה מהפרעות דיכאון אחרות בסבל שהוא גורם לסובלים ממנו. גם כאשר אדם סובל באופן כרוני מדיכאון חורף אשר משתפר משמעותית עם בוא האביב, חודשים של כאב נפשי גובים מחיר יקר ומקשים על התפקוד הרגשי, החברתי והתעסוקתי. לכן, חשוב לטפל בדיכאון גם כאשר מדובר בדיכאון עונתי, וגם במקומות בהם עונת החורף קצרה יחסית. בעשורים האחרונים התפתחו שיטות טיפול יעילות ביותר לדיכאון, אשר יעילות גם לטיפול בדיכאון חורף. שיטת טיפול יעילה במיוחד ההינה טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד בזיהוי דרכי חשיבה והתנהגות אשר משמרים את הסימפטומים הדיכאוניים ואף מחזקים אותם. במסגרת הטיפול מזוהים דפוסי חשיבה והתנהגות אלו (למשל: התבודדות ונטייה להתלונן אשר מגבירים את הבידוד החברתי או נטייה לראייה דיכוטומית של שחור-לבן) ונרכשות אסטרטגיות לנטרול הדרגתי שלהן. שיטת טיפול נוספת אשר זוכה לתמיכה מחקרית הינה תרפיה בין אישית לדיכאון אשר מתמקדת בשיפור היחסים הבין אישיים מתוך הנחה כי שיפור בתחום זה יביא לשיפור גם בסימפטומים הדיכאוניים. בנוסף לטיפולים אלו, קיימות שיטות ותיקות ויעילות כטיפול פסיכודינמי ותרופות פסיכיאטריות כגון נוגדי דיכאון למיניהן.

טיפול נוסף הינו טיפול באמצעות אור אשר מתמקד באופן ספציפי בהשפעות שינויי האור ומזג האוויר. שימוש בטיפול זה יוצא מהנחה כי הגברת החשיפה לאור תשפר את המצב הדיכאוני. אופן השימוש בשיטה זו נע מהמלצה על טיול רגלי בשעות הבוקר המוקדמות ועד לחשיפה מלאכותית ומבוקרת לאור. יעילותה של השיטה עדיין שנויה במחלוקת.