תקיפה מינית (Sexual Asault)

אנו נחשפים למקרים בהם ילד נפל קורבן ליצריו של פדופיל סדרתי, נערה אשר נאנסה באכזריות על ידי קרוב משפחה, בכיר שהורשע בהטרדה מינית של עובדות במשרדו וכדומה. שכיחים ככל שיהיו מקרים אלו בתקופתנו, תחושת הזעזוע הנגרמת לנו למשמע המעשים האכזריים, האלימים והנצלניים האלו, לעולם אינה פוחתת. מי הם הקורבנות העומדים מאחורי מקרים קשים אלו? מה עובר על אותם נפגעי תקיפה מינית, ואילו התערבויות טיפוליות עשויות לסייע?

מהי תקיפה מינית?

תקיפה מינית מתייחסת למגוון פעולות בעלות אופי מיני, אשר מתבצעות ללא הסכמתו של אחד הצדדים ובמטרה להביא לגירויו או סיפוקו של התוקף. תקיפה מינית מתייחסת למעשי אונס, מעשי סדום (החדרת איבר מין או חפץ לפי הטבעת), מעשים מגונים (תקיפה מינית שאינה כוללת חדירה), הטרדה מינית מילולית, הפעלת לחץ לקיום מגע מיני, התערטלות או הפעלת לחץ להתערטלותו של הצד השני. קורבנות התקיפה המינית עשויים להיות נשים, גברים, ילדות וילדים- החל מגיל 15 חודשים ועד לזקנה. נשים בגילאי 16-24 הינן בסיכון המשמעותי ביותר להיפגע.

בספרות המקצועית נהוג להבחין בין שני סוגי אלימות מינית:

1. תקיפה מינית המתבצעת על ידי אדם זר. לדוגמה, גבר המתנפל על אישה ברחוב.
2. תקיפות המתבצעות על ידי אדם המוכר לקורבן. לדוגמה, קרוב משפחה, שכן, בייביסיטר או חבר לכיתה.

תקיפות מהסוג הראשון הן בדרך כלל אלימות, בעוד שתקיפות מהסוג השני נעשות פעמים רבות לאו דווקא על ידי שימוש באלימות פיזית, אלא באלימות פסיכולוגית הבאה לידי ביטוי באיומים ("אם לא תשכבי איתי אספר לכולם מה כבר עשינו"), לחץ פסיכולוגי ומניפולציות ("את יודעת שזה מתוך אהבה, את הבת האהובה עלי"), הבטחת טובות הנאה ובלבול משמעויותיה של התקיפה המינית ("כולם עושים את זה"; "גם את רצית את זה, נכון? אחרת לא היית מתלבשת ככה").

פעמים רבות, בוחרים נפגעי התקיפה המינית שלא להתלונן בשל רגשות בושה, אשמה, חשש מחוסר אמון ומסטיגמה. כמו כן, פעמים רבות בוחרים הנפגעים שלא להתלונן, עקב איומי התוקף להחמיר את הפגיעה או להרחיב אותה לבני משפחה נוספים, אם יתלוננו המותקפים. בנוסף, תקיפה מינית המתבצעת במסגרת המשפחתית, מלווה פעמים רבות באיומי התוקף לגבי תוצאות התלונה: "את רוצה להרוס את המשפחה, שאמך והאחיות שלך יישארו בלי פרנסה?"; "אם תתלונני נוציא אותך לפנימייה"; "את גרמת לי לעשות את זה, ועכשיו את רוצה שאלך לכלא?"

השפעות התקיפה המינית

לא קל ואולי אף בלתי אפשרי לתאר במאמר יחיד את השפעותיה של התקיפה המינית, אשר נוגעות כמעט לכל היבטי החיים- הרגשיים, הגופניים, הקוגניטיביים והבין אישיים. האופן בו משפיעה התקיפה המינית על חיי הקורבן קשור בהיבטים רבים, כגון אופי התקיפה, גיל הקורבן, משך התקיפה (חד פעמית או מתמשכת), תגובות הסביבה כאשר התגלתה ההתעללות המינית (לדוגמה, הכחשה של האם והאשמת הבת בשקר או תמיכה בבת וניתוק הקשר עם האב הפוגע) וכדומה. למרות הקושי בתחימת התקיפה המינית על פי קבוצות גיל וחלוקת השפעותיה של התקיפה המינית, ניתן להצביע על הבדלים מהותיים בין תקיפה מינית בילדות לבין תקיפה מינית בבגרות.

תקיפה מינית בבגרות

תקיפה מינית בבגרות עשויה להתבצע הן בגברים והן בנשים, והשפעותיה דומות. אונס של גברים מתבצע במרבית המקרים על ידי גברים אחרים, במסגרת מוסדית סגורה כגון בית סוהר, ואילו תקיפה מינית של מתבצעת במרבית המקרים על ידי אדם זר או על ידי אדם מוכר, בדרך כלל על ידי בן זוג זמני או קבוע. תקיפה מינית של נשים על ידי אדם מוכר עשויה להתבצע במהלך דייט או על ידי בן זוג, כחלק ממערכת יחסית אלימה או מתעללת. כאשר התקיפה המינית מתבצעת על ידי אדם זר, במרבית המקרים יהיה מדובר בתקיפה אלימה המתבצעת בבית האישה או בקרבתו.

תקיפות מיניות בבגרות גורמות לתחושות השפלה, חוסר אונים, אשמה, פחד, כאבים פסיכוסומטיים וקשיים בתפקוד המיני, אשר עשויים להימשך גם כשנה וחצי לאחר האירוע. בחלק גדול מהמקרים מתפתחת הפרעה פוסט טראומטית, הכוללת סימפטומים חודרניים (זיכרונות, פלאשבקים), נטייה להימנעות מהיבטים המזכירים את האירוע (למשל, הימנעות מיחסי מין או מהליכה לבד ברחוב), עוררות ודריכות יתר.

תקיפה מינית בילדות

השפעותיה האכזריות של התקיפה המינית הופכות הרסניות פי כמה כאשר הן מתבצעות בתקופת הילדות, בה האישיות עדיין מתגבשת והילדים עדיין אינם מחזיקים באסטרטגיות יעילות דיין להתמודדות עם אירוע טראומטי בקנה מידה זה. השפעותיה של תקיפה מינית חד פעמית עשויות להיות דומות להשפעותיה בבגרות, אך פעמים רבות נופלים ילדים קורבן דווקא לתקיפות מיניות מתמשכות, המתבצעות על ידי בן משפחה או אדם קרוב לילד, אשר הינו בדרך כלל בעל סמכות עבורו (שכן, בייביסיטר, מדריך). תקיפות מיניות מתמשכות, גורמות במקרים רבים ל'פוסט טראומה מורכבת" אשר קשורה להפרעות פסיכיאטריות בבגרות, הפרעות אכילה, שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, פגיעה עצמית ואובדנות והידרדרות לפשע וזנות.

מעבר לפחד והכאב הפיזי אותם חווים נפגעי תקיפה מינית בילדות, ניתן להבין באופן אנושי מדוע השפעותיה של התקיפה המינית בילדות הן הרסניות כל כך. הילד נפגע במרבית המקרים על ידי האדם בו הוא בוטח, וכך מתערער אמונו הטבעי בבני האדם. עקב כך, יכולתו של הילד ליצור קשרים בין אישיים, נפגעת באופן דרמטי. כמו כן, ההתעללות הממושכת משבשת את התפתחות הזהות התקינה. לדוגמה, ילדה עשויה ללמוד להכיר עצמה כפתיינית, טיפשה ואשמה ולפתח תחושה בסיסית של חוסר ערך עצמי וסלידה מהגוף. פגיעה משמעותית אך שכיחה בתהליך גיבוש הזהות, מתרחשת עקב השימוש במנגנוני דיסוציאציה. כאשר גדול הסבל מנשוא, הילד/ה מפריד עצמו בפן הנפשי מהנעשה לגופו, ועם הזמן מתקבע השימוש במנגנונים דיסוציאטיביים אלו. שימוש זה אינו מאפשר יצירת זהות אישית לכידה ואף קשור בפגיעה עצמית ושימוש בסמים ואלכוהול. בקצה הרצף של המנגנונים הדיסוציאטיביים, נמצאת הפרעת הזהות הדיסוציאטיבית, בה האדם מחזיק במספר זהויות אשר אינן מודעות זו לקיומה של זו.

טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית

לאור השפעותיה הרבות והקשות של התקיפה המינית, אין זה מפתיע כי רבים מהקורבנות נזקקים לטיפול ממושך. כאשר קורבן התקיפה הינו אדם בוגר בעל אישיות יציבה ומערכת תמיכה חזקה, עשוי טיפול פסיכולוגי להביא לשיפור משמעותי ומהיר יחסית. הטיפול יעסוק, בהתאם לצרכיהם הספציפיים של המטופל/ת, בהתמודדות עם הסימפטומים הפוסט טראומטיים ובשיקום תחושת הביטחון, היכולת והערך העצמי. בחלק מן המקרים, יתווסף אף טיפול מיני אשר יכוון לשיקום היכולת ליהנות מיחסי מין תקינים.

במקרים בהם מדובר בטראומה מורכבת אשר נובעת מתקיפה מינית ממושכת בילדות, הטיפול עשוי להיות מורכב וממושך הרבה יותר. בדומה לטיפול במבוגרים, הטיפול יתמקד בנטרול סימפטומים פוסט טראומטיים וחזרה לתפקוד תקין, אך בו זמנית תיערך עבודה נרחבת סביב עיבוד האירועים הטראומטיים, שיקום היכולת לתת אמון ואינטגרציה של הזהות העצמית. במקרים רבים, ילווה הטיפול הפרטני בילד גם בטיפול משפחתי, אשר יקנה להורים מיומנויות להתמודדות עם הפגיעה ויעסוק גם בשיקום היחסים המשפחתיים, במידה ואחד מבני המשפחה היה מעורב בפגיעה המינית. לדוגמה, כאשר האב הפוגע מורחק מהמשפחה לאחר שהיה מעורב בפגיעה המינית, עדיין עשויה המערכת המשפחתית להתמודד עם רגשות קשים של כעס, אשמה וחוסר אמון.
חשוב להדגיש כי טיפול לאחר תקיפה מינית הינו חיוני. ככל שהטיפול ניתן קרוב יותר למועד הפגיעה, כך גדל הסיכוי להפחית נזקים אישיותיים, רגשיים והתנהגותיים מצטברים.