שינה (Sleeping)

השינה היא חלק חיוני ואוניברסלי של הקיום האנושי. השינה היא מצב פעיל של המוח והגוף אשר נשלט על ידי מערכות עצביות של גזע המוח. היא מתאפיינת בשינוי מחזורי והפיך של מצב ההכרה, בחלימה, בשינוי בקשר התחושתי והמוטורי של המוח עם הסביבה, במחזוריות פנימית, במנגנוני בקרה ובהיזון חוזר ובתכונה "משקמת" אשר אינה ניתנת לחיקוי על ידי מנוחה ללא שינה, על ידי מזון, משקה או תרופה.
עד אמצע המאה ה-20 ראו בשינה תהליך סביל הנובע מירידה בפעילות המוח הקשורה בעירות, מעין מנוחה של המוח והגוף. כיום אנו רואים בשינה תהליך פעיל, מתוזמר היטב שבו משתנה מצב המוח במחזוריות צפויה בין השלבים השונים.

השינה איננה מצב אחיד. מבחינים היום בין שני מצבי שינה שהשוני בינם לבין עצמם הוא לא פחות מהשוני בינם לבין מצב עירות. שני מצבי שינה עיקריים הם שנת REM שכונתה כך בגלל תנועות עיניים מהירות המתרחשות במהלכה (Rapid Eye Movements - REM) שנמשכת כ-25% ממשך השינה כולה, ושנת NREM (ללא תנועות עיניים מהירות, Non-REM) שנמשכת 75% מהשינה בכללה. האדם חולם בכל שלבי השינה, אך החלומות הבהירים הצבעוניים והחיוניים ביותר מתרחשים בשנת ה-REM.

רישום השינה והאבחנה בין שלביה נקבעים באמצעות רישום גלי המוח החשמליים, תנועות עיניים ומתח שרירי הסנטר. למצב עירות ולכל שלב של שינה תבנית הרישום האופיינית לו. מבחינים בארבעה שלבים של שנת NREM, שלבים 4-1, כאשר שלב 1 הוא שלב מעבר קצר בין עירות ושינה, ושלבים 4-3 הם שינה עמוקה מאוד. רוב שנת NREM מורכבת משלב 2. אחרי תקופה של שנת NREM מופיעה שנת REM, וחוזר חלילה, במחזוריות של 100-80 דקות במשך הלילה. בממוצע מתרחשים 6-4 מחזורי REM-NREM במשך הלילה.

שינויים עמוקים מתרחשים במוח ובגוף בעת שינה. קצב הלב והנשימה וכן לחץ-הדם יורדים בדרך כלל בשנת NREM ככל שהיא מעמיקה. בשנת REM ייתכנו תנודות מהירות ופתאומיות בקצב הלב ובלחץ-הדם, הנשימה נעשית בלתי סדירה. חום הגוף יורד ב-2-1 מעלות בשנת NREM, בעוד שבשנת REM מנגנון ויסות החום אינו פעיל כמעט וחום הגוף משתנה בהתאם לטמפרטורת הסביבה. הורמונים שונים מופרשים בשינה בלבד. הורמון הגדילה לדוגמה מופרש רק בשלבים 4-3 של שנת NREM. זיקפה של הפין אצל גברים מתרחשת בשנת REM בלא קשר לתכנים של חלום. שינויים דומים מתרחשים בנשים. מתח השרירים יורד בשנת NREM ככל שהיא מעמיקה. בשנת REM השרירים משותקים למעט שרירי הנשימה והעיניים. קצב חילוף החומרים במוח וזרימת הדם אליו יורדים בשנת NREM עד כדי 75%-55% מערכם בעירות, בעוד שבשנת REM המוח פעיל מאוד וערכים אלה עולים אף מעל לערכים שבעירות.

שינה מבוקרת על ידי מנגנון הומיאוסטטי (Homeostasis - נטייה לשיווי משקל). ככל שאדם ער זמן רב יותר כך גוברת הנטייה לישון, וככל שהוא ישן יותר כך גוברת הנטייה לעירות. לו היה זה המנגנון היחיד המבקר שינה, היינו נרדמים ומתעוררים חליפות לפרקי זמן קצרים. מנגנון בקרה נוסף, מנגנון מחזורי-יומי (Circadian - כיממה) מושפע מהשעון הביולוגי במוחנו שקוצב תהליכים מחזוריים בגוף, כולל מחזור שינה ועירות הנמשך כיממה. המנגנון המחזורי היומי אינו תלוי בחסך שינה קודם, הוא מגביר ישנוניות במשך הלילה ומגביר עירות במהלך היום. כך מסייע המנגנון המחזורי-היומי למנגנון ההומיאוסטטי בשמירה על השינה בלילה ובשמירה על העירות ביום ומעצב את המחזור שינה-עירות כך שפרק השינה ביממה הוא בדרך כלל יחיד ורצוף.

התפקיד של שינה בחיינו עדיין לוט במסתורין. שינה היא צורך ביולוגי חיוני וחסך שינה גורם לישנוניות גוברת עד שאיננו יכולים לגבור עליה. בחולדות חסך שינה ממושך גורם למוות, ואין סיבה להניח שדבר שונה יקרה באדם. השינה משקמת את מצב הגוף בצורה בסיסית כלשהי, כפי שכולנו חווים. עם זאת, הידיעה שהשינה חיונית אינה עונה על השאלה מדוע זה כך. תיאוריות רבות מנסות להסביר את תפקיד השינה כמענה לצורכי שיקום ואחזקה של הגוף (שנת NREM) והמוח (שנת REM). ייתכן שלשנת REM תפקידים נוספים בהבשלה והתפתחות המוח, במיוחד בילדות, ובתהליכי זיכרון ולמידה. תפקידי החלימה לוטים בערפל אף הם; פירוש החלומות הוא כלי טיפולי בידי פסיכולוגים, אך אין בין פירוש החלום לתפקיד החלום ולא כלום.

הצורך בשינה שונה מאדם לאדם. הממוצע לאדם מבוגר הוא 8-7 שעות ביממה, אך 4 שעות יכולות להספיק לאנשים מסוימים, בעוד שאחרים אינם מתפקדים היטב אם אינם ישנים 10 שעות לפחות. הבדלים אלה בצורך בשעות שינה משקפים בעיקר את ההבדלים ביכולת של אנשים מסוימים לתפקד בחסך שינה חלקי, ולא את השוני בצרכים הביולוגיים.