לחץ (stress)

אתה קם בבוקר, חוטף קפה שחור ונשיקה מהילד וטס לאוטו כדי להימנע איכשהו מהפקקים של הבוקר. אחרת, אין סיכוי שתספיק להגיע למשרד מספיק מוקדם כדי לסיים את המצגת לישיבה של הצהריים. מיד אחרי אתה פשוט חייב להקפיץ את האוטו המשתנק למוסך, אבל לא לפני שתסדיר את המנוי לקאמרי (הרי גם בזוגיות צריך להשקיע) וכל זה, כמובן, חייב להסתיים לפני שבע בערב כדי שתספיק לעבור בבית לפני אסיפת ההורים של הילד. קח את כל אלה, הוסף להם את ההתרעות לפיגועים, אחוז האבטלה הגבוה והאיום האיראני- והדרך ללחץ נראית כמעט בלתי נמנעת.

מהו לחץ?

המונח לחץ (Stress) מתייחס להפרת מצב האיזון בו מצוי האורגניזם עקב איום פיסי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות הנובעות ממצבים שונים בהם אנו חשים מאוימים. למרות שבעברנו הרחוק נחשפנו להרבה יותר מצבי לחץ הכרוכים באיום על חיינו (חיות טרף, מחסור במזון), הרי שהיום אנו חשופים לאיומים פסיכולוגיים אשר מעוררים אף הם לחץ ברמות גבוהות. איומים פסיכולוגיים אלו כוללים: פיטורין, קשיים זוגיים, כישלון במבחן חשוב ואפילו הלחץ התמידי המופעל עלינו להישגים גבוהים במגוון תחומים.

על אף שכל אחד מאיתנו מתמודד עם לחץ באופן שונה, מקובל לחלק את ההתמודדות עם לחץ לשלבים אופייניים.

על פי מודל General Adaptation Syndrome ישנם שלושה שלבים מרכזיים בהתמודדות עם לחץ כרוני:

שלב ראשון: תגובת אזעקה

בשלב הראשון להתמודדות עם האירוע המלחיץ מגויסים כל משאבינו הרגשיים והפיסיים: מערכת העצבים הסימפתטית מתעוררת לפעולה, ותפקודים גופניים בלתי חיוניים (עיכול, למשל) מושהים עד תום האיום. באופן אוטומטי, אנו נערכים להגיב בבריחה או בתקיפה ("Fight or Flight") בהתאם לאפשרות הנתפסת כיעילה יותר להתמודדות עם האיום.

שלב שני: התמודדות

בשלב זה, בו משאבינו עדיין מגויסים, אנו מפעילים את מנגנוני ההתמודדות כדי להפסיק את האיום או להימנע ממנו. כאשר מדובר באיום פיסי, ההתמודדות היא פרקטית וברורה, אך כאשר מדובר באיום פסיכולוגי מעורבים מנגנונים נפשיים מורכבים יותר. מנגנונים אלו עשויים לכלול עיוותים קוגניטיביים ("בכלל לא אכפת לי שהיא עזבה") והפעלת מנגנוני הגנה אשר מסייעים בהתמודדות הראשונית אך עלולים להיות בעלי מחיר גבוה בטווח הרחוק. כך לדוגמא, מנגנון של דיסוציאציה יסייע לילדה הנופלת קורבן להתעללות מינית בהתמודדותה הראשונית, אולם הוא בעל מחיר פסיכולוגי דרמטי להמשך ההתמודדות שלה עם הטראומה ולעיבודה.

שלב שלישי: התשה

שלב זה, המתרחש כאשר האיום נמשך לאורך זמן, מאופיין בשחיקת משאבי ההתמודדות הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים (למשל, חייל הנלחם בקרב ממושך מאוד, ילד הסובל מהתעללות ממושכת). השחיקה עשויה להתבטא בתסמינים פיסיולוגיים כהפרעות לבביות, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה בלחץ הדם, מתח מוגבר ועוד. מבחינה פסיכולוגית עשוי הלחץ הממושך להביא לכדי דיכאון, חרדה, קשיים תפקודיים, עיוותים תפיסתיים, ייאוש, חוסר אונים ופניה לטכניקות התמודדות בלתי יעילות כשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

כיצד נגרם לחץ?

כל אחד מאתנו יחווה לחץ למראה סלע ענק המתגלגל אליו, בשורה על מחלה קשה וכד'. עם זאת, קל להבחין בכך שאירועים מלחיצים שונים משפיעים בצורות שונות על אנשים שונים.

מה, אם כן, משפיע על מידת הלחץ שאנו חווים?

• מאפייני האירוע עצמו: מחקר שביקש מאנשים לדרג אירועי חיים על פי מידת הלחץ הכרוכה בהם ניסח 'סולם אירועי לחץ' אשר אישש את הטענה האינטואיטיבית לפיה אירועים מסוימים נתפסים כיותר מלחיצים ביחס לאחרים. למרות שהאירועים המדורגים גבוה ביותר בסולם זה הם שליליים (אובדן, גירושין), ממוקמים בו גם פריטים חיוביים רבים כלידה, חתונה וכן הלאה.

• מידת השליטה: ככל שיכולת ההתמודדות עם האירוע נתפסת כגבוהה יותר, כך קטנה רמת הלחץ, וככל שהאדם חש עצמו יותר חסר אונים, כך גדלה מידת הלחץ.

• גורמים פסיכולוגיים: גם כאשר מדובר באותו גורם לחץ, אנשים שונים יפגינו רמות לחץ שונות בתגובה אליו. רמת הלחץ תושפע מנטייה מולדת, התנסויות עבר (מה קרה בפעם האחרונה שהתחלתי עם בחורה?), האופן בו נתפס גורם הלחץ (האם גירושין הם פרידה מכאיבה או עדות להיותי אפס חסר סיכוי לאושר?) ועוד.

לחץ: טוב או רע?

חוויה של לחץ היא בלתי נעימה ברוב המקרים. אף אחד מאתנו אינו נהנה מ"פרפרים בבטן" לפני מבחן ומההזעה בכפות הידיים במהלך דייט. עם זאת, חוויה של לחץ היא חיונית להישרדותנו: לולא היינו נלחצים ומגייסים משאבים באופן אוטומטי, לא היינו מסוגלים להגן על עצמנו מפני תוקפים ולהכין את עצמנו לאירועים קשים ומאתגרים.

החוקר לזרוס הבחין בין שני סוגי לחץ: לחץ חיובי אשר מניע את האדם להתמודדות פעילה, עמידה באתגר ופיתוח סגנון התמודדות ולחץ שלילי אשר מביא לחוסר אונים, שיתוק, דיכאון או חרדה. כך, לדוגמא, סטודנט המשקיע בלימודיו מתוך חשש להיכשל נמצא במצב שונה לגמרי מסטודנט הלוקה בחרדת בחינות או פורש מהלימודים עקב אותו החשש. בהתאם, נמצא כי ביצועינו משתפרים כאשר אנו חווים רמה מתונה של לחץ: היעדר מוחלט של לחץ לקראת משימה מביא לניתוק, אובדן עניין וחוסר השקעה, בעוד שרמת לחץ גבוהה מדי עשויה לשתק את יכולותינו.