ברונכיטיס, דלקת סימפונות

תשובה: בשנים הראשונות לחייהם ילדים "חוטפים" כל זיהום, וזה רגיל שילד יהיה מצונן 10-7 פעמים בשנה. פעמים רבות מה שנראה לך כמחלה אחת ארוכה שהילד לא מצליח להחלים ממנה הוא בעצם כמה מחלות שהילד חולה בהן ומחלים מהן בזו אחר זו. נראה שילדייך יותר רגישים לזיהומים של דרכי הנשימה העליונות, ולכן הם סובלים יותר מכל צינון קל. מעבר לטיפול התרופתי שילדייך מקבלים, את יכולה להקל עליהם עם טיפות מי מלח ושימוש במכשירי אדים. אם נראה לך שישנה מצוקה נשימתית, חשוב לפנות שוב לרופא על מנת לוודא שאין הסתבכות של השפעת. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

תשובה: הממצאים שאתה מתאר יכולים להתאים למחלה וירלית, דהיינו לווירוס שגורם לדלקת של הסימפונות. הטיפול באזניל (אנטיביוטיקה) בדרך כלל מועיל במקרים שבהם מעורבים חיידקים. העובדה שהוא לא עזר יכולה לכוון לכך שמדובר בתהליך ויראלי, ובמקרה כזה, זמן הוא הדבר היחיד (יחד עם המערכת החיסונית שלך) שיעזור לריפוי. כאשר הסימפטומים והחום לא חולפים לאחר כמה ימים נוספים יש מקום לביצוע צילום חזה חוזר, כי לעיתים בצילום הראשון לא רואים את דלקת הריאות ובצילום השני כן. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: לא תיארת אם פנית בעבר לרופא ריאות ואם נעשתה אבחנה של המחלה שלך. התמונה שאתה מתאר מאד מתאימה למחלה שנקראת ברונכיאקטזיס. ברונכיאקטזיס היא מחלה דלקתית של הסימפונות (דרכי האוויר) בה קיימת דלקת כרונית והרס איטי של הסימפונות. אחד המאפיינים העיקריים של המחלה הוא שיעול כרוני יצרני (רטוב, שמייצר ליחה), עם ליחה בכמות גדולה ביותר, מוגלתית, בצבע צהוב-ירוק, לעיתים עם דם. החולים במחלה סובלים משיעול יצרני (פרודוקטיבי) מוגלתי במשך כל השנה, אך מדי פעם סובלים מהחמרות המתבטאות בכמות ליחה גדולה מהרגיל, בצבע צהוב-ירוק יותר, והופעת חום ולעיתים גם קוצר נשימה. הסיבה להופעת המחלה היא ברוב המקרים דלקות ריאה חוזרות בילדות, גופים זרים שנכנסו לריאות, חסר חיסוני (מצבים שבהם המערכת החיסונית פגועה באופן משמעותי), ציסטיק פיברוזיס, מחלות גנטיות אחרות ועוד. בחלק מהמקרים לא מוצאים את הגורם למחלה, אך מאבחנים אותה לפי הסימפטומים של המטופל. ולפי המראה בבדיקות הדמיה של בית החזה (צילום חזה ובעיקר CT של החזה). בבדיקת CT של החזה ניתן לראות את הסימפונות המעובים והדלקתיים, את ההרס של רקמת הריאה, ולעיתים את ההפרשות המוגלתיות המרובות. הטיפול בסובלים מברונכיאקטזיס הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה בזמן החמרה. החולים הללו אכן נוטלים כמויות אנטיביוטיקה מאד גדולות במשך חייהם. כאשר ההחמרות תדירות מאד, מציעים לחולים הללו טיפול באנטיביוטיקה מניעתית. בנוסף, יש לחסן את כל המטופלים הללו נגד שפעת ודלקת ריאות. במקרים שבהם יש גם קוצר נשימה, ובבדיקת תפקודי ריאות רואים גם היצרות של הסימפונות, ניתן להוסיף לטיפול גם משאף המכיל מרחיב סימפונות עם או בלי סטרואידים להפחתת התהליך הדלקתי. במקרים מסויימים ניתן לראות ב- CT שהמחלה מערבת אונה אחת בלבד של אחת הריאות. במקרים אלה, שבהם החולה סובל מהחמרות רבות וקיצוניות, אפשר לכרות את האונה המעורבת. יש לציין כי במקרים רבים המחלה מערבת יותר מאונה אחת, ולעיתים את שתי הריאות, ובאלה הטיפול ניתוחי אינו מתאים. אם אתה סובל מברונכיאקטזיס, עליך להיות במעקב של רופא ריאות אשר יחליט לפי כל הנתונים מהו הטיפול המתאים לך בדיוק. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: בבדיקת ה CT נתגלה כנראה ממצא המחשיד לאוטם מוחי קטן, שנקרא אוטם לקונרי. אוטם זה נגרם ע"י חסימה של כלי דם מוחי קטן. חסימה זו עשויה להיגרם כתוצאה מקריש דם דופני קטן החוסם את אספקת הדם לכלי דם זה. לרוב המכריע של החולים יש יתר לחץ דם כרוני. מדובר באוטמים קטנים, שברוב המכריע של המקרים משתפרים עם הזמן, עד שתוך מספר חודשים אין ממש זכר לאירוע. לא ידוע לי על קשר בין הברונכיטיס לאוטם. תסמיני האוטם עשוים להיות חולשת יד ורגל, קושי בדיבור ובבליעה, תחושת רדימות וחוסר תחושה. מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי המשך טיפול.