לידת עכוז היא מצב בו כפות הרגליים או הישבן של העובר ממוקמים בפתח היציאה מהנרתיק - ראשו של התינוק קרוב לחזה של האם והחלק התחתון שלו ליד הנרתיק. רוב התינוקות יזוזו באופן טבעי כך שראשם ימוקם לצאת ראשון מהנרתיק במהלך הלידה. מצג עכוז נפוץ בתחילת ההיריון, אולם רוב התינוקות יעברו לתנוחת ראש עד שבוע 36, שכן זהו המנח הבטוח ביותר ללידה[1].
עכוז שלם - הישבן ממוקם כלפי מטה בעוד שהרגליים מקופלות וכפות הרגליים ליד הישבן.
עכוז פרנק – הישבן ממוקם כלפי מטה בעוד שהרגליים צמודות ישר כלפי מעלה מול הגוף, וכפות הרגליים ליד הראש.
עכוז רגליים - אחת מכפות הרגלים או שתיהן מצביעות כלפי פתח הנרתיק ומקדימות את שאר הגוף.
לידת עכוז תסמינים
ההיריון בלידת עכוז לא משתנה. לידת עכוז אינה גורמת ליותר או לפחות בחילות והקאות או תסמיני היריון אחרים. עם זאת, קיימת נטייה להרגיש את הבעיטות נמוך יותר בבטן. במקרים מסוימים יורגש ראש התינוק - מעין נפיחות קשה מתחת לצלעות[4].
סיבות וגורמי סיכון
קשה לדעת בדיוק מדוע מתרחשים הריונות עכוז, אך ישנן סיבות שונות לכך שהתינוק ממקם את עצמו בצורה לא נכונה ברחם. הנה כמה מן הסיבות וגורמי הסיכון[5]:
ברחם יש יותר מדי או מעט מדי מי שפיר, כלומר לתינוק יש מקום נוסף להסתובב בו או שאין לו מספיק נוזלים להסתובב.
לאישה יש רחם בעל צורה לא תקינה או שיש לה סיבוכים אחרים, כגון שרירנים ברחם.
לאישה יש שליית פתח (שליה נמוכה) – מיקום השלייה נמוך ומפריע בפתח היציאה.
אבחון ובדיקות
רופאת נשים תוכל לזהות לידת עכוז. האבחון יכול להתבצע על ידי בדיקה גופנית של הבטן באמצעות תמרוני לאופולד – שיטות המאפשרות לאמוד את מיקום ומנח העובר. עם הבדיקה הזו בדרך כלל תשולב בדיקת אולטרסאונד. אם באולטרסאונד אובחן מצג עכוז, ייאסף מידע ספציפי על סוג העכוז, מידת הכיפוף של ראש העובר, משקל העובר המשוער, נפח מי השפיר, מיקום השליה וסקירה אנטומית של העובר (אם לא נעשתה בעבר)[6].
בלידת עכוז הגוף יוצא ראשון וראשו של התינוק יוצא אחרון. במצב זה קיים סיכוי שגוף התינוק לא יפתח מספיק את צוואר הרחם כדי לאפשר לראש לצאת בקלות, וכך גדל הסיכון שראשו או כתפיו של התינוק יתקעו בעצמות האגן של האם.
בעיה נוספת שעלולה לקרות במהלך לידת עכוז נרתיקית היא צניחה של חבל טבור, אשר יכול להחליק לתוך הנרתיק לפני הלידה. אם חבל הטבור יימחץ ויופעל עליו לחץ בזמן הלידה, הדבר עלול להפחית את זרימת הדם והחמצן דרך חבל הטבור אל התינוק.
גרסה קפלית חיצונית - במקרים מסוימים גניקולוג או גניקולוגית ינסו להפוך באופן ידני את העובר ולשנות את המנח ממצב של עכוז למצב שהראש למטה. אם שיטה זו עובדת והיא נעשית לפני תחילת הצירים, ייתכן שיהיה ניתן ללדת לידה נרתיקית.
תרגילים – ניתן להתייעץ עם הרופא/ה לגבי עשיית תרגילים ותנוחות מסוימות שיש לעשות בבית. אלה עשויים לעזור להפוך את העובר. אין מחקרים שמוכיחים שזה עובד, אבל אם זה נעשה בפיקוח רופא/ה זה לא מזיק ואף עשוי לעבוד.
ניתוח קיסרי - אם העובר עדיין במצב עכוז בסמוך לתאריך הלידה, ברוב המקרים יומלץ על לידה קיסרית מתוכננת, שנחשבת לטיפול הבטוח ביותר.
לידה נרתיקית - במקרים נדירים, לידת עכוז קיסרית עלולה שלא להיות מומלצת או לא אפשרית, לדוגמה אם הצירים והפתיחה מתקדמים מהר מדי. במקרים אלו לידה נרתיקית יכולה להיות האפשרות היחידה.
רוב התינוקות שנולדים בלידת עכוז הם בריאים ואין להם בעיות לאחר הלידה.
"תודה רבה לכם על הכול , הייתם צוות לעניין , ממש נחמדים ושירות מדהים.
והיה מענה טלפוני ישיר מהרופא כל הזמן לפני הניתוח ענה על כל שאלה והיה מאוד סבלני , ממליצה מאוד ❤️"
היי, אני בת 32 אחרי 3 לידות רגילות.
אחרי הלידה האחרונה היתה לי צניחה של שלפוחית השתן אך זה חזר למקומו לבד אחרי כחודש...
בבדיקה אצל רופא נשים הוא אמר שהכל נראה תקין ביחס לזה שאני אחרי 3 לידות, כרגע אין גוש שיוצא מהנרתיק או משהו כזה אבל מדי פעם אחרי יום ארוך יש תחושת כבדות מסוימת אבל שום דבר חיצוני, כאמור בבדיקה הכל היה תקין ביחס לזה שאני אחרי 3 לידות.
מה שרציתי לשאול, התינוקת שלי בת 1.7 שוקלת 10 ק"ג ולצערי היא נרדמת רק עליי, ואני פוחדת שהיא עליי וזה מפעיל לחץ על האיברים אם זה יכול להחמיר לי את הצניחת שלפוחית השתן? או רחם וכו... כלומר היא עליי עד שהיא נרדמת (לא בעמידה כמובן). האם הלחץ על הבטן שלי יכול להחמיר צניחת שלפוחית השתן ממה שתיארתי? תודה מראש
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
צניחת שלפוחית
שואלת08/03/2025 | 23:22
היי,תודה על תשובתך.
לי אין משקל עודף (שוקלת 49 קג)
התכוונתי שהתינוקת שלי(ששוקלת 10 קג) ישנה עליי הרבה פעמים - האם זה יכול להחמיר את המצב?
פיזיותרפיה לחיזוק רצפת האגן יכול לעזור לך מאוד! כמובן שלמשקל עודף יש קשר לעליה בלחץ הבטני כגורם סיכון לצניחה. כמובן שהפיזיותרפיה יכולה לחזק את רצפת האגן ולמנוע את הבעיה העתידית .
התחלתי פעם ראשונה היום מולטי ויטמין של חברה מצויינת וכעבור כמה שעות מהנטילה הראשונה
היה לי פיפי צהוב זרחני כזה זוהר.. יש במולטי ויטמין :
ויטמין A (בצורת רטיניל פלמיטט)1,500 מק"ג 167%
ויטמין C (כחומצה אסקורבית 60 מ"ג 67%
ויטמין D (בצורת כולקלציפרול D3) 20 מק"ג (800 יחב"ל) 100%
ויטמין E (בצורה של D-אלפא טוקופריל אצטט) 10 מ"ג 67%
תיאמין (ויטמין B-1) (בצורת תיאמין מונוניטרט) 5 מ"ג 417%
ריבופלבין (ויטמין B-2) 5 מ"ג 385%
ויטמין B-6 (בצורת פירידוקסין הידרוכלוריד) 5 מ"ג 294%
(200 מק"ג חומצה פולית) 83%
ויטמין B-12 (בצורת ציאנוקובלמין) 8 מק"ג 333%
ביוטין (בצורת d-ביוטין) 5,000 מק"ג 16,667%
ברזל (בצורה של ברזל גלוקונט) 3 מ"ג 17%
נטילה ראשונה הפיפי נעשה זוהר צהוב זרחני
ו רשום על הקופסא "כמוסות רכות עם שחרור מהיר"
יכול להיות קשר צירף מקרים? אשמח מאוד לדעתך
יש לי חרדות ברקע מאי ספיקה כליות כבד אני סובלת מהתמודדות נפש כבר 4 שנים שקשורה למחלות 🙏😞 בדיקות דם אחרונות מלאות היו לפני חודשיים וחצי ולפני 3 חודשים עשיתי אולטרסאונד כבד כליות לבלב כל מערכת עיכול עליונה יצא תקין. אני בת 43 בריאה בדרך כלל פיסית
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
פיפי בצבע צהוב זוהר זרחני עם לקיחת מולטיויטמין
כן, טונוס מוגבר בשריר הפובורקטליס, שהוא חלק משרירי רצפת האגן, יכול לגרום לתסמינים כמו דחיפות ותכיפות במתן שתן. טונוס גבוה ברצפת האגן עשוי להשפיע על תפקוד שלפוחית השתן ולגרום לתחושת דחף למתן שתן, גם ללא מילוי מלא של השלפוחית.
כדאי לבדוק ולטפל בסיבה שבגינה שריר זה מכווץ מעבר למצב הנורמאלי.
שלום,
סובלת ב3 חודשים אחרונים כבר משלוש פעמיפ דלקות בשתן וממש סובלת.
קיבלתי עכשיו תוצאות תרבית שתן שבה היה חיידק eschericia coli ובנוסף רגישות שלו לאנטיביוטיקות. הרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה ציפרודקס. רציתי לשאול מה משמעות המספרים ליד הרגישות- האם ככל שגבוה יותר זה אומר שיותר רגיש וכדאי להביא את האנטיביוטיקה הזו?
ממה שראיתי מה שנתנו לי המספר נמוך לעומת אנטיביוטיקות אחרות ולכן דואגת שלא מתאים ולא יעביר את הדלקת לגמרי. לדוגמא:
שם החיידק:Escherichia coli
שם האנטיביוטיקה:Ciprofloxacin
קוד הרגישות:רגיש
תוצאת הרגישות:<=0.06
הערות:
לעומת זה למשל:
שם החיידק:Escherichia coli
שם האנטיביוטיקה:Fosfomycin
קוד הרגישות:רגיש
תוצאת הרגישות:<=16.0
הערות:
המספר שמופיע ליד הרגישות מעיד על רמת הרגישות. בבדיקה מדללים את האנטיביוטיקה ובודקים רגישות - ככול שהמספר גבוה יותר כך הרגישות גבוהה יותר. לא תמיד נבחר להתחיל עם הטיפול החזק יותר עם לא ליצור עמידות לטיפול. ברור שאם לא הגבת לטיפול מסויים נרצה לתת טיפול עם רגישות גבוהה יותר.