החייאה

תשובה: רפואה היא מדע, וככל מדע, הוא פועל רק לפי דברים שאפשר להוכיחם במחקר שוב ושוב. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

תשובה: נושא מצבי ההכרה של האדם הינו נושא רחב וסבוך ומכיל בתוכו מצבים רבים של הכרת האדם, אשר מוגדרים לעיתים, גם ע"י הצוות הרפואי, בהגדרות שונות. ההגדרות המדוייקות כאמור מסובכות למדי, אך אנסה לפשט מעט. באופן עקרוני, מצב הכרתו של אדם נקבע ע"י פעילות מערכת העצבים המרכזית – המוח הגדול וגזע המוח. על מנת שאדם יהיה בהכרה מלאה, חייבים גם גזע המוח וגם המוח הגדול (לפחות חציו – אחת ההמיספרות) להיות תקינים. כל הפרעה בתפקודם עלולה להוביל לפגיעה במצב ההכרה. הפגיעה הקלה ביותר במצב ההכרה היא המצב הבלבולי, בו האדם בהכרה, מתקשר, ומגיב לסביבתו אך באופן שונה ממצבו הרגיל, ואינו מתמצא בזמן, במקום או בעצמו. ישנם מצבי בלבול בהם האדם מתמצא אך מבולבל מבחינת היכולת לזכור או להבין פקודות או רעיונות, גם אלה נחשבים לפגיעה (קלה אומנם) במצב ההכרה. פגיעה קשה יותר במצב ההכרה היא מצב של ישנוניות. במצב זה האדם ישנוני, אך מתעורר כאשר קוראים בשמו או בתגובה לגירוי כאב, ולאחר שהתעורר הוא חוזר ונרדם מייד. בשלב הבא האדם מאד ישנוני, עד כדי כך שלא ניתן להעירו כלל. מצב זה נקרא תרדמת, או Coma בלועזית. למצב זה דרגות חומרה או עומק שונות. דרגות העומק של התרדמת נקבעות באמצעות סולמות נוירולוגיים רבים, וחלקם מבוססים על תגובת האדם לגירוי קול ולגירוי כאב, מבחינת דיבור השפה, פקיחת העיניים והתגובה המוטורית (תנועת גפיים). במקרים מסויימים, בהם התרדמת עמוקה מאד, האדם אינו שולט על דרכי האוויר העליונות שלו ולכן הדבר מחייב הנשמה מלאכותית. מצב של צמח, או בשפה המקצועית Chronic Vegetative State , הינו מצב פרטי של תרדמת ממושכת (כרונית). במצב זה האדם נמצא בתרדמת, אולם עדיין נשמרים תפקודים בסיסיים של מערכת העצבים המרכזית, כלומר הפיקוח על תפקוד מערכות הגוף השונות קיים. כמו כן, במצב זה מרבית החולים אינם זקוקים להנשמה מלאכותית והם מקיימים מחזור עירות ושינה (כלומר ישנים בלילה ומתעוררים בבוקר). מאידך, אף על פי שנראה כי הם עירניים ולעיתים אף מגיבים מעט לסביבתם, לא הוכח בשום מחקר שאכן קיימת קליטת מידע מהסביבה למערכת העצבים שלהם. כלומר הם חיים, נושמים, ערים וישנים בכוחות עצמם, אולם אינם קולטים גירויים מהסביבה, אינם מסוגלים לתקשר עם סביבתם ואף אינם יכולים לבצע פעולות פשוטות, אי לכך יש צורך לטפל בכל צרכיהם ואף להאכילם בדרך מלאכותית. לסיכום פשטני, במצב של קומה האדם נראה ישן כל הזמן ובמקרים רבים יש צורך להשתמש גם במכונת הנשמה מלאכותית, ובמצב של צמח קיים מחזור עירות ושינה ובדרך כלל אין צורך בהנשמה מלאכותית. בשני המקרים מצבו של האדם קשה, וסיכויי ההחלמה המלאה נמוכים, לצערנו, אם כי בהחלט תלויים בסיבה שהובילה לפגיעה במצב ההכרה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: דום לב הוא cardiac arrest באנגלית. זהו מצב בו הלב מפסיק לפעום והפעילות החשמלית בו מופרעת מאוד - מצב הנקרא פרפור חדרים, או נפסקת. האדם מאבד הכרה, אינו נושם בצורה נורמלית ומאבד דופק ולחץ דם. דום לב שנמשך מעבר למספר דקות גורם למוות. הגורם העיקרי לדום לב הוא הפרעות קצב מחלת לב כלילית, ואוטם שריר הלב, אך ייתכנו גורמים כמו התחשמלות, טביעה, חנק. שוק חשמלי והחייאה יכולים בהחלט להציל חיים, אם ניתנים בדקות הראשונות. השוק החשמלי ניתן ע"י מכשיר בעל שתי כפות משני צידי הלב, כך שההשפעה על הלב תהיה הישירה והרבה ביותר, ולא נהוג לשים את המכשיר בשום מקום אחר. לגבי כמה אנשים מתים מזה, קצת קשה לנו לתת נתונים מעודכנים על הנעשה בישראל. בארה"ב מדובר על בערך 250,000 איש בשנה שנפטרים ממצב זה מחוץ לבית החולים. ראה גם שאלה קודמת בנושא- http://www.infomed.co.il/questions/q_020503_1.htm

תשובה: המונח הרפואי מתאר שקע אנטומי או חריץ. ישנן מספר ולקולות באזורים שונים בגוף, כגון במוח, בציפורניים ובגרון. לרוב, הכוונה בוולקולה היא לוולקולה של האפיגלוטיס הנמצאת בגרון, שקע הנמצא מאחורי שורש הלשון. אין לו תפקיד מוגדר, אך הוא יכול לשמש כעזר בזמן אינטובציה על ידי מיקומו ביחס לוושט והטרכיאה. תוכל לראות תמונה מדויקת בדף זה: http://en.wikipedia.org/wiki/Epiglottic_vallecula