שחמת הכבד

גורמים רבים עלולים להוביל למחלת שחמת הכבד, להלן העיקריים שביניהם:

• צריכה מרובה של אלכוהול לאורך תקופה ממושכת. 

• צהבת נגיפית כרונית. 

• מחלת חיסון עצמי (מחלה אוטואימונית), דוגמת צהבת אוטואימונית, או מחלת כבד כרונית חסימתית (PSC). 

• כבד שומני שלא כתוצאה מאלכוהול ((NASH. זוהי דלקת בכבד, הנגרמת כתוצאה מהצטברות של שומן בכבד. 

• צינורות מרה חסומים. 

• מחלות תורשתיות, כמו מחלת וילסון, סיסטיק פיברוזיס, או המוכרומטוזיס.

הרופא מתחיל בבדיקה גופנית ובשאלות לגבי התסמינים וההיסטוריה הרפואית. במידה והרופא חושד שיש לך שחמת הכבד, הוא עשוי לבצע בדיקות דם ובדיקות הדמיה דוגמת אולטרסאונד, או סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). בדיקות אלו עשויות לסייע לרופא במציאת הסיבה לפגיעה בכבד ובגילוי חומרת הפגיעה.

על מנת לאשר באופן וודאי שאכן מדובר בשחמת הכבד, הרופא עשוי לבצע ביופסיה. כלומר, באמצעות מחט הוא ייקח דגימה מרקמת הכבד לצורך בדיקה.

קראו עוד: בדיקות דם - תפקודי כבד;  פענוח בדיקות מעבדה של תפקודי כבד

שחמת כבד מתרחשת כאשר כמויות גדולות של רקמת צלקת מחליפות רקמה רגילה בכבד. רקמת הצלקת עלולה לחסום את הזרימה התקינה של הדם מהמעיים דרך הכבד, ולהוביל ללחץ מוגבר בורידים שמספקים דם לאזור זה (מערכת הורידים השערית). מצב זה מכונה בשם יתר לחץ דם שערי.

חולים הלוקים במחלת שחמת הכבד נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של אבנים בכיס המרה. ככל ששחמת הכבד קשה יותר, כך הסיכון לפתח אבנים בכיס המרה גבוה יותר.

כמו כן, חולים הלוקים במחלת שחמת הכבד נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן בכבד, בעיקר סרטן מסוג הפטוצלולר קרצינומה.

חשוב מאד לטפל במחלת שחמת הכבד בהקדם האפשרי. הטיפול אינו יכול לרפא את המחלה, אך לעתים הוא יכול למנוע, או לעכב נזק נוסף לכבד. הטיפול יכול לכלול טיפול תרופתי, ניתוח, וטיפולים אחרים, בהתאם לגורם המחלה ולבעיות שהיא גורמת.

קיימות מספר פעולות שניתן לבצע, על מנת לסייע בהגבלת הנזק לכבד ולהתגבר על התסמינים:

• לא לשתות משקאות אלכוהוליים כלל. 

• להתייעץ עם הרופא לפני שנוטלים כל תרופה באשר היא. 

• לוודא שהחיסונים שנתקבלו עדיין תקפים. 

• להקפיד על תזונה דלת נתרן.

לעתים התסמינים מופיעים רק כאשר הבעיה כבר חמורה, לכן חשוב להיבדק אצל הרופא באופן שגרתי, כולל בדיקות מעבדה. 

לעתים יש צורך בבדיקות לגילוי בעיות אפשריות נוספות כגון:

• ורידים מוגדלים, תופעה המוכרת בשם דליות, במערכת העיכול. דליות עלולות לדמם. 

• סרטן כבד. אנשים הלוקים בשחמת הכבד נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן בכבד.

במקרים בהם שחמת הכבד מעמידה את החיים בסכנה, השתלת כבד היא שיטת טיפול אפשרית נוספת. אבל השתלה היא הליך יקר, קשה למצוא איברים, ולא תמיד היא מסתיימת בהצלחה. מסיבות אלו על הרופאים להחליט למי יש את הסיכויים הטובים ביותר להפיק תועלת מהשתלת כבד. 

כדאי להתייעץ עם הרופא באילו צעדים כדאי לנקוט עכשיו, על מנת לשפר את המצב הבריאותי באופן כללי, כדי להיות מועמד טוב להשתלה.

כאשר שחמת הכבד מחמירה, יש הבוחרים להתמקד בטיפול בנוחות ובכבוד העצמי. טיפול תומך (טיפול פליאטיבי) יכול לספק תמיכה והקלה בתסמינים, כך שהחולה יוכל לנצל את הזמן שנותר לו לחיות בדרך הטובה ביותר. כמו כן, יש חולים שמעוניינים לקבל החלטות חשובות של "סוף החיים", כמו למשל כתיבת צוואה. 

העובדה שהחולה יודע כי יקבל את הטיפול בו הוא חפץ, יכולה להיות מנחמת מאד עבורו.

ההתמודדות עם שחמת הכבד יכולה להיות קשה. חולים שמרגישים מאד עצובים, או חסרי תקווה, מומלץ שיספרו על כך לרופא. ניתן לקבל יעוץ, או סיוע מסוגים אחר. קיימות גם קבוצות תמיכה. שיחות עם אנשים אחרים הלוקים בשחמת כבד, יכולות לעזור במידה ניכרת.

אלכוהול - צריכה מופרזת של אלכוהול מעלה את הסיכון לשחמת הכבד ולכן הגבלה של צריכת האלכוהול עשויה למנוע התפתחות של המחלה. לחולים בשחמת הכבד מומלץ להפסיק לצרוך אלכוהול.

חיסון נגד הפטיטיס B - מאחר שמחלות נגיפיות כגון הפטיסטיס B והפטיטיס C עלולות לגרום להתפתחות של שחמת הכבד, מומלץ להתחסן נגד הפטיטיס B (להפטיטיס C לא קיים עדיין חיסון).