המומחים של Infomed מסבירים:
דלקת במעי הגס (קוליטיס, Colitis) היא מצב שבו נפגעת רירית המעי הגס ומופיעים אודם, בצקת, פריכות והתכייבויות ברירית המעי.
אצל חולי קוליטיס יימצאו בבדיקה מיקרוסקופית ריבוי של תאי דלקת מסוגים שונים (תאי דלקת חדה או כרונית), לעיתים, עיוות של המבנה התקין של דופן ורירית המעי, וחדירה של תאי דלקת למבנים הבלוטיים ברירית המעי הגס.
הגורמים לדלקת במעי הגס רבים ומגוונים. שתי הסיבות השכיחות כוללות זיהום או מחלה דלקתית כרונית במעי (קוליטיס כיבית - קוליטיס אולצרוזה, מחלת קרוהן, קוליטיס מיקרוסקופית, או ממקור לא ברור - Indetermined).
תהליך זיהומי הוא סיבה שכיחה לקוליטיס. בין החיידקים השכיחים נכללים חיידק השיגלה, סלמונלה, א' קולי, קמפילובקטר וקלוסטרידיום דיפיצילה. אמביאזיס הוא הזיהום השכיח מטפילים הגורם לקוליטיס, ואילו זיהום מנגיף הציטומגלו הוא הגורם השכיח לקוליטיס בקרב מדוכאי חיסון.
סיבות אחרות, נדירות יותר כוללות דלקת במעי הגס כתגובה לטיפול בקרינה (לאגן או לערמונית), או עקב נזק הנובע מחסר באספקת הדם (איסכמיה) לאזור מסוים במעי הגס. בשני מצבים אלה הדלקת בדרך כלל ממוקדת ואינה מפושטת.
התלונות העיקריות של הלוקים בדלקת המעי הגס הן צואה דמית, שלשול, טנזמוס (התחושה להתרקנות), חום וכאב בטן.
האבחון נקבע על סמך תלונות החולה בשילוב עם בדיקה גופנית, תרביות צואה, והסתכלות ישירה על הרירית בקולונוסקופיה, וכן בעזרת התקנת ביופסיות.
הטיפול תלוי בסיבה לקוליטיס. מטפלים בזיהום באמצעות אנטיביוטיקה, ואילו במחלת מעי דלקתית מטפלים באמצעות טיפול אנטי-דלקתי.
פרופ' רמי אליקים
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
אצל חולי קוליטיס יימצאו בבדיקה מיקרוסקופית ריבוי של תאי דלקת מסוגים שונים (תאי דלקת חדה או כרונית), לעיתים, עיוות של המבנה התקין של דופן ורירית המעי, וחדירה של תאי דלקת למבנים הבלוטיים ברירית המעי הגס.
הגורמים לדלקת במעי הגס רבים ומגוונים. שתי הסיבות השכיחות כוללות זיהום או מחלה דלקתית כרונית במעי (קוליטיס כיבית - קוליטיס אולצרוזה, מחלת קרוהן, קוליטיס מיקרוסקופית, או ממקור לא ברור - Indetermined).
תהליך זיהומי הוא סיבה שכיחה לקוליטיס. בין החיידקים השכיחים נכללים חיידק השיגלה, סלמונלה, א' קולי, קמפילובקטר וקלוסטרידיום דיפיצילה. אמביאזיס הוא הזיהום השכיח מטפילים הגורם לקוליטיס, ואילו זיהום מנגיף הציטומגלו הוא הגורם השכיח לקוליטיס בקרב מדוכאי חיסון.
סיבות אחרות, נדירות יותר כוללות דלקת במעי הגס כתגובה לטיפול בקרינה (לאגן או לערמונית), או עקב נזק הנובע מחסר באספקת הדם (איסכמיה) לאזור מסוים במעי הגס. בשני מצבים אלה הדלקת בדרך כלל ממוקדת ואינה מפושטת.
התלונות העיקריות של הלוקים בדלקת המעי הגס הן צואה דמית, שלשול, טנזמוס (התחושה להתרקנות), חום וכאב בטן.
האבחון נקבע על סמך תלונות החולה בשילוב עם בדיקה גופנית, תרביות צואה, והסתכלות ישירה על הרירית בקולונוסקופיה, וכן בעזרת התקנת ביופסיות.
הטיפול תלוי בסיבה לקוליטיס. מטפלים בזיהום באמצעות אנטיביוטיקה, ואילו במחלת מעי דלקתית מטפלים באמצעות טיפול אנטי-דלקתי.
פרופ' רמי אליקים
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
-
שאלה: אני בת 19. לפני כשנה התחלתי לסבול מכאבי מפרקים חמורים שנמשכים עד היום. כל זה החל לאחר מחלת חום עם שלשולים. הופניתי לראומטולוג עקב חשד ללופוס, אך הוא המליץ לי ללכת לרופא גסטרואנטרולוג. לפני כחודש עשיתי בדיקת קולונוסקופיה עם ביופסיה, ואלו תוצאות הבי
-
שאלה: בני, בן 30, סובל מ- Colitis. על איזו דיאטה את ממליצה בשבילו?
-
שאלה: אני בת 58. לפי בדיקת CT אובחנה אצלי "לימפאדנופתיה איליאקלית, מפשעתית ומזנטריאלית". מה המשמעות של אבחנה זו?
-
שאלה: אשתי בת 32 בשבוע ה-14 להריונה. מדי פעם, בעיקר בזמן התעטשות, היא חשה כאב חד מעט מתחת לבטן התחתונה בצד שמאל, שמופיע לשלוש שניות ונעלם. האם התופעה טבעית, או שצריך לגשת לבירור אצל רופא?
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
תרופות קשורות
-
ציפרופלוקסצין (ציפרודקס)
-
בדיקות קשורות
-
תרבית צואה
-
קולונוסקופיה
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
-
מחלות קשורות
-
רגישות יתר למזון
-
יתר לחץ דם שערי במבוגרים
-
בלסטוציסטיס הומיניס
-
רגישות לגלוטן
-
סכיסטוזומיאזיס