עגבת מולדת

טיפול: מטרת הטיפול היא למנוע את הנזקים שנגרמים בעקבות הזיהום התוך-רחמי, ובעיקר את הנזקים המאוחרים הנשארים לכל אורך החיים. הטיפול מתבצע במספר מישורים:
1. איתור הנשים ההרות הנגועות במחלה, דרך הבדיקות השגרתיות המתבצעות לכל אישה הרה. אם אובחנה אישה כזו יש לטפל בה באמצעות זריקות פניצילין מוקדם ככל האפשר, בזמן ההריון, ורצוי להשלים את הטיפול חודשיים לפני הלידה על מנת להקטין למינימום את הסיכון שהעובר יידבק.
2. ערנות לאפשרות של עגבת מלידה וביצוע פעולות מתאימות לאבחון, אם מתעורר חשד למחלה. הבדיקות כוללות קביעת רמת הנוגדנים השונים לעגבת בדם האם ובדם התינוק, וכן ביצוע בדיקות עזר נוספות כמו דיקור לבדיקת נוזל השדרה, צילום עצמות הגפיים ובדיקת קרקעית העין.
3. טיפול מוקדם ביילוד כאשר קיים חשד סביר לאבחון של עגבת מלידה. הטיפול המומלץ הוא מתן פניצילין דרך הווריד או באמצעות זריקות לשריר.
4. מעקב אחר מצב התינוק כדי לוודא שהזיהום מלידה טופל כראוי. המעקב כולל בדיקה תקופתית של התינוק ומעקב אחר הנוגדנים לעגבת. תגובה טובה לטיפול מתבטאת בהיעלמות סימני המחלה (אם היו כאלה), ובירידה משמעותית של רמת הנוגדנים הלא-ספציפיים לעגבת (נוגדנים מסוג VDRL). לעומת זאת צפוי כי נוגדנים ספציפיים לעגבת (נוגדנים מסוג TPHA ודומיהם), יישארו לטווח ארוך.