ציסטיטיס

תשובה: תוצאות הציסטוסקופיה מעידות כי נראה ממצא החשוד כגידול בדרכי השתן. השלב הבא הוא כריתת הממצא ושליחתו לבדיקה פתולוגית כדי לברר את טיבו. על סמך תשובות הבדיקה הפתולוגית ולפי מה שימצליץ רופא אורולוג יהיה עליך להמשיך במעקב, לבצע בדיקת הדמייה נוספת, כגון בדיקת CT של הבטן, ולקבל טיפול לפי הצורך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: MPV הוא ערך המבטא את נפחן הממוצע של הטסיות בדם. MPV מוגבר מעיד על טסיות מוגדלות. ערך של 12.1 הוא סביב הנורמה, ולכן אינו מעיד על שום דבר, ואינו מהווה סיבה לדאגה. ערכים גבוהים יותר של MPV עשויים להעיד על הרס של טסיות, והיווצרות טסיות צעירות במקומן, גדולות יותר. CREATININE הוא תוצר פסולת של קראטין ושל קראטין פוספט בשריר, המסונן ע"י הכליות ומופרש בשתן. הערך שלו בדם מעיד על הפעילות הכלייתית. הערכים התקינים לגברים הם בין 0.8 ל- .1.2 ככל שמסת השריר גדולה יותר - צפוי ערך גבוה יותר. ערך של 1.27 הוא מעט מעל הנורמה. יכולות להיות לכך סיבות רבות. כדאי לך לחזור על הבדיקה לאחר יום של שתיה מרובה, ואם הערך עדיין נותר גבוה - לפנות לבירור אצל הרופא המטפל.

תשובה: זהו אכן מקרה יוצא דופן, שממצא שנראה בבדיקת אולטרסאונד אינו מאותר בבבדיקת CT. יכולות להיות לכך כמה סיבות. בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה שדורשת מומחיות גבוהה, והיא מאוד מועדת לטעויות בפענוח של המבצע. ייתכן שהמבצע ראה מבנה אשר אינו קשור לכליה, כגון לולאת מעי או כיס מרה, וחשב בטעות שמדובר בחלק מהכליה. ממצאים מסוימים, כגון ציסטות מלאות נוזל, עשויים, במקרים נדירים, להיספג מעצמם ולהיעלם. גוש שמרקמו מאוד דומה למרקם הכליה עלול לא להיראות ב- CT, כיוון שהוא נבלע ברקמת הכליה. השערתי לאור הסיפור היא שמלכתחילה לא היה גוש, ושמדובר בפענוח שגוי של האולטרסאונד. מכיוון שאין להקל ראש בנושא של גוש בכליה, אני ממליצה שתפני למומחה לאולטרסאונד אשר יעבור על תצלומי הבדיקות, ובמידת הצורך גם יחזור על בדיקת האולטרסאונד. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: הבדיקות שאת מתארת הן בדיקות של כמות חלבון בשתן ללא תיאור של בדיקות דם. כמות החלבון שנמצאה בשתן היא קטנה. כמות קטנה של חלבון בשתן באנשים צעירים היא תופעה לא נדירה. בחלק מהמקרים יש פרוטאינוריה (חלבון בשתן) קלה זמנית, והיא נעלמת כמעט תמיד בבדיקות חוזרות. לעיתים יש מעט חלבון בשתן לאחר מצבים של חום או לאחר פעילות גופנית מאומצת. אצל אנשים מסוימים יש מעט חלבון בשתן רק במצב עמידה ולא במצב שכיבה (לכן בדיקת רמת החלבון בשתן בוצעה גם עם קימה). בכל המצבים האלה תופעת הפרוטאינוריה הקלה איננה מסוכנת ולא גורמת למחלה. במקרים בהם ישנה פרוטאינוריה בבדיקות חוזרות שאיננה קשורה לפעילות גופנית או לעמידה לעומת שכיבה, יש צורך בבדיקות הכוללות בדיקה מיקרוסקופית של השתן על מנת לראות אם אין סימנים פתולוגיים נוספים מעבר לחלבון בשתן, בדיקת תפקודי כליות על ידי מדידת רמות קראטינין בדם, ובדיקת אולטרסאונד של הכליות על מנת לשלול בעיה מבנית בכליות. אם כל הבדיקות האלו תקינות, יש צורך במעקב בלבד. במקרים של החמרה בכמות הפרוטאינוריה או בבדיקה מיקרוסקופית לא תקינה של השתן - יש צורך לפנות לרופא נפרולוג על מנת לשקול ביצוע בדיקת ביופסיה של הכליה. במקרה של בנך לא ברור מדוע בוצעה בדיקת החלבון בשתן. האם הייתה סיבה כלשהי לחשוד שהוא סובל ממחלה כלייתית? בהערכה של ממצא מעבדתי כלשהו חשוב ביותר הרקע הבריאותי של הנבדק והממצאים בבדיקה גופנית. בכל מקרה רמות חלבון בשתן של 154 מ"ג אלבומין / מ"ג קראטינין היא מעט מעל הגבול העליון של הנורמה (150). שתי הבדיקות האחרות הינן בגדר הנורמה. לאור זאת נראה בהחלט סביר להמשיך במעקב בלבד אחר כמות החלבון בשתן. אם בכל זאת אינך שקטה ניתן לוודא שהבדיקה המיקרוסקופית של השתן ותפקודי הכליות (רמות קראטינין בדם) הם תקינים.