[1] קדחת דנגי היא מחלה נגיפית המועברת בעקיצת יתוש. מאגר המחלה (הנגיפים) הוא באדם ועקיצת היתוש מעבירה זאת מאדם לאדם, לכן המחלה שכיחה יותר באזורים עירוניים וצפופי אוכלוסייה.
הנגיף שייך למשפחת ה-Flaviviruses, בדומה לקדחת מערב הנילוס, לדלקת מוח יפנית, לקדחת צהובה. לנגיף הדנגי יש ארבעה זנים הממוספרים מ-1 עד 4 אשר מקורם הגיאוגרפי היה שונה, אך עם ריבוי הנסיעות בעולם התפזרו כל זני הדנגי באזורים האנדמים בעולם.
המחלה שכיחה מאוד בדרום מזרח אסיה, ביבשת אמריקה היא קיימת בדרום אמריקה ובמרכזה, בקריביים, ולאחרונה מתפשטת אף לדרומה של ארצות הברית. המחלה קיימת גם באפריקה אך פחות שכיחה שם.
בישראל המחלה התקיימה בטבריה בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך נעלמה לחלוטין. בשנים האחרונות יש עלייה ניכרת במספר חולי הדנגי המאובחנים בארץ, אך כל המקרים הודבקו בחו"ל. רובם של מקרי הדנגי בישראלים מקורם במזרח הרחוק, והם ישנם בעיקר בישראלים ששהו בתאילנד, במיוחד באיים בדרום תאילנד. הודו היא מקום ההידבקות השני בדנגי בקרב מטיילים ישראלים. מאחר שהמחלה מועברת על ידי עקיצת יתוש, היא נפוצה יותר לאחר עונת גשמי המונסון בקיץ.
זיהום קודם במחלה נותן הגנה חיסונית רק נגד הזן שכבר התרחש זיהום בו, אך לא נגד הזנים האחרים. יתרה מזאת, התיאוריה המקובלת היא שזיהום חוזר בזן אחר יכול להחמיר ההשפעות הקשות של המחלה.
כ-50% מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון לחלות בקדחת דנגי.
מדי שנה מתרחשים 100-400 מיליון זיהומים בעולם.
המספר הגדול ביותר של מקרי קדחת דנגי שדווח היה בשנת 2023 ביותר מ-80 מדינות ועם למעלה מ-7300 מקרי מוות מדווחים.
זיהומים רבים של קדחת דנגי הם א-סימפטומטיים או שמחוללים מחלה קלה בלבד.
מדי פעם המחלה יכולה להופיע בצורה חמורה ואף לגרום למוות.
אין טיפול ייעודי לקדחת דנגי.
גילוי מוקדם של המחלה וטיפול מתאים מורידים במידה ניכרת את שיעורי התמותה של המחלה.
קדחת דנגי תסמינים
[3] במקרים רבים לא יופיעו תסמינים, אך כשהם אכן מתרחשים הם עלולים בטעות להיות מאובחנים כמחלות אחרת כגון שפעת, ובדרך כלל הם מתחילים בתוך 4-10 ימים מעקיצת יתוש נגוע. הנה כמה מן התסמינים הנפוצים:
לרוב, בתוך שבוע התסמינים עוברים, אך במקרים אחרים הם עלולים להחמיר ולהיות מסכני חיים. מחלת דנגי קשה פוגמת בכלי הדם ומספר הטסיות בזרם הדם יורד. מצב זה יכול להוביל להלם, לדימום פנימי, לאי ספיקה של איברים ואף למוות.
במקרה של קדחת דנגי קשה התסמינים מתפתחים מהר. והם בדרך כלל מתחילים להופיע 1-2 ימים לאחר שהחום יורד. התסמינים של מחלת דגני קשה כוללים בין היתר:
אם אחד או יותר מהתסמינים הללו מופיעים לאחר ביקור במדינה טרופית, יש לגשת לרופא/ה.
סיבות וגורמי סיכון
קדחת דנגי נגרמת מזיהום של אחד מארבעת הזנים של נגיף הדנגי: DENV-1, DENV-2, DENV-3 או DENV-4. הנגיף מועבר דרך עקיצת יתוש בשם Aedes aegypti, הנקרא גם יתוש הקדחת הצהובה. יתושים אלה פעילים במהלך היום וניזונים בדרך כלל מבני אדם. כאשר יתוש נגוע בנגיף דנגי, הווירוס יכול לחדור לתאי הקיבה ובלוטות הרוק שלו. לאחר מכן הנגיף עובר תקופת דגירה של 8-12 יום וכאשר היתוש הנגוע עוקץ אדם נוסף, הוא יכול להעביר את הנגיף לזרם הדם שלו[4].
במקרה של היריון הנגיף עלול לעבור לעובר, והמחלה מעלה את הסיכון לסיבוכי הריון כמו לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך.
טיפולים ותרופות
רוב החולים מרגישים טוב יותר תוך מספר ימים.אין טיפול לדנגי, אבל ניתן להקל על התסמינים בדרכים הבאות[7]:
מנוחה.
שתייה מרובה.
נטילת פרצטמול להורדת החום. אין ליטול נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) כמו איבופרופן או אספירין, שעלולים לגרום לדימום.
במקרה של דנגי קשה יש לשהות בבית החולים עד להתאוששות.
מניעה
הדרך הטובה ביותר למנוע קדחת דנגי היא להימנע ככל הניתן מעקיצות יתושים. בנוסף, קיים חיסון שאינו כלול בסל הבריאות אך ניתן לקבל אותו במרפאות מטיילים. החיסון מומלץ למי שעומד לטוס למדינות שבהן קדחת דנגי נפוצה ולמי שחלה בעבר במחלה[8].
[1] פרופ' אלי שוורץ. האנציקלופדיה הישראלית לרפואה, הוצאת ידיעות ספרים 2007
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אקמול צינון ושפעת יום 
נוגדנים לקדחת דנגי 
עכברת, לפטוספירוזיס 
מאת: רועי שני, מערכת אינפומד 17/04/2013
מאת: מערכת אינפומד 20/06/2012
