הפרעות התנהגות

תשובה:

חלק מסימני האזהרה לקיומה של תסמונת ADHD כשל בהקשבה וציות להוראות, אי יכולת לארגן את המטלות היומיומיות ומטלות הלימודים, הזזה עצבנית של הידיים והרגליים, דיבור מוגזם, השארת מטלות, משימות ושיעורי בית בלתי גמורים, וקושי בקשב ובמענה לפרטים.

תשובה:

במהלך שלב המניה התנהגות הסובל עלולה להפוך לחסרת מעצורים. הדבר עלול להגביר את הסיכון לפגיעה הן לסובלים עצמם וכן לנמצאים בקרבתם. בנוסף, במקרים נדירים עלולים מטופלים החווים מניה להפוך לפסיכוטיים, לשמוע קולות או לראות דברים, ודבר זה בתורו עלול לגרור תגובה אלימה. במהלך התקף יש לשכנע את המטופל שלא לנהוג או להפעיל מכונות. אם חבר\ה או בן או בת משפחה סובלים מהפרעה דו-קוטבית, יצרו קשר עם הרופא שלהם ברגע שהתקף ניכר לעין. לעתים יכול טיפול מוקדם להפחית את שיעור ההתנהגות המסוכנת.

תשובה: טיקים הם התכווציות בלתי רצוניות של שרירים שונים. התופעה עשויה להיות מביכה ומטרידה ביותר. לא תמיד האדם שסובל מהתופעה מודע לה בהכרח, ולפעמים הוא פשוט מעדיף להתעלם ממנה, או לומד לחיות איתה, ולכן לא שם לב אליה יותר. הסיבות לטיקים יכולות להיות רבות, החל מבעיות על רקע נפשי וכלה במחלות נוירולוגיות שונות. על מנת לאבחן את מקור הבעיה ולטפל בה, חשוב קודם כל שהמטופל יכיר בבעיה ויביע נכונות לטפל בה. כאשר יש מצדו רצון לפתור את הבעיה, כדאי להתחיל בבירור כללי, אפילו אצל רופא/ת המשפחה, ואחר כך לפנות לנוירולוג על מנת לשלול בעיה אורגנית, ובמקביל, לפנות לפסיכיאטר או לפסיכולוג ולנסות להתחקות אחר מקור הבעיה. ישנן כמה שיטות טיפוליות, ביניהן הזרקת בוטוקס אל השריר הפגוע, טיפול תרופתי, תמיכה פסיכולוגית ואפילו השתלת קוצב מיוחד במוח. מובן שיש להתאים את הטיפול לכל מטופל, בהתאם למקור הבעיה. אני ממליצה שתנסי לדבר עם חברך על הבעיה, ותנסי להאיר את עיניו לחומרתה. אין לי ספק שגם הוא סובל ומוטרד, גם אם הוא מכחיש את הבעיה. אנשים רבים מדווחים על שיפור עצום לאחר שקיבלו את הטיפול המתאים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: אין סיכון מיידי בשימוש "משולב" כפי שציינת. עם זאת, יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך ששימוש בסמים "קלים", גם אם הוא לא תכוף ולא בכמויות גדולות, עלול לגרום במשך הזמן לנזקים בתפקוד המוח, ולהוות גורם סיכון להתפתחות של בעיות נפשיות שונות. כמו כן, היום ידוע כי אחוז ניכר מהאנשים הפונים לשימוש בסמים מלכתחילה, עושים זאת על רקע מצוקה נפשית כלשהי (דימוי עצמי ירוד, חרדות, דיכאון, ועוד). השימוש בסמים נותן הקלה מיידית לפרק זמן קצר, אולם לאחר שחולפת השפעת הסם חוזרת הבעיה המקורית, וביתר שאת. נטילת תרופות נוגדות דיכאון כגון פלואוקסטין מסייעת להקלת מצבי דיכאון וחרדה. אם בעת השימוש בתרופה עדיין מופיעים הצורך או הדחף לשימוש בסם, הדבר בדרך כלל מצביע על כך שעדיין יש מקום לשיפור במצבך הנפשי. פעמים רבות הסם משמש כ"ממלא מקום" כאשר המשתמש בעצם חש מצוקות כגון עצב, בדידות, ריקנות, ועוד. נראה לי שכדאי לבדוק עם המטפל/ת האישי שלך, היכן ניתן לסייע לך עוד. הדבר יכול להעשות על ידי העלאת מינון התרופה נוגדת הדיכאון, החלפתה בתרופה אחרת, או על ידי תוספת של טיפול רגשי בשיחות. אני מצרפת קישור לאתר של משרד הפנים הכולל הפניות מעניינות בנושא סמים וטיפול לנפגעי סמים. http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Subjects/SHealth/SHAddiction/HADrugs